שקד ומתן על שביל ישראל

55 ימים שאנחנו תקועים אחד בתחת של השני, אוכלים ביחד, ישנים ביחד,קמים בבוקר ביחד,הולכים עשרות קילומטרים כל יום ביחד,מתלוננים על כל דבר אפשרי ביחד,בוכים מרוב צחוק ביחד, צוחקים על העולם ביחד, מזבלים אחד לשני את המוח במשך שעות, מפנטזים על מאכלים ומשקאות קרים ביחד..
אז אחרי שהתחלנו לפני חודשיים בקיבוץ דן שבצפון והדרך לחציית הארץ נראתה ארוכה כמו נצח, הצלחנו לעמוד במשימה כמו גברים אמיתיים, טיפסנו כל הר אפשרי ועלינו כל מעלה שנראה בלתי אפשרי, לא ויתרנו ולא נשברנו גם כשהיה קשה – והיה קשה!, שרדנו את הנגב שנראה כאילו הוא לא נגמר, סחבנו על הגב כמו חזירים אמיתיים והכי חשוב – סבלנו את הריח אחד של השני אחרי שבועות בלי מקלחת, חולצה אחת מטונפת שאיתה הלכנו כל החודשיים האלה, מכנס אחד, והרבה זיעה!! אז הנה סוף סוף אני גאה להציג את התמונה שמתחילת הטיול אנחנו מציירים אותה בראש – הנפת דגל ישראל על ראש הר צפחות שלמרגלותינו מפרץ אילת. 
מגיע לנו כל הכבוד אח יקר! 1000 קילומטר זה דבר שהוא לא בא ברגל!……חוץ מבמקרה שלנו בעצם —

 ראש הר צפחות