אור אסרף (07.03.93-25.04.15)

ביום שבת ה-25.4.2015 ברעידת האדמה העזה אשר פקדה את נפאל ,נספה יקירנו אור אסרף ז"ל בעמק הלאנגטנג. 

אור אסרף נולד בפורים ב7.3.1993, בן לאורית ופטריק, אח גדול לאלה ולנדב.

אור היה ילד סקרן שאהב מאוד לטייל בארץ לאורכה ולרחבה,

נהג לצלם, לנגן הרבה מאוד בגיטרה ובמפוחית, לצחוק ולהצחיק.

אור גדל והתחנך בלהבים, והיה מדריך משקיען ומשמעותי בשבט נופר צופי להבים, אותו אהב כל כך.

 

בחודש יולי 2014 ,במבצע צוק איתן ,לחם אור בקרב בסג'אעיה יחד עם חבריו  לצוות חמני ביחידת אגוז. במהלך הקרבות נפלו חבריו לצוות יובל דגן וטל יפרח ז"ל. אור ומרבית חבריו נפצעו. אור יצא לטיול הגדול יחד עם חבריו לצוות ואת הטרק הלאנגטנג הלך לבדו, כשהוא שמח ומאושר מהטבע  והנוף סביבו .

לאחר רעידת האדמה אור הוכרז כנעדר. 

במעשה ערכי של ערבות הדדית, רעות וסיכון חיים ממשי, הגיעו מישראל יחידות החילוץ  ובהן חבריו לצוות וחיפשו אחריו מספר ימים בלאנגטנג עד אשר אותר ליד גדת הנהר. אור חולץ מהמקום תוך מאמץ עילאי וארוך והושב לארץ, לישובו להבים, למנוחת עולמים.

יהי זכרם של אור, יובי וטל – ברוך !

חברים תמיד נשארים חברים ! 

אור אסרף

לזכרו של אור הוקם מצפור בישוב להבים.   בוויז : "מצפור אור"

תמר שפירא (8 לספטמבר 2018):
אחרי טיול מדהים בוייטנאם רציתי להגיד תודה למשא למסע על התיק שליווה אותי במשך כל התקופה.
קיבלתי תרמיל לזכר אור אסרף שנהרג ברעידת האדמה בנפאל בשנת 2015. 
יהי זכרו של אור ברוך

עילי משצ מגן יבנה (17 לאוגוסט 2018):
רוצה להודות לפרוייקט משא למסע על היוזמה המדהימה המבורכת שלהם על השאלת תיקים להנצחת מטיילים שניספו אני זכיתי להנציח את המטייל אור אסרף שנהרג בטיול בנפאל ברעידת אדמה שהייתה שם. אני חושב שזה פרוייקט מבורך שצריך להמשיך אותו.

אוריה נחמיאס ורחלי בן יעקב (10 לאוגוסט 2018):
חזרנו מטיול של כמעט חודשיים בויאטנם, לאוס ותאילנד, כשתיקי משא למסע, ואיתם אור אסרף ואגם לוריא ז״ל, ליוו אותנו לאורך כל הדרך. אסירות תודה על הזכות שניתנה לנו לקחת חלק בפרויקט המדהים הזה, מעבירות בצער את התיקים הלאה ויודעות כי הם הולכים להגיע לעוד מקומות נפלאים וידיים טובות. תודה רבה! רחלי ואוריה 

אורטל שמשוני (15 ליוני 2018):
לפני חצי שנה לקראת השחרור שלי. היה לי ברור שהדבר הראשון שאעשה זה אלך להגשים חלום ישן ולטייל בשביל ישראל.
ובאמת שברתי את הראש להצליח להתארגן אליו. החברה שהכינה אותי לטיול אמרה לי שבעינייה הדבר הכי חשוב למטייל זה התיק שהוא לוקח לעצמו. ושזה יכול להכריע ממש איך יראה הטיול שלי.
ובאמת לא הצלחתי למצוא תיק מתאים בשבילי, עד שחברה סיפרה לי על המיזם של משא למסע שבעצם בא אליי כמו קסם!
בהתחלה לא הייתי בטוחה אם אני רוצה ויכולה לקחת על עצמי את המשימה של לטייל ולהנציח בן אדם. 
קיבלתי תיק לזכרו של אור אסרף. ישר השם היה לי מוכר. ונזכרתי בכל הסיפור ובתקופה שבה כל המדינה דאגה ודיברה על מה מה קורה איתו,
יצא לי גם במהלך הטיול לפגוש אנשים שסיפרו לי שמכירים קרובי משפחה ומכירים את הסיפור. והרגיש לי כאילו הסיפור שלו קשור להרבה מאוד אנשים.
מצד אחד זה לא פשוט לטייל עם כזה משקל של להנציח בן אדם על הכתפיים. אבל מצד שני זה הרגיש לי כמו מין סיפור שחשוב לספר. 
ושזה דבר חשוב להצליח לזכור את הכאב גם ברגעים היפים בחיים. ובתוך הקושי גם להצליח לחיות וליצור רגעיים יפים כאלה.
אני מודה ממש ממש לפרויקט שנתן לי לקחת בו חלק.

סופי דנילוב (25 לאפריל 2018):
חברה ואני החלטנו שזה יהיה זמן טוב לצאת לטיול, טיול רציני כזה ולא סתם ליום אחד. כמה ימים בצפון, תוואי שטח לא פשוט. כשהתחלנו עם ההערכויות הבנו שחסר לנו ציוד רב, בין היתר תרמיל טוב (שלקנות אחד חדש מהחנות יעלה בסביבות ה-700+ שקל). במקרה, בזמן שחיפשתי מידע על המסלול באינטרנט, נתקלתי בפוסט על "משא למסע". מדובר במיזם חברתי שמלווה תיקים למטיילים עם שמות של מטיילים שנהרגו, ובכך מנציחים את שמם. ראיתי באתר שלהם שיש תיקים לזכרו של אור אסרף. את אור עצמו לא זכיתי להכיר, אך אני מכירה את אביו ולכן לא היה צל של ספק שארצה לקחת תיק שנושא את השם שלו.
לקחתי את התיק, ארזתי ויצאתי לכיוון הצפון יחד עם החברה. אני יכולה להגיד שהמסלול היה לא פשוט וכתוצאה מחוסר נסיון, גם לא סיימנו אותו. אבל זה היה מרגש לשאת את התיק עם השם של אור ברגעים הקלים והקשים שהיו במסלול. 
תודה רבה ל-"משא למסע" על היוזמה המדהימה.

שירז ש"ש מארגון צמר"ת

רוצה להגיד תודה לכם! 
לא רק על התיק המדהים שעזר לי לעבור את סדרת השטח שלנו אלא על הזכות הגדולה לעשות מצווה ולהנציח את שמו של אור אסרף ז"ל
אור היה תמיד מוקף בחברים טובים ורבים, שהעידו על שמחת חייו המדבקת, טוב ליבו, צניעותו וחיוכו השובב והמואר.
אחד ממאפייניו הגדולים של אור הייתה אהבתו לארץ ישראל. אור הרבה לתור את הארץ ביחד עם חבריו, לאורכה ולרוחבה, לצפות בנופיה ובמיוחד לטייל במעיינותיה
היה לי לכבוד רב לצעוד עם תרמיל לזכרו.
שירז ש"ש מארגון צמר"ת

 

אור סיני

יוצא היום לשביל ישראל. רק להגיד תודה. אני שמח לקחת חלק מהמיזם הזה, ולקחת תיק על שמו של אור אסרף ז"ל.

אלון מזור מאשקלון:
אז השבוע יצאתי למסע של 70 קילומטרים, מסע מים לים. הליכה ארוכה ואינטנסיבית מחוף אכזיב שנמצא צפונית לנהריה עד לחופי הכנרת. לפני המסע פניתי למיזם ההנצחה "משא למסע" במטרה להשאיל תרמיל. התרמיל שהשאלתי מנציח את אור אסרף, צעיר ישראלי, שנהרג ברעידת האדמה בנפאל בזמן שעשה טרק של 10 ימים בהרי ההימלאיה. קראתי שבין הודעותיו האחרונות של אור שהיו לחברה שלו, הוא כתב לה: "זה המקום שעושה לי הכי טוב". 
המשפט הזה נגע בי במיוחד מכיוון שעכשיו שאני הולך מים לים, המסע הזה עושה לי טוב בדיוק כמו המסע של אור, רק עכשיו התיק שנמצא לי על הגב הוא התיק לזכרו של אור.
אני רוצה להודות למשפחת אסרף שתרמה את התרמיל שמאוד הקל עלי במסע שלי ויותר מזה, אפשר לי לעשות אותו למעשה. ולמשא למסע שאני ועוד הרבה חבר'ה צעירים נעזרים בהם ומשאילים תרמילים שנתרמו על מנת להנציח ישראלים וישראליות שנהרגו בטיולים.

ארגנטינה:
תודה רבה רבה ל 'משא למסע' שעוזרים להרחיב אופקים ; לאהוב את החיים , לשמור מקום חם בלב הזיכרונות על כל אלא שצעדו לפניי.

עמית שחם בשביל הגולן

אני ואחי רצינו לצאת לשביל הגולן, שביל "ארוך" בארץ שמתחיל בחרמון ומסתיים ליד הכנרת.
אחי טייל המון בארץ ובחו"ל והיה לו את כל הציוד הדרוש אבל אני לעומתו הייתי חסר ציוד.
בנוסף לזה רצינו להכניס פן משמעותי לטיול וכאן נכנס הפרוייקט משא למסע.
קיבלנו את התרמיל של אור אסרף, תרמיל מאוד מאוד משמעותי.
במהלך הטיול יצא לנו לטייל עם 2 קבוצות שונות של אנשים ששירתו באגוז (היחידה שבה שירת אור) וגם נכנסנו לבסיס (כדי למלא מים)
שבאותו זמן היה בו גדוד של אגוז.
אני חושב שדאגנו שהתיק יהנה מנופייה של ארץ ישראל!
תודה רבה לך אורי על הפרוייקט הזה שמנגיש את הטיולים בארץ ומעודד אנשים ללכת בה.

סיון דין ורוני ברג
לכבוד משא למסע שלום,
היה לנו הזכות להשאיל מכם תיקים בטיול שלנו לקירגיזסטן ובכך להנציח שני מטיילים: אור אסרף ואגם לוריא ז"ל. במהלך טרק שעשינו בקירגיזסטן חשבנו עליהם.. ילדים צעירים, שלא התחילו את החיים וכבר נהרגו בדרך כל כך טראגית.
השאלת התיקים ממשא למסע קיבלה משמעות אף גדולה יותר, כאשר גם אנחנו, לצערנו, איבדנו חברה בטיול. הילה ליבנה ז"ל, שפגשנו אותה במהלך המסע שלנו, והלכה לעולמה כמה ימים אחרי שעזבנו את קירגיזסטן ונפלה מגובה רב אל מותה.
אנו מרגישים שזו זכות גדולה להנציח את אותם אנשים יקרים, צעירים שנהרגו בטרם עת, בעת שעשו את הדבר הכי יפה בעולם… לשאת את שמם עימנו באיזשהו אופן מאפשר למסע שלהם להמשיך ולהתקיים.

שירי עופר וים פולק:
ההיכרות שלנו עם הפרוייקט המדהים "משא למסע" הייתה כשהחלטנו לצאת למקטע של שביל ישראל עם עוד שמינסטים מרחבי הארץ. ההרגשה הייתה בהליכה בשבילים ועם התיקים שהם הזיכרון וההנצחה לאור אסרף וגבי אינגל שיש איזה ערך מוסף בהליכה ובכל החוויה..
שמחות שהכרנו את הפרוייקט המבורך הזה.

ירון (ספטמבר 2016) 

ירון גר בחדרה ורצה לצאת לטיול מעיינות ברמת הגולן עם הבן שלו (אנחנו מפרגנים מאוד לטיולים משפחתיים). הפנינו אותו מעכשיו לעכשיו למשפחת בן זאב בחיפה. הוא עבר אצלם בדרך לרמת הגולן ולקח תרמיל לזכרו של אור אסרף. הוא שלח תמונה מהטיול וכתב: תמונה מרמת הגולן. התרמיל נהדר. תודה רבה לכם.