אור אסרף (07.03.93-25.04.15)
ביום שבת ה-25.4.2015 ברעידת האדמה העזה אשר פקדה את נפאל ,נספה יקירנו אור אסרף ז"ל בעמק הלאנגטנג.
אור אסרף נולד בפורים ב7.3.1993, בן לאורית ופטריק, אח גדול לאלה ולנדב.
אור היה ילד סקרן שאהב מאוד לטייל בארץ לאורכה ולרחבה,
נהג לצלם, לנגן הרבה מאוד בגיטרה ובמפוחית, לצחוק ולהצחיק.
אור גדל והתחנך בלהבים, והיה מדריך משקיען ומשמעותי בשבט נופר צופי להבים, אותו אהב כל כך.
בחודש יולי 2014 ,במבצע צוק איתן ,לחם אור בקרב בסג'אעיה יחד עם חבריו לצוות חמני ביחידת אגוז. במהלך הקרבות נפלו חבריו לצוות יובל דגן וטל יפרח ז"ל. אור ומרבית חבריו נפצעו. אור יצא לטיול הגדול יחד עם חבריו לצוות ואת הטרק הלאנגטנג הלך לבדו, כשהוא שמח ומאושר מהטבע והנוף סביבו .
לאחר רעידת האדמה אור הוכרז כנעדר.
במעשה ערכי של ערבות הדדית, רעות וסיכון חיים ממשי, הגיעו מישראל יחידות החילוץ ובהן חבריו לצוות וחיפשו אחריו מספר ימים בלאנגטנג עד אשר אותר ליד גדת הנהר. אור חולץ מהמקום תוך מאמץ עילאי וארוך והושב לארץ, לישובו להבים, למנוחת עולמים.
יהי זכרם של אור, יובי וטל – ברוך !
חברים תמיד נשארים חברים !
אור אסרף
לזכרו של אור הוקם מצפור בישוב להבים. בוויז : "מצפור אור"
שמח שיצא לי לספר על אור כל פעם שנשאלתי על התיק ובעיקר לגרום לו להמשיך לטייל דרך הרגליים בטבע.
רעות יחיאלי (15 לספטמבר 2019):
לפני כחודש, סגרתי מעכשיו לעכשיו כרטיס טיסה לסרי לנקה, ובזמן קצר הייתי צריכה לדאוג להרבה דברים, בניהם תיק טוב לטייל איתו. חברים הכירו לי פרויקט בשם משא למסע. פרויקט בעל מטרה ייחודית, לעזור לאנשים תוך כדי הנצחה של מטיילים שנהרגו במהלך טיולם.
אני טיילתי עם תיק שמנציח את אישיותו וסיפורו של אור אסרף.
אור גדל והתחנך בלהבים. הוא שירת בסיירת אגוז של גולני וכן לקח חלק במבצע צוק איתן. את הטיול הגדול שלו ,עשה במזרח ונהרג במהלך טרק הלאנגטנג בעקבות רעידת אדמה.
היה לי לכבוד לטייל ולהנציח את אור במהלך טיולי.
יהי זכרו ברוך.
אורי מלמד (8 לאוגוסט 2019):
נסענו לחודש למחוז יונאן שבסין וללאוס. שמעתי במקרה על משא למסע… טוב, לא באמת, זה פשוט הפתיח בדרך כלל. את הרעיון למשא למסע קיבלתי לפני 7 שנים כשתלמידים שלי חיפשו תרמילים לשביל ישראל. מאז המיזם גדל. הילדים שלי מכירים טוב את האנשים שמאחורי השמות שעל הפאצ'ים. היינו ביחד ביום הולדת בלי גיא, איתמר הבכור קרא עכשיו את ההוביט בתרגום הטייסים שנמצא אתנו בטיול ושאותו כתב רמי אביו של ארז. פגשנו מטיילים ישראלים בערוץ דילוג הנמר שישר זיהו את שמו של אור אסרף ומי הוא היה. ואת הפרפרים של עומר המון אנשים מכירים כולל משצית שלי שמאז שלקחה את התרמיל לזכרה, חוזרת כל שנה לציין את עומר באיזו שהיא פעילות.
אז אלו התרמילים שנמצאים אתנו ושביב מידע אל מול עולם ומלואו שהם היו – גיא, ארז, עומר ואור.
עדי יעיש (18 ליולי 2019):
קוראים לי עדי, בת 16 מאשדוד.
אני כותבת על הקורס שעברתי ביחד עם התיק של אור אסרף.
אתחיל עם כמה מילים על הקורס – אני חלק מתנועת הנוער מש"צים (מדריכי שלח צעירים) וכחלק מהתנועה יצאתי לקורס סי"ון – קורס סיור וניווט.
הקורס עצמו הוא שישה ימים של ניווטים באזור הדרום, והכל מתבצע עם תיק על הגב וציוד של המחלקה.
יצאתי לקורס עם תרמיל של משא למסע, במטרה להנציח את אור אסרף.
אור נהרג ברעידת האדמה בנפאל בשנת 2015.בין שאר הסיפורים על אור, קראתי שנלחם בקרב בסג'עיה כלוחם ביחידת אגוז. באותו קרב נפלו שניים מחבריו לצוות. הוא סיים את השירות שלו ויצא לטיול אחרי צבא, לנקות את הראש…לאחר רעידת האדמה אור הוכרז כנעדר, הגיעו משלחות חילוץ מהארץ וגם חברים מהצבא וביחד הם חיפשו את אור. לאחר כמה ימי חיפושים אור אותר.
היה לי הכבוד להנציח את אור, לספר את הסיפור שלו בכל פעם ששאלו אותי על הכיתוב שעל התיק ולשאת את התיק שלו עליי במשך שישה ימים.
היוזמה הזאת מדהימה, ואני בטוחה שאספר עליה לעוד הרבה אנשים.
Gleb Zinkovsky גלב זינקובסקי (22 למאי 2019):
Hi! My name is Gleb Zinkovskii and I live in Israel. My best friend and his wife visited me recently and one of their wishes was to see Israel not from a regular tourist perspective, so I suggested to do a hike. The route which we chose is one of the most famous ones – Yam le Yam (from Mediterranean Sea to the Galilee sea). We started on May 1 and did it in 3.5 days and saw wonderful Monfort castle, various springs, rivers and most importantly Israeli wild nature like foxes, boars, etc. All that time we were carrying two backpacks which we took from Masa-Lamasa and we never regretted that , plus it was very pleasant to carry the patches creating awareness of this project (quite a lot of people were interested in the meaning of those).
Our bags were in memory of Nadav Shoham and Or Asraf. By the words written about them and the pictures memorizing moments of their lives, they both seem like great men, great friends and great family members, and their absence from the life of their loved once is certainly heavy. And yet, their remembrance in this project is a great way to keep their love and passion – travels – and part of them, alive.
Looking back to this incredible 4 days of walking, swimming, struggling, climbing up and down hills of North of Israel, reaching top of Meron mountain and spotting Hermon mountain with snow spots on the horizon (yeah, it was still there on May 3!) my friends were totally astonished by what we saw together. Thank you Masa-Lamasa for backpacks and this opportunity of "meeting" this 2 great guys.
היי! שמי גלב זינקובסקי ואני גר בישראל. חברי הטוב ואשתו ביקרו אותי בארץ ואחת הבקשות שלהן הייתה לראות את ישראל לא בעייניי תייר. הצעתי שנעשה טיול באחד המסלולים בארץ. המסלול שבחרנו היה אחד המפורסמים – "ים אל ים". התחלנו ב1 למאי, ובמשך 3.5 ימים טיילנו וראינו חלק מנופי ישראל – מבצר המונפורט המדהים, מעיינות שונים, נחלים והכי חשוב הטבע הפראי – שועלים, חזירי בר ועוד. כל הזמן הזה, נשאנו איתנו שני תרמילים שהשאלנו מ"משא למסע", ולרגע לא הצטערנו על כך, להיפך, זו הייתה חוויה לשאת את התרמילים עם הפאצ'ים וליצור מודעות לפרויקט (אנשים רבים התעניינו לשמוע את הסיפור מאחורי הפאצ'ים).
התרמילים שלנו הנציחו את נדב שהם ואור אסרף. אם לשפוט מהמילים שכתבו עליהם, והתמונות המנציחות רגעים מחייהם, שניהם נשמעים אנשים נהדרים, חברים נהדרים ובני משפחה נהדרים, וניתן להרגיש בוודאות שחסרונם בחייהם של האוהבים אותם כבד. אולם עדיין, הזכרון שלהם וההנצחה שלהם בפרויקט היא דרך מדהימה לשמר את שאהבו – הטיולים – ובכך גם לשמר חלק מהם.
מהסתכלות אחורה על ארבעת הימים האחרונים, ההליכה, השחיה, המכשולים, ההליכה בעליות ובמורדות של צפון ישראל, הטיפוס על פסגת הר מירון והתצפית על הר החרמון, כשעליו נקודות שלג אחרונות, באופק (כן, עדיין היה שם שלג ב-3 למאי!) חברי נפעמו מאשר זכו לראות.
תודה "משא למסע" על התרמילים, ועל ההזדמנות "לפגוש" את שני הבחורים המדהימים האלה.
המשצית המקסימה אלינור מנסור מעירוני ז' יפו כתבה לנו (19 לאפריל 2019):
לשאת תרמיל של "משא למסע" לא מסתכמת בלשאת על גבך כמה קילו טובים אלא גם לשאת סיפור, לשאת אדם ולהפיצו.
אור אסרף ליווה אותי בטיולים האחרונים שעברתי. השתדלתי בכל מהלך הטיולים למצוא את הזמן שהכי ראוי לך, אור, בכדי שאנשים נוספים יגלו על המשמעות שהווית בעולמנו – כלוחם, כחבר ובעיקר כאדם.
גיליתי אור שאתה ניגנת, אתה ניגנת מנגינות, אתה ניגנת מעשים טובים, חיוכים ואהבות. אני בטוחה כי מנגינותך ממשיכות להישמע בעוצמה ומהוות חלק גדול ובילתי נפרד מאנשים רבים.
ועכשיו אור, אתה גם חלק ממני וחלק מרבים שצעדו איתי בטיול, עם תרמיל על הגב ואור בלב.
תודה לך אור.
אתגר אבוטבול (7 לפברואר 2019):
היי קוראים לי אתגר , אני עושה שנת שירות בצמרת, והייתה לנו סדרת שטח של 3 ימים. השאלנו תיקים מ"משא למסע", ואני קיבלתי את התיק של אור אסרף. רציתי להגיד ממש תודה על התיק, ועל הזכות שהייתה לי להיחשף לסיפור שלו. אשמח למסור למשפחה שהייתה לי גאווה והתרגשות גדולה להיות עם התיק הזה לכל אורך המסע. תודה רבה לכם על האהבה שאתם מפיצים ועל ההוקרה של המון אנשים חשובים.
ולאור, תודה לך. תודה על התרומה שלך למדינה, ועל האהבה הבלתי נגמרת שלך לארץ שלנו.
הייתה לי הזכות להיות עם התיק שלך, ולהיחשף לסיפור שלך.
רון הרשקוביץ (25 לנובמבר 2018):
לפני כחודשיים, אני ואחי הקטן יצאנו למסע בשביל ישראל להכרת הטבע והארץ, חיזוק הקשר בינינו וניסיון לגלות על עצמנו דברים חדשים. בעזרת "משא למסע" המסע שלנו התאפשר ויצא לפועל בצורה מיטבית. לפני המסע קראנו את סיפורם של אור אסרף ז"ל ומתניה שטרן ז"ל, שני אנשים מדהימים בעלי ערכים ורצון טוב ששינו לנו את המסע. רצינו להודות למשפחותיהם היקרות שתרמו את התיקים ולימדו אותנו, דרך קרוביהם, דברים חדשים. מאור לקחנו את הסקרנות והאהבה הגדולה לטבע, לנסות לגלות ולהתבונן בצורה שונה ומיוחדת על הטבע. ממתניה לקחנו את האהבה והשמחה שהייתה לו ובזכותה חיזקנו את הקשר בינינו בצורה מיוחדת.
תודה רבה לאור ומתניה, למשפחותיהם ולעמותה שבזכותם המסע שלנו עבר בצורה מעולה!
תמר שפירא (8 לספטמבר 2018):
אחרי טיול מדהים בוייטנאם רציתי להגיד תודה למשא למסע על התיק שליווה אותי במשך כל התקופה.
קיבלתי תרמיל לזכר אור אסרף שנהרג ברעידת האדמה בנפאל בשנת 2015.
יהי זכרו של אור ברוך
עילי משצ מגן יבנה (17 לאוגוסט 2018):
רוצה להודות לפרוייקט משא למסע על היוזמה המדהימה המבורכת שלהם על השאלת תיקים להנצחת מטיילים שניספו אני זכיתי להנציח את המטייל אור אסרף שנהרג בטיול בנפאל ברעידת אדמה שהייתה שם. אני חושב שזה פרוייקט מבורך שצריך להמשיך אותו.
אוריה נחמיאס ורחלי בן יעקב (10 לאוגוסט 2018):
חזרנו מטיול של כמעט חודשיים בויאטנם, לאוס ותאילנד, כשתיקי משא למסע, ואיתם אור אסרף ואגם לוריא ז״ל, ליוו אותנו לאורך כל הדרך. אסירות תודה על הזכות שניתנה לנו לקחת חלק בפרויקט המדהים הזה, מעבירות בצער את התיקים הלאה ויודעות כי הם הולכים להגיע לעוד מקומות נפלאים וידיים טובות. תודה רבה! רחלי ואוריה
אורטל שמשוני (15 ליוני 2018):
לפני חצי שנה לקראת השחרור שלי. היה לי ברור שהדבר הראשון שאעשה זה אלך להגשים חלום ישן ולטייל בשביל ישראל.
ובאמת שברתי את הראש להצליח להתארגן אליו. החברה שהכינה אותי לטיול אמרה לי שבעינייה הדבר הכי חשוב למטייל זה התיק שהוא לוקח לעצמו. ושזה יכול להכריע ממש איך יראה הטיול שלי.
ובאמת לא הצלחתי למצוא תיק מתאים בשבילי, עד שחברה סיפרה לי על המיזם של משא למסע שבעצם בא אליי כמו קסם!
בהתחלה לא הייתי בטוחה אם אני רוצה ויכולה לקחת על עצמי את המשימה של לטייל ולהנציח בן אדם.
קיבלתי תיק לזכרו של אור אסרף. ישר השם היה לי מוכר. ונזכרתי בכל הסיפור ובתקופה שבה כל המדינה דאגה ודיברה על מה מה קורה איתו,
יצא לי גם במהלך הטיול לפגוש אנשים שסיפרו לי שמכירים קרובי משפחה ומכירים את הסיפור. והרגיש לי כאילו הסיפור שלו קשור להרבה מאוד אנשים.
מצד אחד זה לא פשוט לטייל עם כזה משקל של להנציח בן אדם על הכתפיים. אבל מצד שני זה הרגיש לי כמו מין סיפור שחשוב לספר.
ושזה דבר חשוב להצליח לזכור את הכאב גם ברגעים היפים בחיים. ובתוך הקושי גם להצליח לחיות וליצור רגעיים יפים כאלה.
אני מודה ממש ממש לפרויקט שנתן לי לקחת בו חלק.
סופי דנילוב (25 לאפריל 2018):
חברה ואני החלטנו שזה יהיה זמן טוב לצאת לטיול, טיול רציני כזה ולא סתם ליום אחד. כמה ימים בצפון, תוואי שטח לא פשוט. כשהתחלנו עם ההערכויות הבנו שחסר לנו ציוד רב, בין היתר תרמיל טוב (שלקנות אחד חדש מהחנות יעלה בסביבות ה-700+ שקל). במקרה, בזמן שחיפשתי מידע על המסלול באינטרנט, נתקלתי בפוסט על "משא למסע". מדובר במיזם חברתי שמלווה תיקים למטיילים עם שמות של מטיילים שנהרגו, ובכך מנציחים את שמם. ראיתי באתר שלהם שיש תיקים לזכרו של אור אסרף. את אור עצמו לא זכיתי להכיר, אך אני מכירה את אביו ולכן לא היה צל של ספק שארצה לקחת תיק שנושא את השם שלו.
לקחתי את התיק, ארזתי ויצאתי לכיוון הצפון יחד עם החברה. אני יכולה להגיד שהמסלול היה לא פשוט וכתוצאה מחוסר נסיון, גם לא סיימנו אותו. אבל זה היה מרגש לשאת את התיק עם השם של אור ברגעים הקלים והקשים שהיו במסלול.
תודה רבה ל-"משא למסע" על היוזמה המדהימה.
שירז ש"ש מארגון צמר"ת
רוצה להגיד תודה לכם!
לא רק על התיק המדהים שעזר לי לעבור את סדרת השטח שלנו אלא על הזכות הגדולה לעשות מצווה ולהנציח את שמו של אור אסרף ז"ל
אור היה תמיד מוקף בחברים טובים ורבים, שהעידו על שמחת חייו המדבקת, טוב ליבו, צניעותו וחיוכו השובב והמואר.
אחד ממאפייניו הגדולים של אור הייתה אהבתו לארץ ישראל. אור הרבה לתור את הארץ ביחד עם חבריו, לאורכה ולרוחבה, לצפות בנופיה ובמיוחד לטייל במעיינותיה
היה לי לכבוד רב לצעוד עם תרמיל לזכרו.
שירז ש"ש מארגון צמר"ת
אור סיני
יוצא היום לשביל ישראל. רק להגיד תודה. אני שמח לקחת חלק מהמיזם הזה, ולקחת תיק על שמו של אור אסרף ז"ל.
אלון מזור מאשקלון:
אז השבוע יצאתי למסע של 70 קילומטרים, מסע מים לים. הליכה ארוכה ואינטנסיבית מחוף אכזיב שנמצא צפונית לנהריה עד לחופי הכנרת. לפני המסע פניתי למיזם ההנצחה "משא למסע" במטרה להשאיל תרמיל. התרמיל שהשאלתי מנציח את אור אסרף, צעיר ישראלי, שנהרג ברעידת האדמה בנפאל בזמן שעשה טרק של 10 ימים בהרי ההימלאיה. קראתי שבין הודעותיו האחרונות של אור שהיו לחברה שלו, הוא כתב לה: "זה המקום שעושה לי הכי טוב".
המשפט הזה נגע בי במיוחד מכיוון שעכשיו שאני הולך מים לים, המסע הזה עושה לי טוב בדיוק כמו המסע של אור, רק עכשיו התיק שנמצא לי על הגב הוא התיק לזכרו של אור.
אני רוצה להודות למשפחת אסרף שתרמה את התרמיל שמאוד הקל עלי במסע שלי ויותר מזה, אפשר לי לעשות אותו למעשה. ולמשא למסע שאני ועוד הרבה חבר'ה צעירים נעזרים בהם ומשאילים תרמילים שנתרמו על מנת להנציח ישראלים וישראליות שנהרגו בטיולים.
ארגנטינה:
תודה רבה רבה ל 'משא למסע' שעוזרים להרחיב אופקים ; לאהוב את החיים , לשמור מקום חם בלב הזיכרונות על כל אלא שצעדו לפניי.
עמית שחם בשביל הגולן
אני ואחי רצינו לצאת לשביל הגולן, שביל "ארוך" בארץ שמתחיל בחרמון ומסתיים ליד הכנרת.
אחי טייל המון בארץ ובחו"ל והיה לו את כל הציוד הדרוש אבל אני לעומתו הייתי חסר ציוד.
בנוסף לזה רצינו להכניס פן משמעותי לטיול וכאן נכנס הפרוייקט משא למסע.
קיבלנו את התרמיל של אור אסרף, תרמיל מאוד מאוד משמעותי.
במהלך הטיול יצא לנו לטייל עם 2 קבוצות שונות של אנשים ששירתו באגוז (היחידה שבה שירת אור) וגם נכנסנו לבסיס (כדי למלא מים)
שבאותו זמן היה בו גדוד של אגוז.
אני חושב שדאגנו שהתיק יהנה מנופייה של ארץ ישראל!
תודה רבה לך אורי על הפרוייקט הזה שמנגיש את הטיולים בארץ ומעודד אנשים ללכת בה.
סיון דין ורוני ברג
לכבוד משא למסע שלום,
היה לנו הזכות להשאיל מכם תיקים בטיול שלנו לקירגיזסטן ובכך להנציח שני מטיילים: אור אסרף ואגם לוריא ז"ל. במהלך טרק שעשינו בקירגיזסטן חשבנו עליהם.. ילדים צעירים, שלא התחילו את החיים וכבר נהרגו בדרך כל כך טראגית.
השאלת התיקים ממשא למסע קיבלה משמעות אף גדולה יותר, כאשר גם אנחנו, לצערנו, איבדנו חברה בטיול. הילה ליבנה ז"ל, שפגשנו אותה במהלך המסע שלנו, והלכה לעולמה כמה ימים אחרי שעזבנו את קירגיזסטן ונפלה מגובה רב אל מותה.
אנו מרגישים שזו זכות גדולה להנציח את אותם אנשים יקרים, צעירים שנהרגו בטרם עת, בעת שעשו את הדבר הכי יפה בעולם… לשאת את שמם עימנו באיזשהו אופן מאפשר למסע שלהם להמשיך ולהתקיים.
שירי עופר וים פולק:
ההיכרות שלנו עם הפרוייקט המדהים "משא למסע" הייתה כשהחלטנו לצאת למקטע של שביל ישראל עם עוד שמינסטים מרחבי הארץ. ההרגשה הייתה בהליכה בשבילים ועם התיקים שהם הזיכרון וההנצחה לאור אסרף וגבי אינגל שיש איזה ערך מוסף בהליכה ובכל החוויה..
שמחות שהכרנו את הפרוייקט המבורך הזה.
ירון (ספטמבר 2016)
ירון גר בחדרה ורצה לצאת לטיול מעיינות ברמת הגולן עם הבן שלו (אנחנו מפרגנים מאוד לטיולים משפחתיים). הפנינו אותו מעכשיו לעכשיו למשפחת בן זאב בחיפה. הוא עבר אצלם בדרך לרמת הגולן ולקח תרמיל לזכרו של אור אסרף. הוא שלח תמונה מהטיול וכתב: תמונה מרמת הגולן. התרמיל נהדר. תודה רבה לכם.