גאורגיה עם ילדים

רגע לפני שאתם קוראים על טיול בגאורגיה עם ילדים שימו לב לאתר בו אתם נמצאים, "משא למסע". משא למסע הינו מיזם הנצחה לתרמילאים שנהרגו במהלך טיולם בחו"ל. ההנצחה נעשית דרך השאלת תרמילי גב מקצועיים שעליהם מודבק פאץ' לזכר המטייל או המטיילת כפי שאתם יכולים לראות בתמונה משמאל. בנוסף לפאץ' יש דף ובו מידע על האדם אותו התרמיל מנציח בתא העליון של התרמיל. לפרטים נוספים אתם מוזמנים לעבור בין דפי האתר. נשמח להשאיל תרמילים לטיולים בארץ ולטיולים קצרים בחו"ל.

גיאורגיה עם ילדים  

סוד הצלחת הטיול

סוד ההצלחה של טיול עם ילדים קטנים בגיאורגיה הוא השילוב בין טיולים בטבע המדהים של הרי הקווקז לבין דברים כייפים לילדים (אין ממש אטרקציות בסגנון היער השחור) וכל זה מבלי ליסוע ימים שלמים ולהיות נעול בתוך ג'יפ רוב הזמן ולראות את הנוף דרך חלונות. זה אתגר לא פשוט אבל היתרונות והיופי של המדינה הזו שווים את זה בגדול ומתאימים למי שרואה את עצמו מטייל במדינה בסגנון הזה ונהנה מכך. ניתן לטייל ברמת מחירים נמוכה כפי שאנחנו טיילנו אבל השמיים הם הגבול ותמיד אפשר לטוס בטיסות פנימיות, להתפנק במלונות נחמדים ולקחת נהג ומדריך. אנחנו פחות מתחברים לסגנון כזה ולכן תיאור הטיול שתקראו כאן וכן העלויות שאני מציין שייכים לקטגוריית המחירים הנמוכה.

למידע נוסף על הטיול שלנו בגאורגיה וטיולים נוספים שלנו, לחצו על הקישור הבא – גאורגיה עם ילדים

 

 מוקדי הטיול במדינה

בגדול לכל אורך הגבול הצפוני של המדינה ממזרח למערב נמצאים הרי הקווקז הגבוהים. יש 3 מוקדים עיקריים ואין חיבור ביניהם על ידי כביש (אבל יש בטרקים רגליים). לכן תמיד נוסעים צפונה למוקד כזה וחוזרים אחורה כדי לעבור למוקד הבא. הנסיעה דרומה לדילג בין מוקד למוקד היא האפשרות לשבור שיגרה בים השחור, בטיבליסי או בכל מקום אחר.

אנחנו משפחה בה זוג הורים ושלושה ילדים: איתמר 12, יואב 9 ונעמה 5. הגדולים וגם אנחנו יכולים לעשות טרק של 3 ימים למשל (כבר עשינו זאת במקומות אחרים) ונעמה שלא אוהבת ללכת ברגל וזה בא לידי ביטוי גם בהתנגדות לפני וגם תוך כדי. זו הסיבה שאת הטיולים שלנו בטבע היינו צריכים לתכנן כך שהם ייקרו. אז קודם כל טיילנו בצורת כוכב – הולכים וחוזרים באותו יום למקום בו ישנו דבר שני רכיבה על סוסים היוותה אופציה מצויינת לטיפוס לגובה שלא היינו יכולים לעשות ברגל עם נעמה (למשל בז'וטה).

הטיול שלנו

יום טיסות והגעה בערב

טסנו בקונקשיין דרך אוקריאנה. זה מוזיל את הטיסות וכך עלות הטיסות הייתה 6000 שקלים ל-5 אנשים. ניצלנו את 5 שעות ההמתנה בקייב כדי לצאת ולטייל בעיר. לקחנו מונית למרכז העיר, עלינו על אוטובוס אדום עם גג פתוח, סיירנו ברגל במרכז העיר ואכלנו בבית קפה מקומי. היה ממש נחמד לראות עוד יעד נוסף בדרך. הגענו לטיבליסי בשעות הערב וחיכה לנו הנהג של הגסטהאוס אותו הזמנו דרך בוקינג. כעקרון הזמנו מקומות לינה דרך בוקינג רק בערים הגדולות – טיבליסי, בטומי ולאחר מכן בירבאן בארמניה. במקומות הקטנים זה לא נכון ומיותר לפני דעתנו, אסביר בהמשך.

טיבליסי ביום אחד

יום א' – אנטנת הטלויזיה וסיבוב בעיר העתיקה

סיבוב מרכזי – עלייה בפוניקולור (קרון מיוחד שנוסע על פסי רכבת מאוד תלולים) לאנטנת הטלוויזיה ולפארק השעשועים שנמצא בתצפית.

  • הליכה דרך כיכר החירות (tavisuplebis moedani)  ורחוב רוסטאבלי (אפשר לשלב כאן קניית סים קארד לטלפון, אם עשיתם טעות כמונו ולא קניתם בשדה התעופה. ברוסטיבלי 22 – חברת טלפון מגניטי) העלייה לכיוון הפוניקולור מתחילה בפינה של בניין בפרלמנט די בתחילת הרחוב.
  • עלייה בפוניקולור חוויונת נחמדה. עד שעה 12:00 עולה לארי לכיוון, אחרי 12:00 זה כפול. מטעינים כרטיס שקונים בקופה בתשלום לפוניקולור אבל הכרטיס וההטענה משמשים לאחר מכן גם למתקני השעשועים. תחסכו לעצמכם זמן ותטעינו כבר בקופה למטה כשאתם משלמים על הנסיעה בפוניקולור עוד 50 לארי לפחות למתקנים.
  • פארק השעשועים – כשמגיעים מהפוניקולור קצת למעלה ושמאל יש את המתקנים לקטנטנים. הליכה ישירה לשם מונעת תסכול של הקטנים מכך שאינם יכולים לעלות למתקני הגדולים (הכל נכתב מניסיון כאן). עלות של מתקנים נעה בין 3 ל-8 שקלים. לקטנים זה ממש אחלה ואפילו שווה להביא בגדי ים למתחם מים לקטנטנים. ולגדולים יש מתקני לונה פארק חמודים מאוד אבל בלי אנקונדות וכאלו. מה שכיף כאן, זה שאין תורים ולא מחכים ולא צריכים להידחף ויוצא זול בסופו של דבר לעומת ישראל וכו'. אחד הדברים המשפחתיים בפארק הזה הוא הגלגל ענק שהוא באמת ענק.                                              

סיבוב ערב – הלכנו לגשר הזכוכית, חזרנו דרך הגשר העתיק, סמטאות העיר העתיקה, בית כנסת, משהו לאכול…

לינה בטיבליסי – הזמנו מקום מראש והגענו למקום מיוחד בשם tiflisi. אמנם חלקנו שירותים ומקלחת משותפים עם עוד 2 חדרים והמיטות היו לא נוחות כלל אבל גודה בעל המקום היה כל כך נחמד שזה עשה לנו את השהות במקום. בבוקר הראשון הוא הגיע עם בקבוק וויסקי לאורחים ובבוקר השני הפתיע אותנו עם מרק עוף. כל ארוחת בוקר הייתה מצחיקה יותר מהשנייה. לקריאה על גודה הוויסקי ומרק העוף לחצו לפוסט 1 ולחצו לפוסט 2

חאז'בגי (stepantsminda) מרכז הקווקז הגבוה– 4 ימים, 3 לילות.

יום הלוך עם עצירות. יומיים באזור חאז'בגי. יום אחרון חצי יום טיול בג'וטה וחזרה דרומה מערבה.

יום ב' – בדרך לחאז'בגי

  • עצירה ראשונה – כנסיית ג'בארי(jvari) תצפית יפה על מפגש הנהרות צפונית לטיבליסי
  • עצירה שנייה – מצודת אנאנורי(ananuri) מצודה נחמדה מעל האגם. הילדים נהנו מכך שבמקום ללכת בשביל פנימי במצודה הלכנו על מדרגת אבן גבוהה שלאורך החומה הפנימית ולאחר מכן עלינו למגדל התצפית. לאחר המצודה ירדנו עם הרכב לאגם. זה אולי דקה למטה וכמובן ניתן לרדת גם ברגל. טמפרטורת המים סבירה ולא קפואה כפי שציפינו. ניפחנו את הסירה שהבאנו קצת חתרנו וקצת התרחצנו – נחמד מאוד.
  • אכלנו ארוחת צהרים במסעדה מקומית זולה שנמצאת בדרך בסמוך לגשר על נהרrio khandoskhevi , אוכל מקומי במחירים מקומיים. נהנינו.  

יום ג' – עמק טרוסו וכנסיית צמינדה סאמבה 

  • עמק טרוסו– הליכה קלילה ויפה מאוד של 4 ק"מ מאזור המינרלים במורד הערוץ עד למחצבה שליד הגשר. אם היינו עושים הלוך חזור זה היה שובר את הילדים ולכן למזלנו היה שם עוד ג'יפ של ישראלים. השארנו אחד בגשר, נכנסנו כולנו לג'יפ אחד ונסענו למינרלים. בסיום הקפיצו אותי להביא את הג'יפ שלנו. אם אין לכם שניים, לא נורא. סעו למינרלים, תורידו את המשפחה ושנהג ספורטיבי ייסע לגשר, ישאיר שם את הרכב ויחזור בריצה קלה.
  • ארוחת צהרים במסעדה בחיז'בגי
  • כנסיית צמינדה סאמבה (tsminda sameba) – נסענו למזלנו אחר הצהריים ומולנו ירדו עשרות מוניות-ג'יפים עם תיירים. הגענו וכבר היה רגוע למעלה. עצרנו את הרכב קצת לפני הכנסייה מיד עם סיום העלייה, כדי ללכת טיפה. התצפית מרשימה אבל חסר בשר לכן עלינו לגבעה שמעל לרכב בשביל בו יוצאים לטיפוס למעלה.

יום ד' – מפלי גבלטי וז'וטה

  • מפלי המיםgveleti – 7 קילומטרים צפונית לחיז'בגי נמצאים שני מפלי מים יפים. אחד גבוה כ-40 מטרים ואחד נמוך יותר. המקום עצמו יפה מכיוון שהשביל למפל (המפל הגדול, אליו הלכנו) עולה על גבי מדרון עם נוף פתוח לערוץ  דאריאלי ולמדרונות ההרים שממול. אכלנו פירות על גדת הנחל קצת לפני המפל מכיוון שהיה יותר נעים לשבת שם וחזרנו לרכב. ויתרנו על המפל השני אבל מדובר בהליכה אפילו קצרה יותר.
  • אכלנו צהרים במסעדה. קצת לפני הגשר מימין כשבאים מהמרכז יש מלון שבו גם מארגנים טיולי שטח עם טרקטורון ? אחלה מסעדה בתפריט תמונות שמאוד עוזרות, אוכל טוב ומאוד נחמדים
  • עמק סנו וז'וטה (לצפייה בתמונות בפוסט על ז'וטה – לחצו) – נסענו לאורך העמק עד הכפר המקסים ז'וטה. אם לא היינו בהרכב הזה הייתי חושב על השכרת אופניים בקז'בגי ורכיבה במעלה העמק עד נקודה מסויימת וחזרה או לחלופין הייתי מחפש פתרון להוביל את האופניים לג'וטה ולרכב את כל הדרך מג'וטה לקז'בגי. אבל זה לא היה המצב.

הגענו לז'וטה ואכן זה מקום עוצר נשימה. שכרנו חדרים אצל לבן, מספר טלפון 555487468 שגר 7 שנים בארץ בעבר ולכן הוא ואשתו דוברי עברית . אפשר לישון אצלם, לאכול ארוחת ערב ובוקר וגם לשכור ממנו סוסים. הבית שלהם נמצא לפני הגשר והמלון משמאל על המדרון. ויתרנו על המזוודות שהשארנו ברכב (המדרון תלול) בשביל מקום עם אווירה בייתית, מארחים נחמדים מאוד והוגנים מאוד. 25 לארי ללינה 50 ללינה ואוכל.

אחרי שהתארגנו בחדר נסענו עם הג'יפ לאורך ערוץ הנחל כ-4 קילומטרים עד לנקודה בה השביל חוצה את הנחל. עצרנו, פרסנו מחצלת, שמענו מוסיקה מהמערכת של הרכב. הילדים למדו שמים קפואים מכאיבים ובסוף טיפסו על הגבעה שמעלינו. 

יום ה' – טרק סוסים בג'וטה וחישוב מסלול מחדש – נסיעה לדרום מערב לבורג'ומי

  • טרק סוסים– ההרגשה שלי בארבע השעות האלו היא שמצאנו נוסחה לטיול בנופים ובמקומות מדהימים שלא ניתן להגיע אליהם בהרכב משפחתי בו יש ילדים קטנטנים שלא הולכים או שהולכים ומתמרדים. מבחינתי חזרתי לטרק בדרום אמריקה גם אם לשלוש או ארבע שעות. לקחנו 4 סוסים מתוך הנחה שאחד מאתנו ילך ברגל או שנעמה תהיה על סוס ביחד עם אחד מאתנו. מז'וטה עולים כ-400 מטרים גובה לכיוון הר מרשים ובדרך עוברים ליד אתר קמפינג מגניב ובקתה נוספת ואחרי הליכה של שעה בנוף מדהים (כן, פשוט מדהים) מגיעים לבריכה טבעית צלולה ולידה אוהל שמשמש כקיוסק קטן. שעה מנוחה וחזרנו. חששנו שנעמה לא תרצה לרכב לבד ויהיו עניינים. למזלנו התבדנו.
  • נסיעה לבורג'ומי– התכנון המקורי שלנו היה ליסוע לאזור מסטיה ולהמשיך לטייל בהרי הקווקז. אבל החלטנו לגוון על מנת לחזור למסטיה אחרי יומיים-שלושה של משהו אחר שהוא לא הרים. נסענו כ-4 שעות לכיוון דרום מערב. אכלנו שוב באותה מסעדה מקומית פשוטה וזולה וכשהגענו לברג'ומי לקח לנו קצת להבין שכל בית שיש עליו שלט for rent הכוונה היא לחדר ללילה ולא דווקא להשכרת חדר לתקופה של שנה או משהו כזה. נכנסנו שוב לבית שלמשפחה נחמדה. ממש בתוך הבית ושילמנו 160 שקלים לכולנו כולל ארוחת בוקר.    

סיבוב לדרום מערב–בורג'ומי, בטומי ומה שביניהם (שבירת שיגרה לילדים)

יום ו' – פארק המים המינרלים של בורג'ומי ונסיעה מעלפת לבטומי בניגוד להחלטת וויז

  • בורג'ומי  פארק המים המינרלים– כשהתכוונו שבירת שיגרה מההרים התכוונו בדיוק לפארק המים המינרלים של בורג'ומי. הפארק מתחיל ליד מרכז העיר ונמשך לאורך 3 קילומטרים. בתחילת ההליכה יש פארק שעשועים ובו מתקנים לקטנים ולגדולים. מכוניות מתנגשות כייפיות, טרמפולינות עם מפעילים מלאי מטוביציה לשגר את הילד לחלל ואפילו רכבת הרים שמוכנה לקלוט ילדים בני תשע. סוף סוף יואב עלה על רכבת הרים. את כל זה עשינו בחלק הראשון של הפארק. אחרי שסיימנו עם המתקנים המשכנו לאורך הנחל כנגד כיוון הזרימה במסלול נינוח ומאוד יפה עד שמגיעים לבריכה של מים חמימים שנקראת בריכת הצאר. המקום הפתיע אותנו מכיוון שציפינו לבריכה טבעית של נחל וגילינו 3 בריכות אמיתיות. הן היו אמנם קטנות והיו בהן המון אנשים אבל המים היו חמים באופן טבעי וזה היה ממש כיף. מיכל ישבה על ספסל ואני והילדים שכשכנו במים. בחזרה עשינו שוב מספר מתקנים (את הכרטיסים קונים ליד הטרמפולינות) וכשיצאנו קנינו מאפים מעולים בשורת החנויות שמצד ימין קצת לפני הגשר של הרכבים.
  • אנחנו מורדים בוויז ונוסעים דרך  khuloכשמדברים על סטייה מהמסלול השחוק, הנסעה הזו היא דוגמא טובה לעניין הזה. חבל מאוד שלא היה לנו יותר מידע על המקום בו עברנו (גילינו אותו רק בדיעבד כאן – http://georgiantour.com/khulo/) וחבל שמיהרנו להזמין חדר דרך בוקינג בבטומי. אם לא היינו עושים את זה והיה לנו את המידע סביר להניח שהיינו ישנים לילה באזור khulo בדרך לבטומי, מטיילים ועושים מספר דברים על הדרך וגם מבקרים בעיר המערות שהיוותה סטייה של כמעט שעה לכל כיוון מהכביש שלנו. בכל מקרה וויז וגוגל מפות סירבו לתת לנו אפשרות נסיעה אחרת מברג'ומי לבטומי מלבד הכביש המהיר הסטנדרטי. במפה ראיתי כביש ודרך עפר שמקצרים בהרבה את הקילומטרים. בדיעבד הסתבר שהם מאריכים את הזמן אבל שווים את הנסיעה. באופן כללי הכפר קולו שונה מאוד ממה שראינו עד עכשיו. התושבים מוסלמים ויש מסגד מצ'וקמק והנוף מהמם. אחרי שעוברים את שיא הגובה ומתחילים לרדת יש רכבל עצום וחדש ואנחנו פספסנו את השעה והגענו לאחר שנסגר.  

יום שבת – בטומי – ים ואטרקציות. מגיע לילדים…

  • לינה– אנחנו ישנים למעשה ב gonio
  • חוף ים– התחלנו את הבוקר בחוף רגוע ובלי המון אנשים. מים נעימים ונחמד.
  • בדרך לאטרקציות של בטומי עצרנו במק דונלד כדי לגוון את החצ'פורי והקירחילי. זה הסניף הכי מוזר/מושקע שראינו והילדים התלהבו. כמובן שזה יותר יקר ממסעדה מקומית סטנדרטית.
  • שייט בספינהוחיפוש אחרי החלקה על קרח – רצינו להתחיל עם מופע הדולפינים ולכן הגענו למקום ואז הסתבר לנו שיש שלושה מופעים ביום (אני זוכר שהשני ב-16:00 והשלישי ב-19:00) ושיש ביקוש רציני לכרטיסים ולכן נשארו כרטיסים רק לשעה שבע בערב. קנינו ויצאנו לסיבוב בעיר. חשבנו שהחלקה על קרח תהיה אפשרות ממש כייפית לילדים. כשהגענו למקום שסומן במפה של גוגל כמגרש ההחלקה גילינו שאין שם שום החלקה על קרח. נכנסנו ללונלי פלנט בו גילינו את העובדה שיש מגרש החלקה בבטומי. נעזרנו במפה ששם ונסענו לצד השני של העיר רק כדי לגלות שגם שם אין כלום. בדרך השארנו את הרכב והלכנו קילומטר. בקיצור לפעמים כדאי לברר עם מקומיים לפני שיוצאים בעקבות המפות והמיקומים של גוגל. אז לא החלקנו אבל  חישבנו מסלול מחדש ומכיוון שהמיקום השני היה ליד המרינה לקחנו שייט של חצי שעה והילדים נהנו וגם נחו מהמסעות הרגליים למציאת ההחלקה על הקרח. השייט ייצא לנו 5 לארי לאדם כי שילמנו רק על המבוגרים.
  • מופע דולפינים – היה לנו למה להשוות מכיוון שראינו מופע כזה ברומניה ואין מה להשוות. המופע כאן הרבה יותר טוב. גם המקום עצמו מאוד יפה וגם המופע עצמו. הילדים מאוד הנהנו.

יום א' – ים, אופנוע ים, החלקה על קרח ורכבל

  • ים ואופנוע ים– 100 לארי ל-20 דקות. החלפתי אחרי 10 דקות בין איתמר ויואב ושניהם נהנינו מאוד. איך לא ?
  • החלקה על קרח– המבצע הסתיים בכך שמצאנו את המקום ושילמנו בבנק (הזוי אבל צריך לשלם בבנק את התשלום להחלקה וצריך דרכון לצורך כך ומספר החשבון הוא 740-677-499). לא ייאמן אבל בסוף החלקנו. אז הכתובת היא lado asatiania
  • רכבל – לפני הרכבל כמה מילים על חנייה. במרכז בטומי לא קל למצוא חניה. התחלנו כבר לזהות את החבר'ה עם האפודים הזוהרים שמשלמים להם 3 לארי סה"כ (למרות שהם מבקשים לשעה) והם מכניסים אתכם לחניה פנויה אם יש. שיטה מוזרה על זה עובד. בכל מקרה הרכבל מאוד נחמד. זה לא כמו בראש הנקרה שנגמר אחרי 20 שניות. רואים את הנוף והמרפסת למעלה ממש יפה ולמזלנו גם הייתה הופעה בבית הקפה ופסלים אנושיים (מזל).

אזור סוואנטי – מסטיה ואושגולי ומה שבדרך לשם

יום ב' – חוזרים להרים, מתאכזבים לגלות שקניון מרטבילי סגור בימי שני אך מרוויחים חוויה מדהימה בדרך.

  • קניון מרטבילי(martvili) – רצינו לחתוך את הנסיעה מבטומי למסטיה ולעשות משהו בדרך. קניון מרטבילי נראה אפשרות מצויינת למרות שזו סטייה מזרחה מהכביש המוביל למסטיה. הקניון נראה מקסים ושטים בו עם סירות אבל הסתבר לנו שבימי שני הוא סגור. לא היה קריטי מבחנתינו לא להיות בקניון אבל התבאסנו מנסיעה מיותרת של כמעט שעה לכל כיוון שנועדה להקל על הנסיעה הארוכה למסטיה ולא להאריך את הדרך. מכיוון שנסענו מזרחה לקניון ראיתי במפה שהיעד השני שלנו באזור מסטיה שהוא אושגולי גם נמצא מזרחה יותר ולמעשה נמצא די מעלינו במפה. גוגל נתן לנו אפשרות של נסיעה ישירה לשם דרך ציר קטן שמסומן על המפה. אמנם הזמן היה מחשיד, חמש וחצי שעות ל-180 קילומטרים אבל חשבנו שזו הזדמנות. נסענו.
  • נסיעה דרך tsana– המסלול שלנו עבר בעיירה קטנה חסרת חן (tskaltubo) ולא מתויירת בה התיישבנו לאכול במסעדה המקומית המפוארת שהחבר'ה יוצאים אליה לאירועים מיוחדים (בלי ציניות). קיבלנו שם פיצה נוראית עם מיונז וגם השולחן לידנו הזמין אותי לכוס צ'צ'ה וכולם הסתכלו לראות שאני מסיים אותה. המשכנו ליסוע ותדלקנו ב-tsageri מכיוון שעשה לנו רושם שזה המקום האחרון לתדלק לפני מסטיה (וטוב שעשינו כך) אחרי הכפר chikhares הדרך התחילה להראות סימנים של דרך משובשת אבל אחרי makhachi זה כבר הפך לנסיעה של פחות מ-10 קמ"ש. היינו שעתיים לפני החושך וזה היה אפילו טיפה מלחיץ. כשהתקרבנו לחושך והיינו עדיין באשליה שנגיע לאושגולי עבר מולנו ג'יפ בודד ויחידי וסיפר לנו שעוד 2 ק"מ יש כפר שנקרא tsana ונראה לו שהוא ראה שלט של גסטהאוס. כשעברנו ליד הכפר היה שער בינינו לבינו לכן טעיתי לחשוב שזה לא המקום אלא בהמשך. אחרי עוד מספר דקות הבנו שזה היה המקום. חזרנו לאחור וגילינו שמתוך חמישה אנשים שגרים בכפר יש בחור מבוגר אחד שפתח גסטהאוס. מעולם לא היינו בהרכב משפחתי במקום כל כך אותנטי. לי זה עשה את היום וגם הילדים ומיכל נהנו מהאווירה. לחצו לצפייה בפוסט ובתמונות מהמקום

יום ג' – אושגולי והקרחון (ushguli)

  • אושגולי הכפר– אושגולי הוא כפר ציורי ומקסים אבל לעיתים טיימינג ובחירה לא נכונה של מקום לינה יכולה להפחית את ההנאה. וכך יצא שהגענו לאושגולי אחרי מקום קסום ונידח ובחרנו מלון מבלי לנצל את היתרון של רכב בו ניתן לעשות סיבוב כדי לבחון מקומות אחרים. קורה…
  • רכיבה לקרחון שחאדה– הזדמנות נוספת לעשות טיול ארוך על סוסים ולהרגיש את הטבע בלי הרכב. לקחנו 5 סוסים (250 לארי) ויצאנו לכיוון הקרחון. למעשה חלק גדול מהדרך כלומר לפחות 6-7 קילומטרים ניתן ליסוע עם ג'יפ אבל היה לנו מספיק ביום האתמול. אחרי מספר קילומטרים התחיל מבול ונאלצנו לחזור. לא נורא, היתה חוויה לרכב בגשם קצת ולדהור עם
  • המדריכים-ילדים שליוו אותנו וטיפסו בגשם על הסוסים. נעמה חוותה דהירה על סוס עם המדריך שאפילו חשב עליה בתור אופציה לכלה עתידית.

יום ד' – לא מוותרים על הקרחון

  • קרחון שחאדה– קמנו לבוקר יפה ויש לנו יתרון על תיירים אחרים שפגשנו בגשם של אתמול. אנחנו לא ממהרים. נסענו הפעם ברכב עד לגשר שמעברו הקמפינג ושזו הנקודה האחרונה להשאיר את הרכב. הלכנו כשעה קצת בבוץ ודי בעלייה אבל הפעם הגענו לקרחון. הילדים התרגשו כששפכנו מים על הבוץ ולמטה התגלה קרח שקוף ויפה וגם נכנסנו מטר לתוך מערונת מתחת לקצה הקרחון אבל אז הבחנו באבנים מתדרדרות מלעלה עם הנמסות הקרח. התרחקנו קצת, נחנו וחזרנו. היה מעולה. חשוב לעשות את הקרחון כמה שיותר מוקדם מכיוון שמזג האוויר משתנה בשעות הצהרים.
  • נסיעה למסטיה והתארגנות במסטיה– הדרך למסטיה יפה וקלילה לעומת מה שעברנו עד אושגולי מהצד השני. שעה וחצי והגענו. מסטיה באמת יפה. קודם כל היא בתהליך הפיכה למוקד תיירות וסקי ולכן בונים כאן הרבה מקומות לינה. יש כאן הרבה מינימרקטים וירקות לקנות וחלב (שהיה חסר לנו יומיים) ומסעדה מצויינת בכיכר המרכזית שבה הופעה של מוסיקה וריקודים כל ערב. נחמד לנו גם לחוות סוג כזה של מקום יותר תיירותי. הנוף מסביב מהמם ולמזלנו לא התפתינו להזמין מבוקינג אלא מצאנו מקום שאהבנו. לא בגלל התנאים אלא בגלל 3 סיבות. הנחמדות של הבחורה כאן, המיקום בלב העתיק של מסטיה וגם מכך שיש לנו מרווח שלנו והחדרים לא ממש בתוך הבית אלא מנותקים בקומה השנייה (הספיקה לנו האינטימיות עם בעלי הבית) . לצפייה בפוסט על הלינה במסטיה ובתמונות מהאזור – לחצו
  • מקום הלינה נקרא mestialux guesthouse ברחוב lanchvali 5 ומספרי הטלפון הם 595725777 או 593319933

יום ה' – מסטיה טיול ברכבל וקרחון צ'אלדי

  • הרכבל– נסענו לרכבל שנמצא מספר קילומטרים ממסטיה כדי לעלות לתצפית מדהימה עם רכבל כיסאות. לילדים זו תמיד חוויה וכאן החוויה היא ארוכה יותר מכיוון שהרכבל עוצר כל פעם שמישהו עולה. בחרנו לרדת למטה ברגל כדי להרגיש שעשינו משהו ולא "עלינו, ראינו, ירדנו". זה היה מסלול של שעה וקצת על שביל ג'יפים עם ארוחה שארגנו לעצמנו בדרך. המסלול עובר ביער ולכן אין נוף מדהים לאורך רוב המסלול אבל תמיד נחמד מאוד ללכת ברגל לשאוף אוויר וגם לראות פריחה יפה והמון פרפרים בחלק העליון בו יש שטח פתוח. כשהגענו לכביש אני הלכתי עוד שני קילומטרים להביא את הרכב מהרכבל.היה מצויין. לחצו על הקישור – למפת המסלול
  • קרחון צ'לאדי– מסלול נוסף ומאוד יפה שעשינו באותו יום זהו המסלול לקרחון. לפני שנה היה כאן דובון קטן שהסתובב על המסלול מכיוון שהתייתם מאמו והוא התרגל לאכול מאנשים. לצערנו הוא נלקח לגן חיות ואנחנו רק נהנינו מהטבע… המסלול כולו בעליה ביער ונמשך כשעה לכל כיוון. הוא מתחיל בחצייה מרשימה של גשר הולכי רגל ולאחר מכן 40 דקות ביער כשלעיתים הוא עובר בסמוך לנחל הסוער שמגיע מהקרחון ולעיתים מתרחק ממנו. לחצו על הקישור – למפת המסלול

יום ו' – מסטיה, הצלב ושלושת האגמים מעל מסטיה.

  • שלושת האגמים – זה אחד המקומות היפים ביותר שהיינו בהם, לא בגלל האגמים הקטנטנים אלא בגלל הנוף ובעיקר בגלל שזה לא מקום מסודר אלא נקודה על מדרון של הר שצופה על כל הרכסים מסביב ומשאירה אתכם בפה פעור ובעיקר עם הרגשה שכאילו טיפסתם הר למרות שזה נעשה בג'יפ. איך מגיעים לשם? לעלות לשם ברגל זה על גבול ההתאבדות למי שלא בכושר טוב מאוד מאוד. אנחנו נסענו מסביב והגענו לצלב (פנייה שמאלה שניתן לפספס), נסיעה לא קלה לג'יפ אבל סבירה למי שקצת בעניינים. זו כבר תצפית מדהימה על מסטיה וחתיכת עלייה. ניתן להשאיר את הרכב כאן ולטפס לשלושת האגמים אבל גם מכאן זה לא טיפוס פשוט בכלל (300 מטר גובה) ולכן המשכנו ברכב בעלייה שלעיתים השתהינו איך הג'יפ עולה אותה. שילבנו 4 על 4 נמוך וטיפסנו לאיטנו. עצרנו בנקודה מסויימת כדי שנלך בכל זאת קצת. וכשהגענו לאגמים עלינו ברגל לשלג מעל האגמים. נראה לי שזה הדבר שהכי כדאי לעשות במסטייה.
  • התקפלנו לכיוון טיבליסי ונסענו 4 שעות עד לקניון מרטבילי שוב. הדרך מקסימה ורגע לפני שיורדים למישור נכנסנו לראות סכר עצום שגרם להיווצרות אגם שנסענו לאורכו והתפעלנו מיופיו. לא חובה בכלל להיכנס אבל נחמד לחלץ את העצמות. החלטנו ששבירת רצף הנסיעה לטיבליסי ייעשה על ידי ביקור בקניון. מצאנו בעיירה עצמה מלון שממש נפתח באותו שבוע ונהינינו מלילה מפנק על מיטות חדשות וישרות (יש…)

יום אחרון בגאורגיה – מרטבילי ונסיעה לטיבליסי

יום שבת – הקניון ונסיעה לארמניה.

  • בדיעבד, מבחינתי לפחות, היינו צריכים להקדיש יותר זמן לאזור מרטבילי ולא לבקר רק בקניון. הביקור בקניון גם אם הוא מיוחד בשל יופיו של המקום הוא קצר ומשאיר הרגשה של "בשביל זה באנו?" ולכן ניתן לבקר בעוד קניונים באזור ולמלא יום. בכניסה לקניון מרטבילי ניתן לרכוש מפה של האזור ובה יש אתרים נוספים. בגדול יש גשר תלוי בקניון לא רחוק ומפל יפה נוסף במעלה הכביש אחרי קניון מרטווילי ומערה שניתן לבקר בה. בכל מקרה, הגענו חצי שעה לפני פתיחת המקום שנפתח בשעה 10 והיינו ראשונים. זה הפך את השייט הקצרצר למרשים במיוחד מכיוון שהיו אדי מים באוויר בשל הקור של המים. אחרי השיט המשכנו למסלול הרגלי הקצר בקניון וניצלנו את העובדה שלבשנו בגדי ים (מיותרים) כדי להיכנס מתחת לנתזי מים שיוצאים מהקיר באחת הנקודות בקניון. סה"כ הביקור ערך שעה ולילדים היה מאכזב בגלל הציפיות מהסירות ומהעובדה שלא ניתן להתרחץ ולקפוץ למים.  
  • עצרנו בטיבליסי ממש ליד גשר הזכוכית והלכנו לעיר העתיקה לאכול ארוחת צהריים מאוחרת מאוד אחרי נסיעה ארוכה.
  • נפרדנו מגיאורגיה

 למפת המסלול שלנו בגוגל – לחצו

עלויות:

ב – 15 יום בגיאורגיה הוצאנו סה"כ 9800 שקלים בשוטף (מתוכם 1500 שקלים דלק). בנוסף 4300 שקלים להשכרת ג'יפ מאוד מפנק וטיסות 6000 שקלים.

לינה: המחירים הנמוכים ששילמנו היו 160 שקלים וכללו לינה בבתים של מקומיים עם שירותים ומקלחת משותפת של הבית עצמו ומיטות מהתקופה הקומוניסטית. והגבוהים (פעמיים סה"כ) 320 ללינה במלון טוב כלומר מיטות טובות וחדר חדש.

אוכל: מסעדה בין 80 שקלים למשפחה במסעדה מקומית לגמרי ל-200 שקלים למסעדת תיירים טובה.

השכרת רכב: גי'פ ל-20 יום 49 יורו ליום לטיוטה לנדרובר מפנק מאוד (למרות שהוא מודל 2002) עם 8 מושבים. דלק 2.7 שקלים לליטר בנזין. יש ג'יפים זולים יותר כמובן. השכרנו רכב במקום שנקרא car4rent ודיברו עם  אלכס 599-80-85-18 

** חסכון משמעותי יכול להיעשות על ידי השכרת רכב כמו שלנו שהיו בו 8 מקומות. כלומר שתי משפחות עם שני ילדים יכולות לחלוק רכב כזה ולהוזיל משמעותית את עלות הטיול. התיקים יכולים לעלות לגג וזה ממש מתבקש  Georgia4you זה שם הסוכנות ואלכס שעובד שם ממש בחור נחמד. קישור לאתר שלהם – לחצו

טלפון: סים –  32 שקלים לחבילת גלישה ל-14 יום הכוללת אינטרנט ושיחות בעלות של 8 שקלים. רצוי להתחבר ל-WIFI כשמגיעים לגסטהאוס כדי לחסוך את חבילת הגלישה.

טיסות: דרך אוקיאנה איירליינס 1250 שקלים לכרטיס הלוך חזור עם קונקשיין בקייב. בהלוך היו לנו 5 שעות ויצאנו לסיור בקייב. היה מעולה.

טיול סוסים: 50 לארי לסוס (80 שקלים)

איך מתניידים? השכרת רכב vs רכב עם נהג

התשובה לשאלה הזו תלויה רק בכם. אני, באופן אישי, לא רואה את עצמי נוסע ברכב עם נהג. הנסיעות הן חלק משמעותי מהטיול ולא מתאים לי אדם זר ברכב שאני גם צריך לבקש ממנו לעצור פה וללכת לשם. מבחינתי זה לא בא בחשבון. אבל אם אתם חוששים לנהוג והאנרגיות שתוציאו על התמצאות ונהיגה יכולות להרוס לכם את הטיול אז מתבקש שתקחו רכב עם נהג.

נהיגה – יש אמירה כזו שהנהגים כאן מטורפים. אני לא מרגיש את זה הרבה יותר מאשר בארץ. העניין נובע ממספר דברים:

  • נהגי המטרושקות שזו הגירסה המקומית למוניות שירות אצלנו אכן נוהגים בפראות כמו שחלק גדול מנהגי מוניות השירות בארץ נוהגים בפראות. לכן אם אתם שוכרים רכב זה יורד מהפרק.
  • דבר שני זה הבלאגאן בכבישים בעיקר בעיר ובעיקר בכיכרות וברמזורים. אין כאן חוקים מוגדרים, או לפחות הם לא נראים לעין בלתי מזויינת. בכל הנושא של כיכרות או פניות מול תנועה נגדית וזה נראה מפחיד. מתגברים על זה ונוסעים בזהירות. בכיכר זכות הקדימה הפוכה מבארץ וברמזור אין רמזור נפרד שמאלה מול התנועה אלא יש לחכות בקו ההפרדה לנס שיקרה ושהתנועה ממול תעצר.
  • עקיפות – בגאורגיה זה טבעי לצאת לעקיפה כשממול מגיעה מכונית והכביש הוא צר. אז כולם מתפרסים כך ששלוש מכוניות נוסעות לרוחב הכביש, מפחיד בהתחלה
  • אבל… הגורם שבגללודווקא קל לי יותר לנהוג כאן הוא שאני לא מעורב רגשית ולא מתעצבן. יעקפו אותי במקום מסוכן, אז שיעקפו… בארץ זה מתסכל אותי כי יש יותר אמוציות. בקיצור אני לא רואה בנהיגה בגיאורגיה משהו מבעייתי וצריך ליסוע בזהירות ולאט.

ניווט, התמצאות וגוגל מפות – כל טיול אנחנו מגלים עוד פיצ'ר של גוגל מפות שמשדרג לנו את ההתמצאות. הפעם גילינו את שליחת המסלול לוואטסאפ. כלומר בבוקר או ערב לפני אני חותך את הנסיעות של היום למקטעים. עשיתי מקטע ראשון – לוחץ על שלוש הנקודות משמאל למעלה – שיתוף – שולח לוואטסאפ של מיכל וזהו. עכשיו יוצאים לדרך לאתר הראשון יש לנו בוואטסאפ גם את סיפור הדרך כתוב וגם בתחתית ההודעה קישור למפה עם המסלול.

האם לסמוך על גוגל ? חד משמעי לא!!! חייבים לבדוק במקביל את המפות המודפסות מכיוון שגוגל ייקח אתכם לשבילי עפר חסרי היגיון ועלול להכניס אתכם לפינות מאוד בעייתיות. 

 בוקינג vs חיפוש במקום

למה בוקינג ? הזמנה דרך בוקינג נותנת שקט נפשי. בעיר גדולה מסובך להסתובב ולמצוא מקום.

למה לא בוקינג ? מבטל את הספונטניות. הלילה הכי חווייתי שלנו היה כאשר לא הספקנו להגיע לאושגולי והבנו שעדיף שנישן בדרך. מצאנו מקום אותנטי בצורה חריגה ומגניבה. לי זה עשה את הטיול. אם היינו מזמינים מקום כנראה שהיינו ממשיכים ולא עוצרים במקום ששבה את ליבנו. לחצו לקישור לפוסט ולתמונות

דוגמא נוספת היא הלינה במסטיה. מיכל רצתה להזמין מקום שנראה מפנק יותר מבית מקומי ואכן התמונות בבוקינג נראו טוב. זה היה יקר ב-100% מגסטהאוס פשוט. סירבתי להזמין ושאלנו אנשים ברחוב איפה המקום על פי התמונה בבוקינג. ואכן מצאנו את המקום חסר האופי שכמעט הזמנו בכפול כסף. למרות שהיו שם מיטות חדשות ומקלחת בכל חדר בחרנו לישון בבית מקומי עם מיטות נוראיות אבל אווירה מעולה ומארחת נחמדה בצורה יוצאת דופן. לצפייה בפוסט על כך – לחצו

 מה הבאנו ?

  • ביגוד חם וקר חובה.
  • משחקי קופסא שונים וסרטים במחשב הנייד – יש מקומות שאין בהם אינטרנט ולעיתים צריך לתת לילדים תעסוקה. מוסיקה לרכב בכל פורמט אפשרי (נגן, דיסק, דיסק און קי)
  • אוכל – אמנם אכלנו רוב הזמן בחוץ אבל לקחנו אתנו גזייה, ערכת קפה וכלי אוכל. זה חשוב כדי שנוכל להיות גם עצמאיים עם האוכל
  • מפה – חשוב שתהיה מפה טובה, גוגל מפות לא מספיק
  • שקע מעביר לשני פינים לשלושה למחשב. 

 

ארמניה עם ילדים

לפי דעתי לא סביר לטייל בארמניה כיעד בפני עצמו עם ילדים. אולי בעוד 5 שנים – כן, אבל היום בשנת 2016 זה לא הגיוני ממספר סיבות שתיים הם עיקריות מבחינתי:

  1. אין טיסות במחיר סביר לארמניה. כלומר זה או לשלם כפול מאשר כרטיס לגאורגיה למשל או לנחות בטיבליסי ולהגיע לכאן ברכב משם. וזה לא מצדיק את זה…
  2. צריך להיות מאוד נחוש על מנת למצוא איך להעסיק כאן את הילדים מעבר לנסיעות ולביקור נקודתי במנזרים ובמקומות יפים (ויש כאלו ) אחרים . למה אני מתכוון ? שהיחס בין לטייל בחוץ בפעילות לבין נסיעה יהיה סביר ולא נעביר יותר מידי זמן בנסיעות. אנחנו תמיד מחפשים בשר במקום שאליו אנחנו מגיעים. ללכת קצת ברגל במסלול קצר או ארוך, להגיע לבריכת מים טבעית להשתכך, להמשיך ולראות מערה בדרך או מנזר נטוש ביער וכו'. קשה למצוא מידע על דברים כאלו. מרכזי המידע חסרים את הדברים האלו וגם בפועל הם בקושי קיימים כי הוועדה לסימון שבילים שלהם לא עשתה את החיבורים האלו עדיין.

אז מה כן ?

לפי דעתי ארמניה יכולה לבוא בחשבון כתוספת וגיוון לטיול ארוך לגיאורגיה. אנחנו טסנו לשלושה שבועות. טיילנו שבועיים בגאורגיה ועל מנת לגוון המשכנו לשבוע האחרון לארמניה. כבר בשעתיים הראשונות בארמניה הבנו שאחרי גאורגיה יהיה די מאכזב לנסות ולחפש את הנופים המדהימים שמהם הגענו והחלטנו שננצל את ארמניה כדי לנוח קצת ולתת לילדים גם קצת דברים רגילים של חופשה.  

לעבור גבול מגאורגיה לארמניה עם רכב – חוויה מבאסת

  • ויזות צריך לעשות לפני שעומדים בתור של החתמת הדרכונים בכניסה לארמניה (אנחנו עמדנו וגם אני עם הרכב עשיתי את הטעות הזו). אם עוברים במעבר לידSadakhlo אז משמאל לפני יש עמדה לויזות. לא שילמנו על הילדים אז יצא זול מכפי שחשבנו רק 20 דולר. חשוב לפני שהנהג מגיעה לעמדה של הרכבים להיות אחרי ויזה ולא לתקוע את התור.
  • כדי להעביר רכב צריך לשלם איזה שהוא מס ולהידחף בתור עם נהגי המשאיות המקומיים במשרד ממש מבורדק ולאחר מכן לשלם ביטוח במשרדים קטנים ופרטיים שנמצאים מיד אחרי הגבול
  • ניתן לקנות באותם משרדים גם סים קארד לטלפון ולהחליף כסף ליד אז יצא שעשינו הרבה סידורים בגבול. זה טוב אבל לקח הרבה זמן ונכנסנו ללילה.
  • חייבים להראות להם הזמנה למלון, אנחנו הסתבכנו עם זה. לא הייתה לנו וסתם פיברקתי שם של מלון שמסתבר שהוא הכי יקר בארמניה. לא האמינו לנו ובצדק – סיפור.

3 ימים ראשונים – ירוואן – אהבנו את ירוואן

  • לינה – בחרנו לישון במלון ברמה בינונית (עליית מדרגה בשבילנו מהגסטהאוסים של גיאורגיה) שצמוד אליו יש פארק מים. הכניסה לפארק כלולה במחיר הלינה אם לוקחים 3 לילות לפחות (דרך בוקינג). למלון קוראים Valencia resort וזהו מלון דירות ולפארק המים aquatek הסידור היה מצוין אם כי צריך לדעת שרוב המגלשות והפעילויות הן מגובה 1.20 וילדים מתחת לזה די מוגבלים לבריכה ולמגלשות קטנטנות. בארמניה היום מתחיל מאוד מאוחר ולכן אין טעם להגיע לשם לפני שעה 12:00 כשהמגלשות מתחילות לפעול. עלות לילה במלום הייתה 450 שקלים כולל ארוחת בוקר וכאמור הכניסה לאקווטק.
  • ירוואן – אהבנו את ירוואן. יש בה מקומות עם סטייל כייפי, אין בעיות תנועה וחניה ולמעשה בשעות אחר צהרים-ערב אחרי הפארק מים נסענו למרכז העיר. היינו בשוק הפשפשים שנקרא  vernisaggeשפעיל בעיקר בשבת ראשון והלכנו לכיכר הרפובליקה republic square . ישבנו במסעדה שנקראת דיימונד ונמצאת על גג בניין מעל פינת כיכר הרפובליקה, אכלנו טוב וראינו את המזרקות המנגנות והצבעוניות בשעה תשע בערב מגג המסעדה. הלכנו ללונה פארק בסגנון של פעם שנמצא לא רחוק משוק הפשפשים על רחוב kanjyan Tigran mets
  • טיול יום קרוב למקדש גרני ולמנזר ג'ראלד –  למעשה זה היה חצי יום התחלנו במקדש גרני וירדנו עם הג'יפ לערוץ שמתחתיו כדי להשתכשך קצת במים. עלינו בחזרה ונסענו למנזר ג'רלד ולאחר מכן אכלנו במסעדה שנמצאת כקילומטר לפני המנזר מימין לכביש (כשנוסעים אליו) והמרפסת שלה "תלויה מעל" הערוץ.

2 ימים – גוריס ומנזר טטב goris

  • לינה – ישנו שני לילות במקום ממש מגניב שבו הבקתות בצורת חביות והמיקום, מעלף… הוא נקראharsndzor ונמצא בין הכפר halodzor לבין tetev . הלינה שם ובעיקר שעות הערב והבוקר המוקדמות עשו לנו את היומיים האלו.
  • יום הגעה – ביום הגעה ניסינו לראות מקומות בדרך מכיוון שזו הייתה נסיעה של כמעט 5 שעות מירוואן אבל בסופו של דבר לא ממש הצלחנו. מצאנו ערוץ נחל שישבנו לידו ועברנו ליד יקבים שאם היינו דוברי ארמנית היינו נכנסים לביקור שם אבל הבנו שבמצבנו זה יהיה מיותר מכיוון שלא נבין כלום. הנוף היה יפה בעיקר באזורagarakadzor dilijan אבל למרות המלצות הלונלי פלאנט לא הצלחנו למצוא מקום בו נוכל לעשות סיור של שעה שעתיים ברגל.
  1. oמנזר טטב – מהמלון שלנו נסענו עם הרכב למנזר טטב, ביקרנו בו ולקחנו את הרכבל הלוך וחזור כדי לחוות את הרכבל. זהו הרכבל הארוך בעולם ומטבע הדברים זו חוויה מהנה. בדרך חזרה עצרנו בתחתית הערוץ במקום שנקרא גשר השטן והלכנו להתרחץ בבריכות שנמצאות ליד הגשר. הן ממש קרובות ולא מאוד נעימות לרחצה מכיוון שאין מקום נעים לשבת ליד. אם היה לנו חבל אולי היינו יורדים לתחתית הערוץ והולכים בו קצת אבל הכבל והסולם המאולתר שנמצאים במקום לא ממש בטיחותיים וזה בלשון המעטה ולכן עם הילדים זה לא היה רלוונטי. למרות כל זאת הילדים נהנו לשכשך במים ולאחר מכן המשכנו לאתר הבא.
  2. oקנינו אוכל בסופר בגוריס ולקחנו אתנו לדרך
  3. oכנסיית קדזורסק הישנהOld Khdzoresk Church – מקום ממש יפה עם גשר תלוי ארוך, מערות חצובות בסלע וכנסייה מאוד יפה בחורש. אהבנו וגם מצאנו שם מקום לעשות פיקניק

2 ימים בדיליג'אן – Dilijan סוף סוף מקום בו יש מידע רלוונטי למטיילים 

  • לינה אצל נינה. מקום מומלץ מאוד על ידי הלונלי פלאנט ובאמת מקום מאוד נחמד, אישה נחמדה וארוחת בוקר מצויינת.
  • ביום בו הגענו לקחנו ספרון של מסלולים ומפות שמצאנו אצל נינה (יש גם במרכז המידע) ויצאנו למסלול רגלי מאוד חמוד של קילומטר אחד במעלה יער למנזר נטוש שנקראMatosavank Monastery
  • ביום השניף חמושים בבטחון העצמי של יום האתמול, ניסינו לחפש מפל מים שגם אליו יש דף הסבר ומפה והפעם נפלנו. לא הצלחנו למצוא וחזרנו כלעומת שבאנו. קורה…
  • נסענו לאגם פרזparz lich ושם לקחנו סירת משוטים ושטנו באגם הקטן הזה. מקום מאוד יפה אבל קחו בחשבון שמאוד מטויל על ידי מקומיים ונראה שכדאי להגיע מוקדם. יש שם פארק חבלים קטן ואומגה חמודה מאוד. השייט היה חמוד מאוד אבל זיהינו איזה עניין אצל הארמנים. כל אטרקציה תיירותית שווה שהם מקימים, עושה רושם שהם חושבים שזה מצדיק לקחת הרבה כסף בשבילה גם אם היא לא מצדיקה את העניין. כך למשל הם לוקחים 50 שקלים על מסלולון של חבלים בין העצים וכך בנושא סוסים וכך עם הרכבל. אני מניח שאם הם לא ייכנסו לפרופורציות מול גאורגיה הם לא יימשכו הרבה תיירות.

 

מחשל משפחתי

שביל ישראל עם ילדים

(מש' מלמד+ויינגרטן)

קחו כמה דקות כדי לקרוא על הטרק המשפחתי שלנו.

למה ? מכיוון שלמסע שעשינו על שביל ישראל יש עוצמה ואתם גם יכולים לעשות את זה.

לא המצאנו את הגלגל אבל מצאנו נוסחה מנצחת.

הנוסחה הזו יכולה להפוך מחשבה כמו:

"וואוו, נשמע טוב, היינו גם רוצים לעשות…"

ל-"בואו נקבע תאריך לשנה הבאה ונשריין 6 תרמילים ממשא למסע (כן, יש גם תרמילים לילדים)"

אז אתם מוזמנים לקרוא ולשתף.

בברכה אורי מלמד.

המידה ואתם מעוניינים לקרוא מידע נוסף על הטיול שלנו וטיולים נוספים, מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא – שביל ישראל עם ילדים 

הרעיון הבסיסי

הרעיון הבסיס הוא לעשות שלושה מקטעים של שביל ישראל. סה"כ 50 קילומטרים פעם בשנה ולהתמיד במסורת הזו לאורך שנים. לא מקטע אחד, ולא שניים. הנוסחה היא 3 מקטעים – 50 ק"מ. האם ילדים בכיתה ג', ה' או ו' יהיו מסוגלים לזה ? התשובה – כן.

זה התחיל בהרצאה של מתן חדד על המסע שלו בשביל ישראל. הילדים נדלקו וסיפרו לחברים. אבא של החברים, ערן, התקשר ושאל אם בפורים יסתדר לנו לעשות שלושה ימים על השביל. נורת האזהרה נדלקה – יש כאן משהו!!!

איך התוואי שלנו צריך להיראות ?

לא מאוד רחוק מהבית מכיוון שאם אחד הילדים יישבר צריך להזעיק את אמא (לא ידענו למה לצפות)

תחבורה ציבורית עד לנקודת ההתחלה ומנקודת הסיום.

יישובים על הציר כדי לא להיסחב עם הרבה מים ואוכל וכדי שנוכל להיכנס למסעדה אם נרצה ולישון בבתים של אנשים שיארחו אותנו או סתם בחדרי אירוח.

מקטעים בדרגת קושי בינונית

ולכן הבחירה – מקטעים 10-11-12 מהתבור לצומת יגור.

מה לקחנו ואיך התארגנו ?

התרמילים היו תרמילים של משא למסע. שני תרמילי 65 ליטרים ו-4 תרמילים בנפח 35-45 ליטרים.

הילדים לקחו בתרמילים הקטנים שק שינה, בגדים להחלפה, 0.5 עד ליטר וחצי מים כלי אוכל וחלק מהאוכל

אנחנו המבוגרים לקחנו 3 ליטרים מים, גזיה, סיר ואוכל. וכמובן שק שינה, בגדים וכו'

מפות סימון שבילים של שני האזורים – חובה. מפת גליל תחתון ומפת הכרמל.

תקציר המסלול

יום א' – טיפוס על הר תבור, הליכה דרך מטעים ויער לכפר עין מאהל (ללא עלייה להר דבורה), נצרת עילית, משהד והגעה לנקודת הסיום במצפה הושעיה. 18 ק"מ – יום קשה.

יום ב' – הליכה מתחת לציפורי, יער הסוללים, צומת המוביל, כעביה והליכה מנהלתית עד אלוני אבא ללינה. 16 ק"מ – יום קל.

יום ג' – מאלוני אבא בחזרה לכעביה, נחל ציפורי, תחנת הנזירים ועין יבקע על הדרך. עלייה לכביש שמוביל  לנופית וירידה לצד השני לאורך ואדי, טיפוס קטן לגבעה אחרונה לפני ירידה אחרונה לכפר הנוער הדתי בכפר חסידים. 19 ק"מ (הארכנו בגלל הסטייה לאלוני אבא) יום בינוני – לא קשה פיזית אבל יצא ארוך.

מסקנות עיקריות  

כשמציבים רף גבוה בסופו של דבר עומדים בו. הילדים שלנו לא עמידים במיוחד ובסופו של דבר כולם סיימו.

המעבר בכפרים עם מסעדות מאוד עזר. הישיבה במסעדה בשלוש-ארבע אחרי צהרים נותנת כוח להמשיך עוד קטע ארוך אחרי צהרים.

אירוח בבתים זה דבר חזק והייתי מגדיר אותו  כ"נותן כוח". אם היינו ישנים בשטח היה יותר קשה. לנו היו משפחות שהכרנו וארחו אותנו אבל גם מונית לנצרת או לכל מקום אחר יכולה לסגור את הפינה הזו.

חייבים מסגרת זמן להליכה. אי אפשר לעצור כל עשרים דקות כשלמישהו קשה. ההפסקות גוזלות זמן רב ולכן אם עושים יותר מידי הפסקות פשוט לא מסיימים את המקטע. ולכן שותים בהליכה וגם אם קשה ממשיכים עד השעה שהגדרנו לעצמנו את ההפסקה.

לא מעלים מראש אפשרויות חיתוך וקיצור והקפצה. יוצאים בראש של "הולכים ברצף מההתחלה ועד הסוף – זה האתגר" וניתן לעמוד בו.

"משא למסע" במסע שלנו  

נושא התרמילים הוא קריטי בהליכה כזו. מערכת גב טובה וגודל תרמיל מתאים זה אחד המפתחות להצלחה. ולכן האפשרות שלכם (אני פונה למשפחות שמתעניינות) להשאיל מאתנו מספר תרמילים שחלקם מתאימים לילדים וחלקם למבוגרים מעניקה למסע הזה את הבסיס הראשון ליציאה אליו.

מעבר לכך, לי אישית המסע קיבל משמעות נוספת. הלכנו עם התרמילים שנתרמו לזכר אור אסרף, גבי אינגל, ערן אלון וגיא בן זאב. 6 תרמילים על השביל עם נוכחות גדולה.

בערבים הגענו למשפחת שהם בהושעיה ולמשפחת נפתלי באלוני אבא והתארחנו אצלם. זה היה מפגש ראשון שלי עם טובה ומויש הוריו של נדב שהם שנהרג בסופה באנפורנה ועם מאיה אחותו של גיא בן זאב שנהרג בטיפוס על הר האלפמיו בפרו. עד היום במסגרת המיזם דיברנו בטלפון, שלחנו הודעות טקסט ונפגשתי איתם לכמה דקות כדי לקבל מהם תרמילים. הפעם זה היה שונה, אחרי שהילדים פרשו לישון (הם קיבלנו פינוק א-א מטובה ומויש) ישבנו ודיברנו על נדב ועל המיזם עצמו. אצל מאיה ומתן זה היה שונה. השאירו לנו מפתח להיכנס לבית והם הגיעו יותר מאוחר. התקלחנו ואז הגיעו בסערה מאיה, מתן ושלושת הבנות. אצלנו היו 4 בנים והם די מהר הסתדרו ביניהם. שימח אותי מאוד שמאיה אמרה לי שהיא כבר חושבת לעשות את מה שעשינו עם הבנות.

מה זה מסע מחש"ל ?

מחש"ל – מש"צים ח' שביל ישראל. הרעיון למסע שלנו מבוסס על פרוייקט בית ספרי במקיף ח' שאנחנו (אני, מירי ואוסנת, כולנו מורי של"ח) יזמנו בבית הספר שלנו. מסורת של 20 שנה שהתחלנו ב-2014 שמטרתה לצאת כל שנה ל-3 מקטעים של השביל, סה"כ כל פעם 50 ק"מ. התחלנו בקיבוץ דן בתחילת השביל ובשנת 2034 נסיים בחוף אלמוגים באילת. מי שמצטרף אלו המש"צים (מדריכי של"ח צעירים) תלמידים בפועל בבית הספר ובוגרים שלנו. עם סיום כל מסע כולם כבר מחכים למסע של שנה הבאה. כך אנחנו יוצרים מסורת ומחויבות שגורמת לבוגרים שלנו להמשיך ולהיות אתנו בקשר פעם בשנה לפחות. זה כיף וזה מחשל.

המסע עצמו

יום א' – מקטע 10

חיכינו בצומת גלילות בשש בבוקר לאוטובוס לעפולה. מונית שירות עברה ואספה אל כולנו. Win win לכולנו. המונית הייתה ריקה ולקחה אותנו עד צומת גזית. התחלנו בשיבלי ועשינו טעות קלאסית אך לא קריטית. תחילת העלייה לא ברורה והתלבטנו אם הסימון הנוכחי פונה למעלה להר או ממשיך ישר. בדיוק באותו רגע עברה שם שביליסטית בודדה, נראתה תיירת, ובביטחון היא פנתה שמאלה והתחילה לעלות. אנחנו אחריה וכמובן לא על השביל. זה לא קריטי מכיוון שהתחברנו בהמשך לשביל, אבל למדנו שתמיד כדאי להשקיע מאמץ בלאתר את הסימון ולא ללכת כמו עדר כבשים. זה עוד יקרה לנו לא פעם אחת.

מאמצע העלייה התחיל להיות קשה. יש ילדים (ואנשים) שנועדו להתמודד עם קושי פיזי ויש כאלו שפחות והקושי מרפה את ידיהם. אותי, זה ממש הדאיג בשלב הזה. נכון שהתחלנו בטיפוס הכי קשה של שלושת הימים אבל על פי העלייה הזו ממש חששתי שלא נסיים את מה שתכננו.

אחרי ארוחת הבוקר למעלה אנחנו מגלים שלילדים יש יכולת התאוששות מדהימה וגם כל אחד בה לידי ביטוי במקום אחר. הירידה התלולה קשה לילדים אחרים וכך המצב מתאזן ואלו שהיה להם קשה בעלייה פתאום מרגישים חזקים. איזון בטבע J

החלטנו לוותר על קטע מסוים בו השביל עולה להר דבורה כדי שבסופו של דבר נוכל להגיע בהליכה רגלית עד מצפה הושעיה (מבלי לקחת מונית או אוטובוס) שם אנחנו מוזמנים לישון. לכפר עין מאהל הגענו בשעות החמות והעייפות. החום והקושי נתנו את אותותיהם ולכן עצרנו בתדירות גבוהה והילידים כבר התחילו לפנטז על מונית שתיקח אותנו להושעיה. זו הייתה טעות להעלות את האפשרות הזו, למזלנו העצירה לארוחת חומוס-צ'יפס-סלט במסעדה לקראת היציאה מהכפר החזירה את החבר'ה לעניינים. אחרי האוכל הלכנו ברצף 6 קילומטרים לא קשים.

כשעברנו בכפר משהד התרחשה תקרית עצובה-מצחיקה. באחת החצרות בכפר ילד בן 12 בערך קילף תפוז עם סכין. הוא ראה אותנו עוברים ויצא להגיד שלום עם הסכין ביד. ילד בן 12 ובאמצע קילוף תפוז. הילדים שלנו קפצו בפאניקה לכביש וערן ואני בכלל לא הבנו מה קרה.

בשלב הזה היינו במרוץ נגד הזמן כדי להגיע להושעיה לפני החושך אבל בכל זאת נקלענו לחושך דווקא ביער והתקשנו לאתר את הסימון. היה קצת לחץ מהדור הצעיר אבל מויש וטובה היו בדרכם אלינו עם ג'יפ. הבנו שאם אנחנו על השביל הם יגיעו אלינו תוך כמה דקות ואם אנחנו לא על השביל, אז זה יהיה יותר קשה למצוא אותנו.

בסופו של דבר הם הגיעו די מהר ואספו אותנו. תוך שנייה הילדים עברו ממצב דאון למצב up. נוסעים בג'יפ, קופצים על סלעים, מקלחות חמות, ארחה מפנקת והרבה תשומת לב. האנרגיה חזרה ובגדול.

יום ב' – מקטע 11

יצאנו ליום רגוע יותר. שיא היום היה במסעדת הטחנה בכפר כעביה שבה בעל המסעדה טחן אותנו ולקח לנו 40 שקלים למנת חומוס בינונית מינוס. הבנו את מקור השם והבנו שרצוי לשאול לפני האוכל על המחירים, המשכנו הלאה. עוד תובנה שקיבלנו בכפר הזה הייתה שלא כדאי להסתמך על וייז אלא על המפה. הוייז הכניס אותנו לרחוב ללא מוצא כאשר מולנו קיר חצוב בהר שעליו היינו אמורים לטפס. מכיוון שלא רצינו לחזור המשכנו בטיפוס אתגרי עד לפסגה שמעלינו בה בעל הקצבייה בכפר זורק את השאריות של הבשר אותו הוא מוכר. היו מראות קשים.

הייתה לנו דילמה לגבי הלינה. הוזמנו למשפחת נפתלי אבל זה לא ממש על הדרך, הם גרים באלוני אבא שזה בערך 4 ק"מ סטייה . ולכן התלבטנו אם לישון בשטח על השביל עצמו וכך למעשה לקצר את המסע או להאריך ולהתארח. המסקנה החד משמעית הייתה שאם יש הזדמנות לסטות כדי לישון בבית, אז חובה לעשות את זה. הילדים שלנו יודעים מה זה לינת שטח אבל כשזה בא אחרי 16 עד 18 קילומטרים, זה לא כמו להגיע לחניון לילה עם רכב וכל הפינוקים. מעבר לכך, לאירוח באופן כללי יש ערך מוסף רציני ובאופן ספציפי, בגלל מהות הקשר שלנו למאיה דרך המיזם, זה עוד יותר משמעותי. כך הרווחנו עוד לילה שבו צברנו כוח למקטע השלישי. והיינו צריכים את מילוי המצברים הזה.

יום ג' – מקטע 12

תמיד על הבוקר נראה שזה הולך להיות קל. הקילומטרים הראשונים זורמים מהר והנוף יפה בשעה הזו של היום. שעות הצהרים הן השעות הקשות. ידענו שאנחנו רוצים להגיע עד לאן שקבענו לעצמנו ולא לוותר באמצע. ולכן אחרי שתי הפסקות וירידת קצב לקראת הצהריים החלטנו שאנחנו הולכים 3 ק"מ כל פעם מבלי לעצור. נשמע קל ?  אז זהו שלא. אחרי 40 ומשהו קילומטרים, עם תרמילים על הגב ועייפות מצטברת זה לא היה קל אבל כשישבנו בבור מים מקסים מעל כפר חסידים וראינו ממול את הכרמל הבנו שזהו, עשינו את זה.

ספרד עם ילדים

רגע לפני שאתם קוראים על "ספרד עם ילדים" חשוב לי להסביר לכם באיזה אתר אתם נמצאים. האתר נקרא כשם המיזם- "משא למסע". זהו מיזם הנצחה לתרמילאים שנהרגו במהלך הטיול שלהם. במיזם אנחנו משאילים (ללא עלות) תרמילי גב למטיילים למסעות בארץ ולטיולים קצרים לחו"ל. התרמילים מנציחים את התרמילאים על ידי פאץ' זכרון ודף מידע. אתם מוזמנים להשאיל תרמיל, לתרום תרמיל ולהפיץ את המיזם. תוכלו לקרוא עוד מידע בדף הבית ובשיטוט באתר. בכל מקרה, אם אתם נוסעים לספרד, תהנו וזכרו להיזהר. 

ספרד עם ילדים

11 ימים – הורים + 3 ילדים בגילאים  3,7,10 (במנשא על הגב)

ברצלונה והפירנאים

שלד

ברצלונה 3 לילות

צפון ארגון 3 לילות צפון

מערב קטלוניה 3 לילות

על גבול אנדורה לילה אחד

הטיול שלנו

יש הרבה אפשרויות – נראה לי שזה מתווה טוב:

שני מוקדי כוכב בפירנאים בשני אזורים יפים – צפון ארגון ומערב קטלוניה.

שני טיולים השוברים את הנסיעה בימים בהם נוסעים ממקום למקום. נסיעה ראשונה – טיול מעגלי במנזר מונסרט בדרך לארגון. נסיעה שנייה – ביקור במערת נטיפים, גן חיות והעיירה לורד שבצרפת במעבר מארגון למערב קטולוניה.

למידע נוסף על הטיול שלנו לספרד ועל טיולים אחרים שלנו, מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא – ספרד עם ילדים 

ברצלונה עם ילדים

לינה:

ישנו במלון דירות שנקרא central apartments barcelona וממש אהבנו. דירה מאוד נחמדה, קרוב לסגרדה פמיליה וגם מרחק הליכה קצת ארוך אך סביר מהרמבלה (אבל יש מטרו ליד)

בכמה מילים – ברצלונה בלי ילדים וברצלונה עם ילדים זה שני דברים שונים. אצלנו בגלל הגיל הצעיר של הילדים לא יכולנו לשבת בכיף בבתי קפה ברבעים העתיקים (יכולנו לשבת רק שזה לא היה כיף) או להיכנס ולהינות מהשווקים עם העגלה של הילדה. אז צריך לגוון ולדעת להתמודד עם בעיית התורים הארוכים. לא כל הימים היו מוצלחים אבל אני כותב מה עשינו. בדיעבד הייתי חותך יום.

יום 1– חצי יום הליכה.

אקווריום– מעולה לילדים. לכל הילדים זו הייתה חוויה

יום 2 – פארק גואל מוזיאון המדע– ממש מעולה לילדים. מעוצב מדהים. אחלה.

יום 3 – סגרדה לה פמיליה. מוזיאון ימי– נחמד וזול (מהיציאה של המטרו להקיף את המבנה מימין ולא משמאל), שייט בספינה– תמיד נחמד לילדים ונותן מנוחה של שעה וחצי לרגליים. הליכה למוזיאון השוקולד–   נחמד. ליד המוזיאון פארק ממש יפה Parc de la ciutadella עם אווירה נחמדה לסיום היום – מתקנים לילדים, מזרקה מאוד יפה, אגם עם סירות וסתם אווירה טובה.

יום 4 – איצטדיון tibidabo ומזרקות הקסם בערב.

יום בדרך לפירנאים

יום 5 – ביקור במנזר יפהפה וסיבוב מעגלי של 3-4 שעות. מכיוון שהילדים כבר מיצו את עניין המנזרים/כנסיות חשבנו שיהיה הרבה יותר מעניין והגיוני לשלב את מנזר Monserrat במסלול רגלי הכולל רכבת ורכבל. מונסרט נמצא כשעה נסיעה ברכב מברצלונה. הגענו ישירות למנזר עם הרכב. המקום פשוט יפה בכל קנה מידה. מהמנזר ירדנו ברגל בשביל מדרגות לכפר שלמטה בעמק, כשעה וחצי הליכה. כיכר הכפר אליה מגיעים מאוד נחמדה ומזמינה לשבת ולאכול גלידה. משם המשכנו לתחנת הרכבת כדי לנסוע תחנה אחת סה"כ ולהגיע לרכבל שנמצא בכפר הסמוך. כל שעה יש רכבת. העלייה ברכבל נחמדה וסוגרת סיבוב מעגלי של ארבע שעות ובעיקר משהו משמעותי שעושים בדרך לפירנאים.

פירנאים – צפון אראגון – broto והסביבה לצפייה במפת טיולים

לינה:

אנחנו ישנו ב – casa notario המיקום והאווירה מנצחים אבל המקום מאוד צפוף וקטן – אנחנו מאוד אהבנו אבל לא בטוח שאחרים יאהבו

ראיתי בבוקינג שהרבה אנשים ממליצים על hotel ordesa – מיקום מעולה ועושה רושם טוב

יום 6 – מסלול רגלי מלא בעמק אורדסה .Ordesa טיול הלוך חזור ל .cola de caballo אוטובוס לשמורה יוצא מהכפר  ,trola מסלול מאוד יפה אבל לא פשוט עם ילדים. מחולק לשלושה מקטעים שבסוף כל אחד מהם מפל. קטע ראשון שעה, קטע שני שעתיים למרות שבשמורה מגדירים כשעה, קטע שלישי שעה. הפואנטה של המסלול זה סוף הקטע השני והקטע השלישי. עולים 400 מטרים שרובם בקטע השני. אם הילדים מסוגלים שווה מאוד אבל קריעה. בדיעבד – הייתי עושה מסלול מעגלי בערוץ נחל שנקרא  rio bellos ליד הכפר sercue ירידה למפל, עלייה למערות נזירים וחזרה מעגלית.

יום 7 – קניונינג בנחל שנקרא rio bellos – לקריאה של פוסט 
מה זה בכלל קניונינג ? קודם כל זו הייתה חוויה מספר אחת של הילדים. הליכה במים בנחל, קפיצה במפלים, שחייה בבריכות וכל זה בטמפרטורה של 3 מעלות ולכן עם חליפת צלילה מאוד עבה. הילדים קפצו מגובה של 10 מטרים ולא הפסיקו לדבר על זה שבועיים. 
אני מניח שיש הרבה חברות שעושות את זה. אנחנו היינו עם חברה שנקראת aventuraspirenaicas והם היו מצויינים. כל הסיפור הוא 5 שעות. עלות לאדם 45 יורו ובינתיים מיכל ונעמה העבירו את הזמן על גדת הנחל בברוטו. 

יום בדרך – צרפת – סיבוב דרך צרפת כדי לדלג למקום הבא בפירנאים בצפון קטלוניה

יום 8 – במהלך הנסיעה דרך צרפת ביקרנו במספר מקומות ששברו לנו את הנסיעה הארוכה. הראשון היה מערת נטיפים עצומה עם צ'ופר לילדים של רכבת מדליקה בסוף ושייט קצרצר בסירה. ההסברים היו בשפה לא מובנת לילדים (וגם להורים). זה מעיק, אבל זה מה יש… לאחר מכן נסענו לגן חיות שנקרא zoo d'asson והיה נחמד, בעיקר הכלוב של הלמורים וההאכלה של החיות. לעיירה לורד הגענו כדי לראות את התהלוכה בערב. קנינו מזכרות מצרפת לילדים בחנות של ישראלי, אכלנו ארוחת ערב והתעצבנו על דקה דומיה לקורבנות הפלסטינאים לפני התהלוכה (זה היה בזמן צוק איתן) לאחר מכן ראינו את התהלוכה ולסיום נסענו כשעתיים בחזרה לספרד. 

פירנאים – צפון-מערב קטלוניה. Val d'aran והעיירה Vielha לצפייה במפת האזור

יום 9  – ביום הזה עשינו מסלול רגלי מלא באזור שנקרא  Montagarri  
במפות שלהם, אותן מחלקים בלשכת התיירות זה נקרא מסלול מספר 20. הנסיעה לשם מהממת אבל הבעיה של המסלול היא שהוא "הלוך-חזור". לספרדים אין בעיה עם זה, אבל לישראלים מסלול הלוך חזור פחות מתאים (מה לעשות, אנחנו נשברים באמצע) סה"כ 12 קילומטרים.
בתחילת המסלול יש רכבל סקי פעיל למטיילים למי שרוצה. זהירות מהסוסים במגרש החניה (לקריאה של פוסט).בדיעבד – היינו בוחרים מסלול אחר שהינו מעגלי – אבל זה מה שהמליצו לנו באינפורמיישן. 

יום 10 – רפטינג ומסלול קצר ויפה אחר הצהריים. לגבי הרפטינג, אין בעיה למצוא חברה שעושה את הרפטינג, יש הרבה כאלו בויילה. לגבי המסלול, זהו מסלול קצר אבל ממש יפה שנקרא uelhs deth joeu ומספרו 9 על המפה שמחלקים באינפורמיישן. הדרך למסלול מאוד מרשימה. 

אנדורה – פארק אתגרים

יום 11 – בשביל הילדים… naturlandia נסיעה של שלוש-ארבע שעות לאנדורה (פקקים בכניסה לאנדורה) כדי לבקר בפארק אתגרי בו יש מגלשת הרים מטורפת! יש הרבה אטרקציות בפארק הזה. פארק חבלים ואומגה (תור של שעה וחצי) מגלשת הרים שאסור לפספס (תור של שעה וחצי) טרקטורונים לילדים, חץ וקשת, מתנפחים, אופנועים קטנים לפעוטות ועוד. הפוטנציאל מאוד חזק אבל יש בעיה אם אין מבוגר על כל ילד. לכל המתקנים עולים בליווי מבוגר עד גיל 14. ולכן היה לנו קשה לפצל את עצמנו. מרות זאת הילדים מאוד נהנו. כל אחד עשה פעם אחת את המגלשה ועוד כמה אטרקציות נחמדות. ישנו בספרד קרוב לאנדורה כדי לצאת למחרת לכיוון שדה התעופה בברצלונה.

עלויות:

טיסה דרך אוקיאנה 5500 שקלים לכל המשפחה כשהזמנו 10 חודשים מראש (לקריאה של פוסט)

מלונות – ממוצע 100 יורו ללילה בפירנאים, 200 יורו ללילה בברצלונה

רכב – 1800 שקלים

הוצאות (לא כולל לינה והשכרת רכב) – 180  יורו ליום. כולל אוכל, דלק, אטרקציות וכניסות לאתרים

כעקרון ארוחה במסעדה ל-5 אנשים עולה בין 25 יורו (מקדולנד) ל- 50 יורו במסעדה סבירה לארוחה סבירה. אנחנו אכלנו פעם ביום במסעדה והשאר קנינו בסופרמרקטים

טיפים:

להשקיע באתר בוקינג כדי לחפש דירות ולא מלון ומיקום שווה. צריך להחליט האם ישנים במקום מבודד בהרים ונהנים מהטבע או בעיירה (שגם היא מאוד יפה) ואז יש תמרון יותר נוח עם חלוקת המשפחה. בכל מסעדה ממוצעת יש לילדים –  נגט זה נקרא naggets de pollo , צ'יפס –patatas fritas ,המבורגר hamburgesa לילדים תגידו – "solo pan con carne " וזה אומר רק קציצה ולחם כי אחרת זה מגיע עם מיונז, נקניק וביצה – מה שבדרך כלל הם לא אוכלים. ופיצות, פסטות וכו'. המכולות נפתחות רק בתשע וכן רצוי להצטייד באוכל בערב לפני ובבוקר לקנות בגט במאפיות שהן נפתחות יותר מוקדם. לוודא שיש מקרר בחדר. אנחנו מעדיפים דירה ולא מלון. ואם כבר מלון אז לברר אם יש מקרר ומטבחון.

 דירוג של הדברים הכי טובים:

איתמר:

  1. קניונינג
  2. אקווריום
  3. רפטינג
  4. מוזיאון השוקולד
  5. מגלשות הרים
  6. מוזיאון המדע
  7. מערה בצרפת
  8. מנזר + רכבל
  9. גן חיות
  10. האיצטדיון

 יואב:

  1. קנינינג
  2. רפטינג
  3. מגלשות הרים
  4. אקווריום
  5. מערת נטיפים
  6. מוזיאון השוקולד
  7. איצטדיון
  8. מוזיאון המדע
  9. גן החיות
  10. מנזר + רכב

רומניה עם ילדים

רגע לפני שאתם קוראים על "רומניה עם ילדים" חשוב לי להסביר לכם באיזה אתר אתם נמצאים. האתר נקרא כשם המיזם- "משא למסע". זהו מיזם הנצחה לתרמילאים שנהרגו במהלך הטיול שלהם. במיזם אנחנו משאילים (ללא עלות) תרמילי גב למטיילים למסעות בארץ ולטיולים קצרים לחו"ל. התרמילים מנציחים את התרמילאים על ידי פאץ' זכרון ודף מידע. אתם מוזמנים להשאיל תרמיל, לתרום תרמיל ולהפיץ את המיזם. תוכלו לקרוא עוד מידע בדף הבית ובשיטוט באתר. בכל מקרה, אם אתם נוסעים לרומניה, תהנו וזכרו להיזהר.

רומניה עם ילדים

בעמוד הזה אכתוב על המסלול שעשינו עם התיקונים שהיינו עושים בדיעבד כדי שמי שירצה לטייל עם המשפחה יוכל לקחת את הדברים ולבנות מסלול בצורה קצת יותר נכונה וגם מודולרית.
רומניה היא מדינה זולה וכייפית לטיול. יש בה גם טבע וגם אטרקציות משפחתיות. באזורים האטרקטיבים היא מאוד מתויירת על ידי מקומיים ואף ישראלים. באזורים המרוחקים והפחות מטויילים קצת קשה להסתדר ולהבין מה כדאי לעשות.
היינו 16 יום ברומניה ועשינו 80 אחוז דברים סטנדרטים ו 20 אחוז דברים ייחודיים. אלו הדברים שלי באופן אישי עשו את הטיול.

למידע נוסף על הטיול שלנו לרומניה ולטיולים נוספים שלנו, לחצו על הקישור הבא – רומניה עם ילדים

תחנה ראשונה – לילה אחד – בוקרשט.

מבחינתי אפשר לוותר. הסתובבנו עם הילדים בעיר וזה לא היה תענוג גדול. בכלל, עיר עם ילדים בני 4, 8 ו-10 זה תענוג מפוקפק. ברור לגמרי שאני ומיכל היינו נהנים מאוד לראות סמטאות עתיקות עם בתי קפה מקסימים אבל לילדים זה לא מדבר . ביקרנו במוזיאון הכפר שהיה נחמד וממנו המשכנו צפונה.

 

תחנה שנייה – לילה אחד – corbeni כפר קטן לפני טראנספגרשן.

נסענו כשלוש שעות לכפר קטן שבו ישנו ליד Cetatea Poienari שמוגדרת כמצודה ה"אמיתית" של ולאד צפאש המכונה דרקולה. במקום יש שרידים של מצודה עתיקה. הטיפוס אל המצודה בגרם מדרגות של 1480 מדרגות בשעות אחר הצהרים היה מאתגר ונחמד מאוד. המצודה נסגרת בשבע בערב ואנחנו עלינו בחמש וירדנו בשש וחצי. ישנו בפנסיון ממש מקסים שמנהלת אותו אישה סופר נחמדה ונקרא tiuta והוא נמצא בכפר corbeni מקום עם אחלה אווירה של כפר וטבע. יש שם מטבח לבישול עצמי ומסעדה ממש יפה וטובה בכפר הסמוך שנקרא oestii ungureni ליד הגשר. התבאסנו שאנחנו לא יכולים להישאר ב tiuta עוד לילה אבל לא היה לזה הצדקה.

תחנה שלישית – לילה אחד (רצוי שני לילות) – טורדה.

במהלך היום נסענו לאורך הטראנספגרש. כביש ממש יפה. תצפיות ומקום אחד בו ניתן ומקובל לעזוב את הרכב וללכת ברגל או לעלות ברכבל. לא עלינו ברכבל לאגם ובחרנו ללכת ברגל למפל. ציפינו שכל הרומנים שהולכים בכיוון שלנו ידעו לאן הם הולכים והתבדנו. לאף אחד שם לא היה מושג קלוש לאן ללכת. בנוסף לכל הם גם שלחו אותנו לשביל הלא נכון וטיפסנו לפחות עשרים דקות בעלייה אכזרית ביער ונאלצנו לחזור על עקבותינו. זה היה ספתח לכך שמערכת הסימון כאן היא בעייתית וקשה להיתמצא.
לפני המעבר עצמו, עוד בבוקר, עצרנו בפארק אתגרים קטן. הילדים עשו אומגה וירו בחץ וקשת. היה ממש נחמד ושקט בעיקר לאור העומס בהמשך. הייתה שעה כייפית וזה גם לא יקר.
אחר הצהרים הגענו לעיירה ליד טורדה למלון שהזמנו דרך בוקינג והבנו שבוקינג זה כמו הפתעות במונופול. אתה אף פעם לא יודע מה יצא לך. מהכביש זה היה נראה מקום מוזר באזור כמעט תעשייתי אבל החדר היה מפואר ביותר עם ג'קוזי, מיטת אפיריון ומרפסת מהממת בתוך סוכת גפנים וכל זה בשישים יורו. שם המלון milexim והוא נמצא ב turzil.
בטודרה אפשר להעביר יום שלם. חצי יום במכרה המלח בו יש אגם עם סירות ופרגולות עם נורות נאון מוזרות (בתמונה), גלגל ענק, באולינג ועוד כל מי משחקים לילדים ומבוגרים.  וחצי יום בנחל נחמד שמתחתר בין שני הרים ויוצר קניון ממש יפה ובו מים זורמים. הקניון נמצא כרבע שעה מטורדה ונקרא cheile turzii.
זו הסיבה שרצוי להישאר עוד לילה באותו מקום ולא לקפל שוב את כל הדברים. אנחנו עשינו נסיעה מאוד ארוכה של 4 שעות לפוינה בראשוב אחרי הקניון ונכנסנו עמוק ללילה.
בדרך לבראשוב עצרנו בעיר עתיקה ממש יפה שנקראת sighisoara שמכל הערים העתיקות שראינו היא הכי מיוחדת. חשבנו לעצמנו שאם היינו מגיעים לכאן לבד, בלי הילדים היינו יכולים להעביר כאן יומיים בכיף רק בבתי הקפה והמסעדות סביב הכיכר של העיר העתיקה. אבל זה לא היה המצב ולכן המשכנו הלאה.

תחנה רביעית – 6 לילות (היינו מקצרים ל 4 לילות ) – פויאנה ברשוב.

האזור מקסים, יש בו המון אטרקציות לילדים אבל מתוייר בטירוף בעונה הזו ולכן אם חיפשתם את האוטנתיות – יש, אבל עטוף בתיירות פנים ותיירות ישראלית.
מה עושים ?

טיולים רגליים של חצי יום :

  1. עולים עם רכבל כפול מסיניה עד לפלאטו למעלה. בהתחלה רכבל קרונות ואחרי מחליפים לרכבל ספסלים. ממש כיף לילדים. הולכים ברגל שעתיים וחצי צפונה על הרמה עד לתחנת הרכבל המטורף של busteni שנקראית cabana babele ומחכים שעתיים וחצי בתור לרדת בו למטה. גם הירידה הזו מאוד חוויתית כי הוא עובר בין מצוקים ויורד גובה מטורף.
  2. עולים ברכבל של פויאנה בראשוב ויורדים ברגל. אסור לפספס בדרך את הבקתה שאני חושב ששמה הוא cabana postavaruיושבים, שותים משהו משקיפים לנוף  מקסים וממשיכים.

אטרקציות לילדים:

  1. פארק אתגרים מדהים לילדים עם אומגות ומעברים בין עצים. מסלולים גם לילדים קטנטנים. שלוש שעות בכיף.
  2. קאנטרי קלאב שנקרא paradisul acvaticובו שתי מגלשות, מקפצות של 3 ו 5 מטרים שהיו אטרקציה לילדים שלנו ובריכות מחוממות. היינו פעמים. תענוג.
  3. טיול טרקטורונים נחמד

אתרים וטיולי תיירים:

  1. בראשוב עצמה. העיר העתיקה מקסימה אבל להסתובב עם הילדים קצת מוציא את הפואנטה מהסיפור. באסה.
  2. רושנוב – ברושנוב מצודה קצת מבאסת אבל עולים עליה בעגלה של טרקטור – נחמד. מערת נטיפים נחמדה, לא יותר מזה (לקריאה של פוסט). קניון נחמד שנקרא cheile rasnoavei שבכניסה אליו השארנו את הרכב והמשכנו לאורך דרך הרכב שממשיכה בו עד לקמפינג נחמד ועמוס משפחות. טיולון קצקצר כדי לשבוr את עומס האתרים שבסיור של רשנוב וטירת דרקולה. מסעדה מצויינת עם הרבה פוחלצים על הקירות (לקריאה של פוסט)
  3. טירת דרקולה בבראן. נו, אתר חובה ברומניה שכל כך מתגאה במנהיג האכזרי והפסיכופט הזה.

תחנה חמישית – לילה אחד (היינו צריכים לקצץ אחד מברשוב ולעשות שניים כאן) – לפסה

זה המקום שהכי הרבה הרגשנו שאנחנו מתקרבים לרומניה המסורתית.
רק ללכת על הכביש הראשי של הכפר בערב ולראות את החבר'ה מחזירים את הפרות לבתים ויושבים ושותים משהו במכולות מקומיות. לי זה עשה טוב.
ישנו במקום קסום ששמו barlogul ursilor  שנמצא 2.5 קילומטרים מהכביש של הכפר lepse אבל נותן הרגשה שהוא מבודד לחלוטין. ישנו בחדר שנמצא בעליית גג, ישבנו במרפסת שצופה לנוף נקי מהתערבות אדם חוץ מחווה רחוקה ומבודדת ושיחקנו המון סנוקר. מקום ממש מיוחד.
מה עושים ?
טיול רגלי הלוך חזור ממש יפה בשמורה הטבע cheile tisitei לאורך נחל שזורם בקניון יפה עם המון פינות מוצלות ומים.
אפשר לעשות פה את הטיול טרטורונים במקום בבראשוב מכיוון שכאן ניתן לקחת טרקטורון ללא מדריך וזה קצת יותר זול (100 ליי במקום 120 ליי בבראשוב) וסתם לללכת ברגל לעיירה וחזרה בשעות אחר הצהריים. וכמובן לשחק סנוקר.
בדרך מלפסה לדלתא ראינו בארות מים פעילים ובתים שכנראה אין בהם מים זורמים – מדהים.

 

תחנה שישית – 3 לילות – טולצ'ה והדלתא. לקריאה של פוסט

לזה חיכיתי הכי הרבה בטיול. יצאנו לשייט בקנו (למעשה 2 קנואים) מטולצ'ה דרך הדלתא של הדנובה עד כפר קטן שנקרא מילה 23. חתרנו 55 קילומטרים וישנו באוהל בשטח. מבחינתי זה היה הרפתקאה ומשימה אתגרית משפחתית שעברנו ביחד.
זה הרבה פחות קשה או מפחיד ממה שזה נשמע. כלומר היום בדיעבד לא היה מה להתרגש ולחשוש שלא נעמוד בחתירה של 55 קילומטרים.
מסקנות לגבי זה: קודם כל להזמין מראש קנואים מכיוון שהחברה הזו עובדת סביב השעון. להביא בגדים ארוכים ודקים למי שסובל מיתושים. להוריד מראש אפליקציה שנקראת danube delta ובה המפה של הדלתא מאוד מפורטת. תמיד יהיה את מי לשאול לאן להמשיך – אין מה לדאוג. לא להשתולל עם אוכל. כיכר לחם ליום. גבינה משולשת. ריבה. פסטה. רוטב מוכן ופירות וירקות וכמובן חטיפים ווופלים.
מיכל שקנינו ב 12 ליי ובו שמנו את הדברים שחשוב שלא יירטבו.
לקחת באיזי – בלי לחץ.
עלות 56 יורו לקנו אחד ליומיים. 100 יורו סירה מהירה להחזיר אותנו בחזרה.

תחנה שביעית ואחרונה – 2 לילות – אפורטה נורד

חוף ים השחור היה בשבילי בדיוק המקום לסיים על מנת להרגיש שזהו, מיצינו ויאללה נחזור. הילדים מאוד נהנו מעשר שעות בהן בילינו בפארק מים כייפי או בים השחור אבל לנו זה כבר הרגיש שלא בשביל זה נוסעים לחו"ל.
בכל מקרה יש כאן עיר גדולה מאוד שנקראת קונסטנצה (כמו ההוא מגבעת חלפון ) ודרומית לה סדרה של ערים קטנות יותר שבכל אחת מהן יש מאות מלונות ופנסיונים וחופי ים צפופים להחריד. מה זה צפופים ? משהו בסגנון של ציורי מורדילו או לפי הציטוט הבא: "מיכל מהר מישהו קם יש מקום לשתי מגבות" זה באמת ולא צחוק.
בכל מקרה, מה עשינו ?
ביום בראשון בו הגענו עברנו דרך קונסטנצה וראינו מופע דולפינים מגניב. ת'אמת זה מדהים לאיזה רמה אפשר לאלף דולפין. אכלנו במקדונלד שצמוד לדולפינריום והשלים את החוויה לילדים והמשכנו לאפורדה. רחצה אחר צהרים בים וארוחת ערב במסעדות בסגנון מזנון שלפחות רואים מה מזמינים.
ביום השני כאמור פארק מים aqua magic בעיר שנקראית מאמיה ונמצאת רבע שעה צפונית וקונסטנצה. הצלחנו לשרוף 10 שעות בפארק מים הזה והאמת שהוא מאוד מהנה. וביום השלישי התארגנות ונסיעה הביתה. בדרך נכנסנו לבוקרשט והלכנו לשוק הפשפשים (היה שבת) ליד המוזיאון לגיאולוגיה שגם אליו נכנסנו והיינו המבקרים היחידים באותו מוזיאון.

עלויות:

טיול של 16 יום עלה לנו 19.500 שקלים למשפחה בת 5 נפשות כולל הטיסות !

טיסות עצמן שאותן הזמנו 10 חודשים מראש 5500

לילה לכל המשפחה  במקומות זולים – 45 יורו , במקומות היקרים יותר 70 יורו

ארוחה במסעדה לחמישה אנשים 120 עד 150 שקלים (אכלנו פעם ביום במסעדה)

סופר מרקט – הכל חצי מחיר מבארץ. בגדולים יש אוכל מוכן ממש בזול וטעים.

השכרת רכב – השכרנו דרך חברה רומנית 110 שקלים ליום לרכב סטיישן פשוט של סקודה.

כל הפארקים השווים של האתגרים והמים 180 שקלים כניסה.

דלק קצת יותר זול מבארץ – 5 שקלים לליטר.

  הרחבה על השייט: קישור למפת השייט

שאלו אותי כמה שאלות על נושא השיט בקנו ולכן אענה כאן, כדי שעוד אנשים יוכלו לקבל את המידע הזה:

  1. החברה לא מספקת אוהלים ולכן הגענו עם אוהל אחד מהארץ. היה מבאס לסחוב אותו כל הטיול אבל זה חובה (יתושים, צפרדעים ועוד כל מיני). רצוי שיהיה אוהל מאוורר כי חם שם בטירוף בקיץ.
  2. גם שקי שינה אין להם אבל לא צריך. הבאנו מהארץ שתי ציפות כפולות והיו לנו עוד שתי מגבות חוף. הספיק
  3. לגבי לינה – כעקרון במסלול בין טולצ'ה ומילה 23 יש נקודה אחת שהיא מותרת ללינה ויש בה בקתה של דייגים. בפועל היו עוד שתי קבוצות של אנשים שלקחו קנו במקביל אלינו ואף אחד לא ישן בבקתה מכיוון שהיא קרובה מידי "להתחלה ורצינו להמשיך עוד שעה-שעה וחצי. אני מצטט את מה שאמרו לנו החבר'ה הרומנים מהקבוצה השנייה של הקנואים "רומניה זה רומניה, תישנו איפה שבא לכם.
  4. לגבי כמה חותרים ביום… נראה לי שהקצב הוא 5 קילומטרים בשעה ולכן חותרים 5-7 שעות ביום. אין מה להילחץ בשביל להגיע למילה 23 – תגיעו בכל מקרה. יש קבוצות שלוקחות קנואים למספר ימים (עד שבועיים) ופשוטשטים.

קח בחשבון שלא בטוח כולם יהנו – חם, יתושים והגדות עם בוץ. אבל חוויה !

האתר של החברה http://www.discoverdanubedelta.com/

לפני גיוס

לפני גיוס

איזה תותחים החבר'ה האלה
אנחנו ארבעה חברים לפני גיוס שהחלטנו לטייל מעט בשביל ישראל על מנת לראות על מה אנחנו הולכים להגן רגע לפני הגיוס ולהינות מהנופים של המדינה היפה שלנו. 
לשניים מאיתנו לא היה תיק גב מקצועי ונתקלנו ביוזמה המדהימה של משא למסע לזכרו של ערן אלון ז״ל. שמחנו שגילינו על היוזמה הזאת שעזרה לנו בהשאלת תיקי גב מקצועיים ועוד יותר שמחנו להנציח את זכרו של ערן שגם אהב את הטבע היפה של
ארץ ישראל. מקווים שהיוזמה תתפרסם ותגדל שעוד אנשים ייעזרו בה ויעזרו להנציח את זכרו של ערן אלון ז״ל תודה רבה!

שני ועידן שביל הגולן

שביל הגולן חלק דרומי – שני ועידן

שמי שני ויצאתי יחד עם עידן חברי הטוב לטייל בחלקו הדרומי של שביל הגולן. עידן ואני הכרנו בצבא וחיפשנו משהו מרגש לעשות לאחר שחרור משירות של כ-5 שנים שבו ראינו את הארץ בעיקר על מדים. אז החלטנו לצאת לטיול, שנינו גרים במרכז אבל מאוד אוהבים את הארץ ובעיקר את הצפון.

אז התחלנו בנחל דליות וסיימנו בעין תאופיק וגילנו בדרך נופים מדהימים שגרמנו לנו להבין שלא צריך לנסוע רחוק כדי לראות מראות מעוררי התפעלות!

אנשים מדהימים באמצע המסע

מתחילת הטיול נורא רצינו לראות עוד מטיילים, אפילו שכבר חם וזו לא העונה הכי מוצלחת לטיול, ועד סוף הטיול לצערנו לא ראינו אף מטייל! אז למרות שקיוונו שנכיר אנשים במהלך הטיול עצמו, הכרנו אנשים מדהימים ביישוב גבעת יואב. את אחד המקטעים סיימנו בגבעת יואב, זה היה אחה"צ אז ישבנו ונחנו על הדשא ולפתע ניגשו אלינו שתי בנות מקסימות בנות 11 והציעו לנו לבוא לראות איך הן עושות יצירות במועדון. אז ניגשנו איתם אל המועדון והכרנו את המדריכה המקסימה שלהן, מפה לשם מצאנו את עצמנו מכינים מוביילים לשבועות מעלים ואגוזים. כשהגיע הערב אחת הבנות פתאום הביאה לי את הטלפון שלה כשבצד השני אמא שלה מזמינה אותנו להתארח אצלהם בלילה. משינה תחת כיפת השמיים מצאנו את עצמנו מתארחים אצל משפחה מקסימה שלא רק נתנה לנו מיטה לישון עליה אלא גם מקלחת ואוכל חם ועשתה זאת מכל הלב. יצאנו בבוקר עם כוחות מחודשים והבנו כמה מגוונים האנשים שחיים במדינה שלנו ואיך משום מקום, אנשים מדהימים באמצע המסע יכולים לגרום לך לחיוך ענק!

 

לעשות פיפי עם פר זועם

ונסיים עם סיפור מצחיק:

בגלל שלא היו מטיילים בכלל, הרגשתי חופשי לעצור לפיפי ממש בצידי השביל ועידן חיכה לי בהמשך, אז אני באמצע התהליך ולפתע אני שומעת רעש של השיחים מכיוון השביל מאחורי, אני מסתובבת ורואה פר ענקי שנמצא כ-20 מטר ממני, מרוב בהלה צעקי "עידןןןןןן" הכי חזק שאני יכולה ומהצעקה שלי הפר נבהל והתחיל לרוץ באטרף כדי לעקוף אותי! יצאתי מהסיפור הזה עם שתי מסקנות: 1. פרות מפחדות מבני אדם. 2. תעשו את הצרכים שלכם במקום מסתור ואל תתגרו בגורל 😉

לילך

לילך

שלום,

שמי לילך ממרכז הארץ. אני וחברה החלטנו לצאת לטייל בחלק הצפוני של שביל ישראל,
לתקופה של כשלושה שבועות, וכך היה.
התחלנו מקיבוץ דן עם עוד שותף, וכבר מהיום הראשון לטיול התחברנו עם עוד שלושה שביליסטים.
טיילנו איתם עד טבריה ומשם המשכנו אני וחברה שלי וחתכנו משביל ישראל לטובת קטע משביל המעיינות שבעמק הירדן.
מהגלבוע ועד כפר קיש, עברנו במעיינות רבים – עין שוקק, עין מודע, הסחנה, ונחל האסי – מקומות מדהימים, שלרגע לא האמנו 
שקיימים בארץ ישראל שלנו. (ממליצה בחום!!) ומשם המשכנו עד ליערות הכרמל.
הייתה לי חוויה פשוט, מושלמת, שבאמת לא ניתן להסביר במילים. 
זו הייתה הפעם הראשונה (ובהחלט לא האחרונה) שיצאתי ממש למה שאפשר לקרוא טרק ארוך, 
ואפשר להגיד שנפעמתי לגלות את הרצון והטוב לב של האנשים לעזור בדרך. 
בין אם זה המלאכי שביל- שמארחים בביתם, בחדרי שביליסטים, במאהלים- ופשוט עושים לך את כל ההבדל, נותנים לך מקום נוח
לצבור אנרגיות להמשך הטיול. בין אם זה ארגז מלא בעוגיות, סתם ככה באמצע הדרך, שמישהו שם במיוחד לשביליסטים- שמעלה לך חיוך
על הפנים. בין אם זה דווקא כשאתה מתייאש ומחשיך – מישהו יעצור לך טרמפ, ומסתבר שאתה כבר הטרמפיסט החמישי שהוא עצר לו מתחילת נסיעתו. בין אם זה האנשים והמשפחות בדרך שרואים אותך, מתלהבים וישר מציעים לך אוכל.
נחשפתי להמון מקומות, קיבוצים, וישובים מרהיבים ביופיים, שלא הכרתי לפני כן.
קיבלתי תזכורת קלה, כמה אנשים טובים יש בארץ שלנו, משהו שלפעמים קל לשכוח במציאות שלנו כיום,
וכמה חשוב לזכור לעצור לפעמים, ופשוט לתת מעצמך קצת למען האחר.
כמה שמשהו שבשבילך יכול להראות מינורי, 'מאמץ' קטן, בשביל מישהו אחר יכול לשנות את הרגע, את היום, את איכות חייו.
וכל זה התחיל מהיוזמה המדהימה הזאת "משא למסע", שבזכותה, ובזכות האנשים טובי הלב שמאחוריה,
הייתה לי היכולת והזכות לצאת לטיול הזה, עם התרמיל שהשאלתי, ולחוות את המסע המופלא הזה.
תודה,
לילך.

שחזור סובב ים המלח של המחנות העולים

שחזור סובב ים המלח של המחנות העולים

אז יצאנו למסע של 3 ימים לשחזור חלק ממסע ים המלח של חברי תנועת המחנות העולים שהקיפו את כל ים המלח לפני 80 שנה והיו גם היחידים שעשו זאת
במסע עלינו את מעלה זרון הר סדום נחל נחל זוהר והיינו בחלק הדרומי של ים המלח
את המסע אחי ואני עשינו עם״ בית על הגב״ כלומר כל הציוד בתיק על הגב. ולכן פנינו למשא למסע והם נתנו את הציוד המתאים
המסע היה ארוך כיף ומדהים
נהנינו, חיווינו חוויות,בישלנו על מדורות והלכנו המון ברגל, פגשנו חברים ותיקים וחדשים,שיחקנו משחקים והיינו במקומות מרהיבים. קפאנו מקור בלילה והתכוננו לגשם שלמזלנו לא ירד
מסע חנוכה 2014 תודה למשא למסע
תודה רבה דקל ושקד בן לולו

חניכי הישרדות וסיוו"ן

משתתפי קורס הישרדות וסיוו"ן שלום

פניתם אלינו בקשר להשאלת תרמילים ממיזם ההנצחה משא למסע. 
מספר דברים:
1. רבים מכם פונים אלינו מבלי לדעת לאן אתם מגיעים. ראשית על מנת למנוע אי נעימות כנסו לעמוד הבית וקראו במה מדובר. לאחר מכן קראו את טופס ההשאלה שנמצא בצד ימין למטה בעמוד הבית.
2. עכשיו אנחנו מקווים שהבנתם שזה מיזם הנצחה התנדבותי ושאנחנו מתפעלים אותו בזמננו הפנוי. זו הסיבה שחובת העמידה בדרישות המועטות שלנו – עליכם. אל תשכחו אתם משאילים תרמיל בחינם. 
3.  עליכם לשמור על התרמיל כפי שמצויין בטופס. לקחת את התרמיל כשבוע-שבועיים לפני המועד ולהחזיר תוך שבוע מסיום הקורס.
4.  אין לנו אפשרות להתחייב לתרמיל ספציפי מכיוון שהתרמילים מפוזרים ב-4 מוקדים שונים. כל התרמילים שלנו הם בעלי נפח של 65 ליטרים וזה מה שאתם צריכים. 
5. חניכים שיוצאים לסיוון יקבלו תרמיל מהדור הקודם. תרמילים כגון 7,11, 13, 14, 15, 16,17,19 אלו תרמילים מצויינים אבל לא חדשים.
6. לחניכים שיוצאים לקורס הישרדות נשתדל מאוד לתת תרמילים חדשים מסוג לואו אלפיין דיראן או קרימור אלו תרמילים 6 או 9 באתר. ברגע שנדע שאין לנו יותר כאלו פנויים נודיע לפונים שנגמרו התרמילים מהסוג הזה ויש ישנים יותר אך טובים.
7. באחריותכם לשלוח אלינו תמונה מהקורס עם התרמיל.

רגע לפני שאתם משריינים, חישבו היטב אם אתם באמת זקוקים לתרמיל. אל תזמינו סתם…. יש אנשים אחרים שמחכים על מנת לקבל תרמיל. אם מאיזו שהיא סיבה אתם כבר אינכם זקוקים לתרמיל שהזמנתם. שלחו לנו הודעת ביטול באופן מיידי.

על מנת לשריין תרמיל, תעברו לעמוד הבית. לימין למטה יש קישור. נא למלא טופס, לסרוק אותו ולשלוח לנו (דרך הודעה בעמוד הפייסבוק שלנו) לאחר שיצרתם קשר ראשוני על מנת לבדוק זמינות דרך עמוד הפייסבוק שלנו.

מכינה קדם צבאית מלח הארץ

מכינה קדם צבאית מלח הארץ

מכינת מלח הארץ היא מכינה מיוחדת מאוד. קודם כל היא נמצאת במקום קסום – עין גדי. דבר שני זו מכינה קדם צבאית הדוגלת בשילוב. מגיעים בוגרי י"ב מהפריפריה, ומהמרכז. כאלו שצלחו בקלות את התיכון וכאלו שנשרו מהמסגרת או מאוד התקשו. כך מאמינים במלח הארץ ניתן לבנות חברה טובה יותר. הם יוצאים כל חודש למסע רגלי ולכן זקוקים לתרמילים שלנו.