אגם לוריא (22.08.91-14.10.14)

אגם נולד וגדל בקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל בקיץ 1991, בן לורד וליוסי, ואח לאילאיל ולשחף.

אגם התבלט בחריפות ובשנינות, ביושר, וביכולת לומר את האמת "בפרצוף". לכן זכה בפי חבריו לכינוי "חצוף" (במלעיל) שהפך לשמו השני. לכך התווספו כמובן גם הומור משובח, קלילות, רוח שטות והרבה שמחת חיים.

עוד התבלט אגם בטוב הלב שלו, ברגישות לאחרים ובנתינה גדולה, בעיקר לחלשים ולזקוקים לעזרה שבסביבתו. במהלך שנות התיכון התנדב אגם ב'מגן דוד אדום' ובנוסף הדריך את ילדי הקיבוץ בתנועת הנוער. הוא השקיע בלימודיו במידה הנדרשת (ולא יותר מכך..), ובעיקר נהנה מחיי החברה ומאהבה למוסיקה.

לאחר סיום לימודיו התגייס אגם לצה"ל ושירת בלשכת הגיוס בחיפה, שם רכש חברים קרובים רבים. במהלך השירות חלה יוסי, אביו של אגם, ולאחר זמן קצר נפטר. אגם טיפל וסעד אותו עד יומו האחרון.

לאחר שירותו עבד בעבודה מועדפת וכמדריך בוגר וחסך כסף ל"טיול הגדול" למזרח. בנוסף, הקדיש מזמנו לותיקי וקשישי הקיבוץ, לקבוצת אנשים בעלי מוגבלויות המתגוררת ביפעת, ליווה ילד בעל צרכים מיוחדים, והעניק שיעורים פרטיים לילדים שהתקשו בלימודיהם.

 

לאחר בחינת הפסיכומטרי, באביב 2014, ארז אגם תיק ויצא לטיול, עם חבר טוב שהכיר בצבא. השניים טיילו יחד בויאטנם וקמבודיה, ומשם התפצלו. אגם המשיך להודו שמצאה חן בעיניו מאוד. תרבות המזרח, נופיו ואנשיו קסמו לו. הוא מצא שם את השקט שכל כך חיפש כאן. הוא התחבב על אנשים רבים מאד, ישראלים כמו גם מקומיים, הירבה לטייל ולקרוא. השתתף בלימודי בישול ויוגה, וניסה ליהנות מכל שמציע העולם החדש והמיוחד ההוא.

הטרק האחרון אליו יצא אגם היה ברכס האנאפורנה שבנפאל. סופת שלגים קשה ומפתיעה שארעה ב-14 באוקטובר "תפסה" אותו בשיאו של המסלול (ב"פס", הנקודה הגבוהה ביותר). בשעותיו האחרונות אגם עודד את הישראלים שהיו עימו בבקתת התה, שילם עבורם למלווים המקומיים, טיפל בחברה שסבלה מהיפותרמיה ובכך הציל את חייה,  ורק לאחר שווידא שעשה הכל לטובת חבריו, עזב את הבִקתה במאמץ להציל את חייו.

אגם לא הצליח להגיע אל מקום מבטחים, ובאותו לילה מצא את מותו בשלג בהרי ההימלאיה.

זכרו מלווה אותנו תמיד.

קמביו 6
אגם לוריא

יהונתן גאיר (1 לנובמבר 2018):

בחודשיים האחרונים נהנתי מהמיזם המדהים הזה שאיפשר לי לטייל בשביל ישראל. את השביל עשיתי בחלקים בגלל פציעה שחזרה אבל זה לא מנע ממני להנות מהארץ המדהימה שלנו ומהאנשים החמים שפוגשים בדרך! בנוסף יצא לי להכיר (כבר בפעם השנייה) את אגם לוריא, בחור שמהווה דוגמא לדרך בה אדם יכול לתרום לחברה שלו. מידת ההערכה שלי אליו עצומה בין אם אלו התחביבים שלו ובין אם זו התרומה הגדולה שלו לקהילה, לבעלי מוגבלויות וקשישים. גם במותו, אגם לוריא הראה גבורה כשדאג ועזר למטיילים רבים, כשסופה תפסה אותם במהלך טרק האנאפורנה. אני שמח שהתאפשר לי לקחת חלק בהנצחה של אגם לוריא.

זיו לייטמן (1 לנובמבר 2018):

על עמותת "משא למסע" שמעתי מאחותי תמר, כפרה עליה, שתמיד יודעת הכל.
העמותה מופעלת על ידי משפחות וחברים שיקיריהם נהרגו במהלך הטיול, ומנציחה את זכרם ע"י תיקים הנושאים את שמם וממשיכים לטייל בעולם עם מטיילים אחרים.
זכיתי לקחת איתי להודו את המוצ'ילה על שם אגם לוריא, מקיבוץ יפעת, שנהרג ב 2014 במפולת שלגים בהימלאיה. גם כשהחלו הפינויים, התנדב אגם להיות מהמפונים האחרונים.
תודה רבה למשפחת לוריא ול"משא למסע" על הערך המוסף שנוסף לטיול בזכותכם.

אסף חן (25 לאוקטובר 2018):

במהלך ההכנות לטיול שלי השנה, נתקלתי בפרוייקט המיוחד של 'משא למסע'…החלטתי להשאיר את המוצ'ילה שלי בבית ולקחת איתי לוייטנאם את זו המנציחה את אגם לוריא, ז"ל, שאהב לטייל בעולם והתבלט ברגישות שהפגין כלפי אחרים, כך גם דאג לכולם בתנאים קשים בטרק האחרון אליו יצא בנפאל…
תודה לכם משפחה יקרה ולמיזם 'משא למסע' שנתתם לי לקחת חלק ולהפוך את הטיול שלי למשמעותי יותר 
אסף

יונת בר לב (10 לאוקטובר 2018):

"מה זה על התיק שלכן?" 
זאת שאלה שחופית ואני שמענו כל כך הרבה במהלך 5 שבועות בהודו.
בכל פעם מחדש, שמחנו להסביר ולהיות נציגות של הפרויקט המדהים הזה, שמשאיל תרמילים איכותיים למטיילים, כשכל תרמיל מנציח מטייל/ת שנהרג/ה במהלך הטיול.

אני זכיתי להנציח את אגם לוריא שנהרג עקב סופת שלגים קשה ברכס האנאפורנה בנפאל. בשעותיו האחרונות אגם דאג לחברים ישראלים סביבו ואף הציל את חייה של מטיילת ישראלית שסבלה מהיפותרמיה. 
לא הכרתי את אגם, אך סיפורו נגע לליבי. בטיול ארוך כולם נתקלים בקשיים ואתגרים, קטנים וגדולים. הגדולה האמיתית היא לראות גם את קשיי האחר. אגם, כשסכנת חיים מרחפת מעליו, ראה גם את האחר.

תודה לפרוייקט המדהים הזה, מקווה שתרמתי את חלקי הקטן למענו.

בתמונות- הנוף ממנאלי, הודו. בקצה, רכס ההימאליה שמכיל בתוכו את רכס האנאפורנה.

דימה בוגודיסט (2 לאוקטובר 2018):

לקראת הטיול למזרח שמעתי על עמותה בשם "משא למסע" אשר משאילה תיקים, המנציחים מטיילים שאיבדו את חייהם במהלך טיול. מבחינתי הייתה זו דרך לתת משמעות לטיול, מעבר להנאה אישי.
אגם לוריא התבלט בדאגה לזולת, בלב טוב, ברגישות לאחרים ובנתינה גדולה בעיקר לחלשים. הוא התנדב רבות במהלך חייו, בין אם במגן דוד אדום, בין אם טיפול בקשישים ובבעלי מוגבלויות וליווה ילד בעל צרכים מיוחדים. אגם התאהב במהלך הטיול שלו בהודו, והוקסם בעיקר מהקסם שלה. גם בשעותיו האחרונות אגם עודד את הישראלים שהיו עימו בבקתת התה, טיפל בחברה שסבלה מהיפותרמיה ובכך הציל את חייה, ורק לאחר שוידא שעשה הכל לטובת חבריו, השקיע מאמץ על מנת לדאוג לעצמו. בתור מטייל חובב אקסטרים אני פעמים רבות במהלך הטיול נתקלתי באנשים בעלי קשיים שונים, וידעתי כי אם אגם היה כאן, דבר ראשון שהיה עושה הוא לדאוג לכך שכולם בסדר ובכך הרגשתי חיבור גדול אליו.

תודה רבה למיזם שפועל לעזור למטיילים ובכך מנציח מטיילים כמו אגם לוריא.

קרן עובדיה (2 לאוקטובר 2018):

זכיתי לטוס לטיול של חודש בהודו עם תרמיל על שם אגם לוריא ז"ל. אגם נהרג באסון הטראגי בטרק האנאפורנה ב-2014. באותה תקופה טיילתי גם אני במזרח והבשורה על האסון גרמה לי לשנות את התוכניות להמשיך לנפאל. באופן טבעי עקבנו אחרי התגלגלות האסון ומאמצי החילוץ והשם של אגם ז"ל, מבוגר ממני רק בשנה, נחקק בראשי מאז כאחד ההרוגים הישראלים שנלכדו בסופה. לאחר קבלת התרמיל חקרתי קצת על אגם באינטרנט וגיליתי בחור מיוחד, ערכי, אכפתי וטוב לב, שהותיר חלל עמוק בקרב חבריו ומשפחתו, שהחליטו להנציחו דרך הפרויקט המקסים של משא למסע. אגם טייל גם הוא בהודו ומאוד התחבר אליה, ואני מאמינה שדרך התרמיל אהבת הטיולים שלו ממשיכה למצוא לה ביטוי.

נדב גולדשטיין (27 לספטמבר 2018):
אהלן, שמי נדב.
לאחר שירות בצבא החלטתי לעשות טיול להודו, וכאשר שמעתי על פרויקט משא למסע, ישר ידעתי שזהו הפתרון עבורי.
כחלק מההשאלה קיבלתי את התיק לזכר אגם לוריא ז״ל, שטייל גם הוא במזרח.
הנדיבות של אגם, כפי שמצטיירת מסיפור חייו (אפילו ברגעיו האחרונים), עוררה בי ענווה ורצון לתת יותר, וכך השתדלתי במהלך הטיול (וכמובן בארץ).
הייתי גאה להיות חלק מהפרויקט ולשתף אנשים סקרנים לגבי מהותו, ובכך גם להנציח את אגם.
תודה רבה על הכל 🙂

שניר ויינר מספר (27 לספטמבר 2018):
חבר הציע לי לצאת לשביל ישראל, ובהתחלה קצת חששתי. חשבתי שבטח יהיה קשה, ואיך אני אשרוד את זה?
חשבתי על זה והתייעצתי עם מכרים, וכולם המליצו לי לצאת. החלטתי לצאת, אך כעת התעוררה בעיה חדשה – תרמיל שילווה אותי במהלך השביל. כאן גיליתי את פרוייקט משא למסע, והרגשתי שהם בטוח הכתובת הנכונה. יצרתי איתם קשר ותוך כמה שעות התיק כבר היה אצלי.
בזכות הפרוייקט זכיתי להכיר את אגם לוריא – אדם שמאוד מזכיר לי את עצמי -ישיר והרפתקן, שלצערנו מצא את עצמו לא בינינו בגלל תאונה טרגית מצערת.
השביל עצמו היה קשה ומנטלי אבל עברתי אותו בשמחה גדולה בזכות התיק המצויין שהם השאילו לי .

26 לאוגוסט 2018:
אני ליאל, מש"צית, השאלתי את התיק ממשא למסע לצורך הטיול האחרון והמסכם שלי, מסע השרדות. במסע זה הלכנו מהר מירון להר חרמון בתנאים מינימליים כשכל הציוד קבוע איתנו על הגב. התמודדנו עם לא מעט קשיים. 
כאשר כבשנו והגענו לפסגת החרמון זה היה רגע שיא, אחרי כל המסע המטורף שעברנו, היה לי רגע לעצור ולחשוב: אני סיימתי את המסע הזה ואני אחזור עכשיו לשגרת חיי, אבל אגם ? שגם הוא יצא למסע… כבר לא יחזור.
חשבתי על כמה זה לא פייר שהוא לא יכול לחזור, הוא רק רצה לעשות טוב ולעזור לאנשים שסובבים אותו, אז למה לוקחים את הטובים ביותר? 
כשקיבלתי את הפתק של אגם ולמדתי טיפה על אגם הופתעתי לגלות שיש בנינו המון קווי דימיון, שנינו מתנדבים במדא, שנינו אוהבים ביולוגיה ומתמטיקה, שנינו שאפתנים ישירים ואוהבים לטייל ובייחוד אוהבים את הארץ שלנו.
שום דבר הוא לא מקרי הכל מכוון. 
אגם ליווה אותי לאורך כל המסע המטורף שעברתי.
אז אגם, תודה על הזכות להנציח אותך.⁦

יבגני חולודוב (19 לאוגוסט 2018):
היי רציתי להודות לארגון משא למסע. חבר המליץ לי על הארגון הזה. כשסיימתי צבא החלטתי לעשות טיול קצר במרכז אמריקה ובדרום. עשיתי את זה עם המוצילה לזכר אגם לוריא ז"ל. כשקבלתי את המוצילה, קראתי על אגם והבנתי איזה אדם הוא. כשיצאתי לטיול, פתאום המון אנשים התחילו לשאול אותי על הסמל של משא למסע, ולשאול שאלות על ההנצחה. סיפרתי להם והוצאתי להם את הסיפור של אגם. ריגש הרבה אנשים והמון התחברו להנצחה. רציתי להגיד תודה רבה לארגון.

אוריה נחמיאס ורחלי בן יעקב (10 לאוגוסט 2018):
חזרנו מטיול של כמעט חודשיים בויאטנם, לאוס ותאילנד, כשתיקי משא למסע, ואיתם אור אסרף ואגם לוריא ז״ל, ליוו אותנו לאורך כל הדרך. אסירות תודה על הזכות שניתנה לנו לקחת חלק בפרויקט המדהים הזה, מעבירות בצער את התיקים הלאה ויודעות כי הם הולכים להגיע לעוד מקומות נפלאים וידיים טובות. תודה רבה! רחלי ואוריה 

נדב בוקאי (8 לאוגוסט 2018):
שלום, אני נדב בוקעי מתנועת נוער שנקראת המשצים, אני ממחוז מרכז. אז ככה – איך היה לי בטיול? היה מדהים. לכל מקום שהלכתי סיפרתי לאנשים על אגם, דיברתי עם אנשים על הארגון, כששאלו אותי מי הוא האדם שרשום על התיק, מיד הוצאתי את הדף והקראתי להם. בנוסף עשיתי על אגם הדרכה, וגיליתי כמה הוא היה אדם מדהים. עם התרמיל סיימתי את קורס סיוון.

agam-post-august18

ניצן וויאקובסקי (23 ליולי 2018):
על פרויקט משא למסע שמעתי מאחותי שכבר לקחה בו חלק ושאלה תיק לזכרו של אגם לוריא לטיולים בארץ מהמכינה הקדם צבאית שהיא הייתה בה השנה.
לכן, כשתכננתי לטוס למזרח לטיול היה לי ברור שארצה גם אני לקחת חלק בהנצחה הזו וזכיתי לשאול את אותו התרמיל לזכרו של אגם לוריא ז"ל.
אגם נהרג ב2014 בסופת השלגים הקשה שהייתה ברכס האנאפורנה בנפל. בשעותיו האחרונות אגם עסק בטיפול ועידוד המטיילים הישראלים ששהו עימו ורק לאחר שווידא שעשה הכל למען חבריו עזב את הבקתה במאמץ להציל את חייו.
סיפורו של אגם ,אישיותו והערכים בהם דגל בכך שדאג קודם כל לשאר ורק אחר-כך לעצמו מהווים לי השראה וימשיכו ללוות אותי מעבר לטיול גם בחיי היומיום.

יובל וויאקובסקי (23 ליולי 2018):
לפני חודש יצאתי במסגרת מכינה קדם צבאית לכיש אליאב בה אני לומדת השנה למסע "השרדות" בבקעת הירדן.
צמוד אליי במסע על גבי היה תרמיל המסע , אשר השאלתי מעמותה המנציחה מטיילים ישראלים שנספו במהלך טיולם. התרמיל שנפל בחלקי מנציח את אגם לוריא ז"ל , אשר נהרג, בטיול אחר הצבא בסופת שלגים במעבר טורנג ליי ברכס האנפורנה שבנפאל.
אגם נהרג לאחר שדאג למטיילים אחרים שנותרו במחסה בבקתת תה. האהבה של אגם לטייל וכן לגרום לאחרים לטייל בבטחה כפי שהשתקפה בבית התה במעבר ההרים, ממשיכה בהשאלת הציוד היקר והטוב.
ברגעים הקשים במסע, וכשחבר חוליה נזקק לעזרה ועידוד, נזכרתי במי שבזכותו אני נושאת התרמיל על גבי.
וכן גם הידיעה, שאגם הצליח וחשב לסייע לאחרים, גם כשהוא היה במצבים קשים, סייעה לי להמשיך וללכת. 
ארגון מסע למשא הוא ארגון מדהים ומשמעותי בעיניי אשר מנציח את אותם מטיילים ועוזר לכך שמורשתם ואהבתם לטבע וטיולים לא תשכח. תודה על שזכיתי להיות חלק מפרויקט כזה.

7 ליוני 2018:

נועה מאיר: ״החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בהכנת תוכניות אחרות״ (ג׳ון לנון)
הטיול שלי לדרום אמריקה נולד באופן ספונטני, בעת תקופה לא קלה, תוך רצון לצאת למסע אל תוך עצמי ואל נופיה הקסומים של פטגוניה (בה התאהבתי דרך תמונות של חברות שטיילו שם לפני עשרים שנה). היו לי הרבה סימני שאלה סביב הטיול (האם אצליח למצוא שותפ/ה? האם אאזור אומץ לנסוע לבד אם לא אמצא? לאן בדיוק? איזה סגנון טיול? איך/כמה/למה…) אבל דבר אחד היה לי ברור מהרגע הראשון, ועוד לפניו – אני אקח את התרמיל של משא למסע לזכרו של אגם לוריא, אחיה של חברתי הטובה אילאיל, שנהרג בסופת השלגים הנוראה באנפורנה ב-14 באוקטובר 2014. לכן, ֿגם כשהתבהר לי שלסגנון הטיול שלי יותר מתאים מזוודה ממוצ׳ילה, ושהטרקים שאעשה לא יהיו עם לינה בשטח, התעקשתי לקחת אותה איתי ולצאת איתה לטרקים היומיומים. וכך עשיתי. זכיתי בהזדמנויות רבות לספר על אגם, ועל הפרויקט המדהים של משא למסע (תודה גדולה לאורי מלמד על העזרה והמענה על שאלותיי הרבות). תוך כדי, אף פגשתי בחבר קיבוץ יפעת שהכיר את אגם והיה בהלווייתו. הרגשתי שזאת הייתה דרישת שלום מאגם לאמו ורד, ולאחים שלו, איליאיל ושחף. הצטלמתי עם המוצ׳ילה לזכרו של אגם במספר נקודות, אך המשמעותית מכולן הייתה בסיום טיפוס הפיץ רוי הנמצא בעיירת אל צ׳לטן בפטגוניה. הטיפוס, האתגר, הסיפוק בהצלחה בהגעה אל הפסגה, הנוף (והאגם…) המרהיב שנשקף למעלה, היו שיאו של המסע שלי. התרגשתי שאגם ליווה אותי, וחשתי זכות גדולה לסייע, ולו במעט, במסע הנצחתו. חיבוק גדול לורד, אילאיל ושחף. מי יתן ולא ידעו עוד צער. יהי זכרו של אגם ברוך.

אלישבע מנדלמן (14 למאי 2018):
פניה למשא למסע לפני טיול כבר נהפכה אצלי למסורת. מסורת שמלמדת אותי על אנשים טובים ועל מטרות נעלות. על בטיחות בדרכים ועל אנשים מיוחדים שלא איתנו ונלקחו באמצע החיים. תודה רבה על המיזם המדהים ולזכרו של אגם לוריא שליוה אותי לאורך כל הטיול.

אפרת וסרשטרום (2 לאפריל 2018):
אז החלטתי לצאת לשליחות באתיופיה המהממת.
תוכנית היתה, בגדים היו ורק תרמיל היה חסר.
שאלתי כמה חברים וככה הגעתי לעמוד של משא למסע.

אני קיבלתי את התיק על שמו של אגם לוריא. אגם היה אדם מאוד מיוחד, ישר וחברותי.
בנוסף, אגם אהב מאוד לטייל. 
במהלך טיולו במזרח הוא התחבב על אנשים רבים מאד, ישראלים כמו גם מקומיים, הירבה לטייל ולקרוא. השתתף בלימודי בישול ויוגה, וניסה ליהנות מכל שמציע העולם הזר ההוא.
אגם יצא לטרק ברכס האנפורנה, שבנפאל. ונהרג בסופת השלגים הנוראה ב 14.10.14.
אך הטיול של אגם לא הסתיים שם, התיק על שמו עזר לי מאוד וליווה אותי לאתיופיה, לנופים מדהימים, תרבויות שונות וגם לשליחות בקהילה היהודית.
במסע שלי הכרתי המון אנשים מיוחדים שלמדתי מהם המון ואחד מהם זה אגם. מקווה שגם אחרי הטיול אמשיך את דרכו בכל מקום שאליו אגיע.

אליה מאפירי (13 לפברואר 2018):
כשהחלטתי שאני יוצאת לטיול ארוך היה ברור לי שאני רוצה להפוך את המסע שלי למשמעותי יותר ולטייל לזכר מטייל שנהרג בטיול הגדול שלו, לקחת את הסיפורים והתכונות שלו ולהפוך אותם לחלק מהמסע שלי. שהגעתי לקחת את התרמיל נתקלתי בזוג מקסים שחיברו אותי לאגם עוד יותר אילאיל אחותו של אגם ובעלה יניב, חקרתי קצת על אגם לפני הטיול התכונות המדהימות שבו והאכפתיות לסובבים אותו הדהימה אותי. 
שמחה שנפלה בחלקי הזכות לפרסם את אגם ואת המיזם המבורך הזה. 
צאו לטייל הפכו את המסע שלכם למשמעותי יותר
ושוב תודה על הזכות 

יניב גיסו של אגם בטיול למרוקו  (27 לנובמבר 2017) :

יניב , גיסו של אגם לוריא ז"ל

חזר מטיול אופניים במרוקו וכתב לנו:

משא למסע.

לטיול למרוקו לקחתי איתי את אגם.

בכל ערב שהגענו למלון ישבתי לידך כמה דקות וסיפרתי לך איפה היינו באותו יום וממש יכולתי להרגיש את ההתלהבות שלך.

בכל בוקר ארגנתי מחדש את התיק וסיפרתי לך לאן פנינו מועדות.

ביום החמישי של הטיול עשינו מפגש בערב שכל אחד היה צריך לספר סיפור של 5 דקות.

אני החלטתי לספר על פרויקט משא למסע.

הקראתי את הכתוב על הדף המצורף לתרמיל, הקול שלי רעד ודמעות החלו לזלוג.

בסיום סיפרתי לכולם על הקשר שלנו.

פרויקט משא למסע- פרויקט מיוחד במינו.

תודה לכל המתנדבים שנותנים לפרויקט להמשיך

וליקירנו להמשיך לראות עולם

אור ושמוליק דנן  בטיול לויאטנם (19 בנובמבר 2017):

טיילנו חודשיים בלאוס, ויאטנם וקמבודיה, ראינו נופים מדהימים, טיילנו עם אנשים טובים והתמלאנו בשקט ובכיף.

טיילנו עם תיקים לזכרם של אגם לוריא ז"ל שנהרג במפולת שלגים בנפאל וגבי אינגל ז"ל שנהרג ברעידת אדמה בניו זילנד. הרגשנו זכות לשאת את שמם ולאפשר למסע שלהם להמשיך איתנו יחד.

תודה על ההזדמנות להיות חלק מהפרוייקט המקסים הזה.

שרית ביילי בטיול לנפאל (9 בנובמבר 2017)

חזרתי מטיול טרקים קצר בנפאל והיה לי הזכות להשאיל את המוצ'ילה המנציחה את זכרו של אגם לוריא ז"ל. את התיק אספתי מביתה של יעל נתן המקסימה, אמה של תמר נתן ז"ל. המחשבות על אגם ותמר ועוד רבים וטובים ליוו אותי בעת ההליכה בטרק, עם התיק (האיכותי ונוח!) על הגב, ברגעים של נופים עוצרי נשימה ובעת רגעים של מאמץ פיזי קשה. חשבתי על כל הסיפורים שקראתי באתר שלכם לזכרם של דמויות מעוררות השראה אלו ושאבתי מהם כוחות ואנרגיה.

תודה לכם "משא למסע" ולמשפחות היקרות על פרויקט הנצחה משמעותי ומרגש.

ליאורה יחנוב (6 בנובמבר 2017):

אני זוכרת בברור את אותו הבוקר באוקטובר 2014 – אני יושבת בבית הקפה בו עבדתי ומחכה לעלות למשמרת. על השולחן מונח העיתון מהבוקר, אי אפשר היה לפספס את הכותרות על סופת השלגים שהתרחשה בנאפל. מדווחים על הרוגים ישראלים, הלב זועק.. ילדים שיצאו לטיול הגדול שלהם אחרי הצבא, שיצאו לטרוף את העולם ונקטפו בטרם עת.

3 שנים אחרי, אני מתכוננת לטיול הראשון שלי במזרח – הודו. אני שומעת על פרויקט שנקרא "משא למסע" – זהו ארגון התנדבותי של חברים ובני משפחה שהוקם מתוך רצון להנציח בני משפחה וחברים שנהרגו במהלך הטיול שלהם באמצעות השאלת תרמילים למטיילים לטיולים בארץ ובעולם. לא הייתי צריכה לחשוב יותר מידי, היה לי ברור שאני לוקחת חלק בפרויקט הזה.

יצרתי קשר עם אורי, שיזם את הפרויקט וקיבלתי את המוצילה שמנציחה את אגם לוריא ז"ל.

אגם נולד ביפעת בקיץ 1991, המשפחה וחברים מספרים עליו שהיה רגיש, ישר ואכפתי, עם לב של זהב, תמיד דאג לסובביו. אגם התנדב לשחק שח עם חברים חולים בבית הסיעודי שבמשק ואף התנדב במד"א.

זו הייתה זכות גדולה עבורי להנציח את אגם במהלך המסע שלי בהודו. תודה על ההזדמנות להיות חלק בפרויקט המדהים הזה !

מכינסטית במסע מים לים (28 לאוקטובר 2017)

שבוע שעבר יצאתי עם המכינה שלי למסע ים אל ים.

מסלולים עם נופים מטורפים ולא היו אנשים יותר טובים לחוות איתם את הטיול הזה מאשר האנשים שהיו איתי שם ❤

בדרך כלל אני אחת שמסתדרת טוב בטיולים ולא קשה לה יותר מידי אבל בטיול הזה היו הרבה רגעים שלא הייתי מצליחה להמשיך עוד צעד פיזי ומנטאלי בלי אותם אנשים…בין אם זה היה לעזור בעליות, לתת מילות עידוד או אפילו חיבוק ומבט בעיניים שהיה מלא באמפטיה כלפייך זה כל מה שהיה צריך בשביל לצבור כוחות לסוף.

את התיק שהייתי איתו במהלך המסע השאלתי ממשא למסע, קיבלתי את התיק לזכרו של אגם לוריא, שנהרג ב14.10.14 בטיול הגדול שלו, טרק ברכס האנפורנה בנפאל.

אגם היה בנאדם שתמיד אמר את האמת שלו גם אם ידע שהיא תפגע בו, הוא היה מתנדב ושם אחרים לפניו, כל מי שהיה בסביבתו פשוט לא יכל שלא להתאהב בקסם שלו.

באותו יום בו אגם נהרג היה באיזור בו הוא טייל סופת שלגים נוראית, כאשר הוא היה עם עוד הרבה מטיילים אחרים בבקתת התה הוא עודד את הישראלים שהיו איתו וכאשר פונו ביקש להיות המפונה האחרון.

זה לא מובן מאליו שקיימים אנשים כמו אגם בעולם הזה וזו זכות ענקית להנציח אותו ועוד רבים כמוהו!

אז לחברי במכינה, תודה לכל מי שהיה איתי במסע ים לים ברגעים הקשים וגם השמחים וכבר לא יכולה לחכות להמשך המסע שלנו ביחד 

סיוון דין ורותם ברג בטיול לקירגיסטן (26 לאוקטובר 2017):

היה לנו הזכות להשאיל מכם תיקים בטיול שלנו לקירגיזסטן ובכך להנציח שני מטיילים: אור אסרף ואגם לוריא ז"ל. במהלך טרק שעשינו בקירגיזסטן חשבנו עליהם.. ילדים צעירים, שלא התחילו את החיים וכבר נהרגו בדרך כל כך טראגית.

השאלת התיקים ממשא למסע קיבלה משמעות אף גדולה יותר, כאשר גם אנחנו, לצערנו, איבדנו חברה בטיול. הילה ליבנה ז"ל, שפגשנו אותה במהלך המסע שלנו, והלכה לעולמה כמה ימים אחרי שעזבנו את קירגיזסטן ונפלה מגובה רב אל מותה.

אנו מרגישים שזו זכות גדולה להנציח את אותם אנשים יקרים, צעירים שנהרגו בטרם עת, בעת שעשו את הדבר הכי יפה בעולם… לשאת את שמם עימנו באיזשהו אופן מאפשר למסע שלהם להמשיך ולהתקיים.

צינה הק בטיול לויאטנם (21 לאוקטובר 2017)

חוזרת מטיול בויאטנם המדהימה זכיתי לראות נופים, תרבות, מקומות חדשים ולהנות מאווירה נפלאה בין אם זה בהאנוי ההומה או בסאפה האותנטית מהלונג ביי ועד האי פוקוק שעוד בחיתוליו

 אומנם הטיול היה חודש בלבד אבל בזכות המוצילה שקיבלתי מהעומתה כל רגע בטיול הפך למשמעותי יותר וקיבל הרגשה יותר חזקה

 לזכרו של אגם לוריא. תודה

שירן קרנגל- משצית בקורס הישרדות (12 באוקטובר 2017):

לפני כמה שבועות יצאתי למסע שנקרא קורס הישרדות.

 פשוטו כמשמעו הישרדות… 120 קילומטר עם 17 קילו על הגב בהליכה מהר מירון עד לפיסגת החרמון בתנאי שטח בסיסיים ביותר.

 את המסע והתהליך שעברתי, עברתי עם תיק לזכרו של אגם לוריא.

 את התיק לקחתי מעמותת משא למסע שזה בעצם מיזם שמאפשר למשפחות להנציח את יקיריהם שבחייהם היו אוהבי טיולים באמצעות תיקי טיולים על שמם.

 אני קיבלתי את התיק של אגם לוריא.

 קראתי עליו ממה שהמשפחה שלו כתבה והאופי התכונות והצורת התנהגות שמסופרת כאילו נכתבה עלי "היה לו יכולת לומר תמיד את דעתו, את האמת כפי שהוא ראה ללא כל כחל וסרק. גם אם ידע שאמירת הדברים תסב לו נזק, לא הסס מלומר אותם" "גם אם כל הילדים בגן סיימו את מסלול המכשולים בשיעור התנועה, הוא עשה את המסלול כולו ללא הנחות וכו…לם חיכו בסבלנות יש לומר, עד שסיים בקצב שלו"

 אלה דברים שמאפיינים אותי אני לא יודעת אם זה בכוונה או בטעות שקיבלתי מכל התיקים את שלו אבל למרות שלא הכרתי אותו הרגשתי שאנחנו מאוד דומים. הייתה לי הזכות לעבור את המסע שעברתי לזכרו ואני גאה לומר שכמו שאני צלחתי את המסע הוא צלח אותו איתי.

 שירן קרנגל – מש"צית

ניסים במזרח הרמון (19 בדצמבר 2016 ):

יצאנו 3 חברים למסלול בדרום הארץ הכולל יציאה מחאן בארות חניון גב חולית ונחל נקרות ומסלול מאתגר של שביל ישראל.

נעזרתי בתרמיל האיכותי שהשאלתם לי דבר שאיפשר לי גם לארוז את כל מה שרציתי לקחת וגם לשאת את המשקל הרב בצורה נוחה. בלילה בזמן שהתיישבנו מסביב למדורה הקראתי את הדף המתאר בקצרה את חייו ומותו של אגם לוריא. בהחלט הרגשתי שלקחנו אותו איתנו במסע הזה ובמשא על גבי לאורך הדרך. תודה שנתתם לי את הזכות להיות חלק מהפרוייקט הנפלא שלכם!!

אלכס בנפאל (21 בנובמבר 2016)

לפני 4 שנים חגגתי יום הולדת 40 עם אחי בנפאל בדיוק באותם המקומות בהם אגם לוריא נהרג שנה אחרי זה. השנה יצאנו לחגוג יום הולדת 40 לאחי הקטן בפרו.

מזמן שמעתי על המיזם המדהים "משא למסע" שמאחוריו עומדים אנשים שרוצים להנציח חברים ובני משפחה בצורה הכי טובה שיש.

קיבלתי תיק על שמו של אגם, תיק איכותי שענה לכל צרכיי בחוויה הבלתי נשכחת שעברתי. התיק גם הוסיף עוד קצת טעם ועוד משמעות למסע.

אני רוצה לפנות להורים שילדיהם יוצאים לטיולים ברחבי העולם. מעבר לתיק איכותי תנו לילדיכם עוד ערך מוסף עוד לחשוב טיפה לפני או תוך כדי.. ואולי זה יעזור למישהו לחזור בריא ושלם הביתה….

תודה על נדיבות אמיתית!

אופיר מרדלר ומיכאל אלטשור בסין (12 בנובמבר 2016 )

אני ובן זוגי השאלנו 2 תיקים לזכרו של אגם לוריא לטיול של חודש וחצי בסין.

הזכרון והמחשבה על אגם ועל כל האנשים שנהרגו במהלך טיוליהם, ליוו אותנו, היו ברקע והוסיפו לטיול מימד ונפח מרגש ומשמעותי יותר – במהלך הטיול שלנו עלתה המחשבה האם הסיכון שווה את החוויה והבנו את הפחד של ההורים והקרובים שלנו לפני יציאה לטיול מסוג זה. הטבע, הרצון להכיר ולחקור את העולם – טבוע בנו, כמו שזה היה טבוע באגם.

תודה למיזם משא למסע שמעבר לזכות להשאיל תיק ברמה גבוהה שענה על צרכינו גם חשף אותנו לסיפור של אגם , שימשיך להיות חלק מאיתנו גם אחרי הטיול.

שוהם עדני בגאורגיה (1 בנובמבר 2016 )

נסעתי עם חברות לגאורגיה וחיפשתי מקום ממנו אוכל להשאיל תיק לטיול ואיכשהוא התגלגלתי ל'משא למסע'..

זאת הזדמנות לומר תודה על האפשרות ללמוד על אגם לוריא, ללכת כשרוח הטיילנות שלו מלווה אותנו ועל נתינת ערך מוסף לטיול שלנו

תודה על תיק איכותי שענה על כל הצרכים שלי

תודה על נדיבות אמיתית!

מקווה שעוד הרבה אנשים ייחשפו לפרוייקט המיוחד שלכם!

ענבל ועמית ברישקיש בהודו (14 באוקטובר 2016)

ענבל ועמית: רצינו להודות על יוזמה מבורכת שראויה להערכה של משא למסע. תודה על ההזדמנות הנהדרת להנציח ללא מילים את אלה שנהרגו, #גיאבןזאב #אגםלוריא..

התמונות צולמו ברישקיש בהודו

קובי ישי בפירנאים (אוקטובר 2017): 
בתזמון קצר החלטתי לצאת לטרק בפרינאים שבספרד.
היות ולי זו הפעם הראשונה לצאת לטרק ארוך , לא היה ברשותי תרמיל מתאים. נודע לי על משא למסע שמשאילים תרמילים.
נחשפתי לקבוצת חברים מדהימה ,שעושה הכל על מנת לשמר את זכרם של כל אותם בחורים צעירים שיצאו לטייל ולחוות חויות גופניות ורוחניות בטבע הפיראי . אהבה וחופש זה היה המוטו .
באחד הימים חוויתי יום מושלג ערפילי עם מעבר הרים קשה ואז עלו המחשבות על הישרדות .אני לא מכיר אישית את אגם לוריא אך מקריאה התרשמתי עמוקות מבחור שהוא מלח הארץ.
שמחתי להכיר את משא למסע והחברים בו שעושים עבודת קודש ומעניקים למשפחות הנספים הרבה אור חום ואהבה.
בהצלחה לכולם

אפרת ויהונתן:
לפני כשבוע חזרנו מירח דבש בויאטנם המדהימה, במהלך ההכנות לטיול יצא לנו להכיר את עמותת "משא למסע" שהפכה לנו את הטיול למוצלח ומשמעותי יותר.
עמותת "משא למסע" היא עמותה מלאת שליחות המנציחה מטיילים שאיבדנו במהלך טיולם שלהם כל מטייל עם הנשמה הגדולה והסיפור המיוחד שלו.
שמענו על הארגון המדהים הזה מחברים והשאלנו 2 מוצ'ילות המנציחות 2 מטיילים מיוחדים- אגם לוריא וגיא בן זאב.
המפגש עם העמותה והמטיילים אותם הנצחנו נתן לטיול שלנו ערך מוסף, קראנו על המטיילים כדי להכיר אותם ולהרגיש אותם איתנו בטיול, והיינו גאים על הזכות לזכור ולהנציח. 
אנחנו מלאי הערכה ותודה לעמותה ולמשפחות שמעבר לשליחות הגדולה שהם עושים, הם גם מלאי סבלנות ונכונות לעזור ולעשות טוב.
שנה טובה לכולם 

גרניט בהודו (ספטמבר 2017)

משא למסע אתם מדהימים. מיזם מהמם מרגש שזכיתי להנות ולהיות חלק מהדבר העצום הזה. אתם גאונים. 
הגעתי אתמול לצפון הודו (בעקבות הבת המהממת שלי שמטיילת במזרח אסיה כבר כמעט שנה). עם מוצ'ילה על הגב, מוצ'ילה המנציחה את אגם לוריא אחיה של שחף. חייבת לציין שלא ידעתי את מי אני נושאת עמי כשבחרתי בתיק. אבל לפני הטיסה ישבתי והסברתי למשפחתי על המיזם והראתי לבני ביתי את התמונה והסיפור של הילד שאני נושאת עמי. הבחנו פתאום שבעצם אני נושאת את אגם אחיה של שחף, עברה בי צמרמורת ודמעות זלגו מעיני. רצה היקום שהתיק הזה יבחר דווקא בי ואני בו. גם לי יש ילדים בשמות זהים, אגם ושחף. כבר מרגע שהבנתי את זה הרגשתי חיבור והזדהות עצומה והרוח של אגם נשאת איתי בכל רגע ורגע אני ממש מרגישה את זה. איך שהגעתי למסעדה בגסטהאוס סיפרתי לביתי על מה שהיקום שלח לי היא מאוד התרגשה ואמרה בואי נתלה אותו על לוח המודעות במסעדה. פה זה המרכז של כל הישראלים.ובטח גם אגם היה פה. ואני פחדתי שיקרה משהו לתמונה וויתרתי.
מיד כשהגענו לחדר הנחתי אותו על מדף הספרים. והוא נמצא כאן איתנו. מלאך שומר. 
רציתי להגיד תודה ענקית לצוות משא למסע אתם פשוט גדולים מהחיים. 

רלי יקר (ספטמבר 2017):
על משא למסע שמעתי דרך יניב ברנס, גיסו של אגם לוריא ז"ל שנהרג במפולת השלגים בנפאל.
מאז טסתי פעמיים לטיול תרמילאים ובשתי הפעמים פניתי למשא למסע וביקשתי תיק של אגם.
מעבר לעובדה שאני מכירה את אחותו וגיסו, אני חושבת שכל הפרויקט המדהים הזה הוא דרך מאוד חיובית ואופטימית להנציח את אלה שכבר לא איתנו.
תודה למשפחות ולתורמים על התיקים (המאוד איכותיים!!), תודה רבה למשא למסע על השירות המדהים והמענה המהיר.

אם אגם ראה מלמעלה את המקומות שהתיק שלו ביקר בו- אני בטוחה שהוא מתמוגג,
ובטיולים הבאים שלי אמשיך את המסורת הזאת 

שוב,
תודה 

חדוה אוריאל בהודו (יולי 2017):
אגם,
בחודשיים שלי בהודו היית אגם שלי.
אגם שהרגיש איתי את כל הפרפרים בבטן לפני הטיסה, 
אגם ששמר עליי בכל נסיעה שפחדתי שתהיה האחרונה,
אגם שדחף אותי בכל העליות, ורץ איתי את כל הירידות
ובעיקר פשוט היית אגם שקט שעשה איתי כל צעד וכל החלטה במסע הזה.

 

המסע שלנו אולי הגיע לסופו והתיק שטיילתי איתו לזכרך חזר לעמותה אבל אתה אגם כבר התמקמת לך בנוחות אצלי בלב ותמשיך לצעוד איתי במסע חיי.

אני רוצה להגיד תודה גדולה לעמותה משא למסע שנתנה לי את ההזדמנות להפוך את הטיול שלי למשמעותי יותר, שציידה אותי בתיק איכותי מאוד, ובעיקר שהכירה לי את אגם, הטיול שלי היה לגמרי אחר בלעדיו..

לזכרו של אגם לוריא ז"ל שנהרג במפולת שלגים בהימלאיה בשנת 2014

פרלה אטיאס (מאי 2017):
השאלתי תיק לזכר אגם לוריא שנהרג בסופת שלגים ברכס האנאפורנה בנפאל עם עוד שלושה ישראלים במהלך טיולם, תמר אריאל, נדב שהם ומיכל צ׳רקסקי. זכיתי לטייל עם התיק ולקחת חלק במיזם ההנצחה המיוחד, פגשנו אנשים בדרך וסיפרנו על המיזם על אגם ועל הפעילות המבורכת. התיק היה איכותי ומעל לכל ספק תרם לחוויית הטיול, לכם משפחות יקרות תודה רבה שבחרתם להנציח את יקירכם בדרך מיוחדת ותורמת שכזו.
ולכל העוסקים במלאכה תודה רבה על המסירות ועל העזרה.

רז וליהי מכינת גל (פברואר 2017)

על משא למסע שמענו כבר לפני כמה שנים, אבל לא הייתה לנו ההזדמנות לקחת חלק במיזם המבורך עד עכשיו. 
במסגרת המכינה, שאוהבת לאתגר אותנו בכל מיני דרכים שונות, יצאנו למסע בו במשך חמישה ימים היה עלינו להסתובב עם כל הציוד הנחוץ לנו על הגב ולשנינו לא היו תיקים מתאימים. 
פנינו יחד למשא למסע וביקשנו תיקים למסענו. קיבלנו את התיקים של גיא בן זאב ואגם לוריא ז"ל. קראנו מי הם האנשים שאנו מנציחים, ובמשך כל המסע הסתובבנו עם צמרמורת ותחושת גאווה ! 
ביום הראשון למסע נדדנו במסלול מטורף בים המלח. בימים שלאחר מכן הסתובבנו ממקום למקום ברחבי הדרום, הכרנו אוכלוסיות שונות ומגוונות, נפגשנו להרצאות ודיונים עם: בדואים, העבריים מדימונה, קונסרבטיביים ובעלי עמדות מפתח בנושא חינוך ונוער בדרום. בנוסף התנדבנו לעזור באריזות מזון לנזקקים. בסוף השבוע התארחנו בכפר הנוער אשל הנשיא, בילינו את השבת יחד בהרבה צחוק, אהבה, למידה וכל זה עם תיקיהם של אגם וגיא ביחד איתנו. 
אנו רוצים להודות מקרב לב למשפחותיהם של אגם וגיא שהפכו את המסע שלנו למשמעותי ועמוק יותר, ותודה למארגני משא למסע על היוזמה המבורכת

מכיניסטים ממכינת עמיחי (30 בספטמבר 2016 )

יחי שהיא מכינה שמשלבת דתיים וחילוניים בנים ובנות חזרו אתמול ממסע ניווטים. הם לקחו תרמילים לזכרם של גיא בן זאב, ערן אלון ואגם לוריא. הם אומרים שהיה ממש מאתגר וכיף והתיקים עזרו מאוד. אחד מהמכיניסטים אמר לנו שהשאלת התרמילים ממש עשתה לאנשים את הטיול.

"תודה ענקית ממכינת עמיחי"

אלעד קריסטל באירלנד (20 בספטמבר 2016 )

מילים נהדרות של אלעד:

אירלנד – קיץ 2016

אם אתה הולך לחפש את האוצר

של האי איתיקה – לך לאט.

אם תראה נערה יפה בדרך – התאהב בה.

אם תפגוש אנשים בדרך – דבר איתם.

אם תראה נוף – עצור והתבונן בו.

אם אחרי כל אלה תגיע לאיתיקה,

ולא תמצא אוצר,

אל תתאכזב,

כי הדרך היא האוצר.

לטייל הינה תמיד הפעילות האהובה עלי. לחפש שבילים חדשים, לפגוש אנשים לא מוכרים, למצוא את עצמך מחדש. תמיד בטיול אני מיווכח מחדש לכך שלא משנה מה תיכננת, לבסוף התוצאה בהחלט תיהיה שונה. דברים לא צפויים יתקלו בך – אך תמיד לטובה. בין הנופים אליהם אתה זוכה, וספציפית אני באירלנד בחודש אוגוסט בקיץ זה, בין אותם יערות, אגמים ולמרחבים הפתוחים, נזכרתי מחדש כמה הטיול נמשך מעבר לאותם ימים בהם הוא מתרחש. על היוזמה הנפלאה של משא למסע שמעתי במקרה, ומראש לא ציפיתי כמה היא תצטרף לטיול שלי. אנשים סקרנים מתעניינים ואתה בשמחה משתף. ובין מחשבה למחשבה אתה נזכר במתרחש הרבה מעבר לאותו הר ועמק עליו אתה נמצא. אוצרות בהחלט מוצאים באותם המקומות בהם לא חיפשת. כן ירבו יוזמות כאלה.

לזכר אגם לוריא,

תודה רבה,

שני ויהל בגאורגיה (18 באוגוסט 2016 )

שני ויהל טיילו בגאורגיה:

הודות למשא למסע, יצאנו לגאורגיה עם תיקים לזכרם של ערן אלון ואגם לוריא. אגם נהרג באסון ששמעתי עליו כשהייתי בניו זילנד (2014) מחברים ישראלים שהיו בנפאל כשהאסון קרה.

במיזם משא למסע אין קאצ׳, אוסף של אנשים שרוצים להנציח את המשפחה והחברים שלהם, בצורה הכי טובה שיש : לאפשר לאנשים אחרים לעשות את מה שהאהובים שלהם אהבו לעשות הכי הרבה.

הדבר הכי יפה הוא שזה תפס אותי לא מוכן ועדיין גורם לי לעצור לרגע ולחשוב – איך אני מעביר את זה הלאה…

תודה.

לבנת כהן ודאשה ברודצקי בהכנה וטיול הישרדות (5 באוגוסט 2016)

אחרי הכנה וטיול של הישרדות טיול לא פשוט אפשר לנשום לרווחה ולהסתכל אחורה על הדרך שעשינו ועל המרחק העצום שעברו בין אם פיזי ובין אם בנפש ובחוזק הנפשי והעוצמה הענקית והגאווה האין סופית.

בתמונה למטה אנחנו ביום הראשון של ההכנה ולמעלה אנחנו בפסגת החרמון בסוף הקורס עם כל הגאווה של סיום הקורס הקשה ומלא ההפתעות שעברנו אך הגאוה היא כפולה כאלה לקחנו תיקים מעמותת משא למסע וכשהלכנו לאורך כל הדרך גם הנצחנו את אגם לוריא וגיא בן זאב.

גיא היה טייל כבר מגיל צעיר השתתף בחוגי סיירות ואהב לטייל בדומה אלינו למשצים הדוגלים באהבת הארץ והכרתה דרך הרגלים.

ואגם היה בנוסף לאהבתו לטיולים היה דבקות במטרה והתמדה ועמידה על דעתו בדומה למשצים המפתחים מנהיגות צריכה הדורשת התמדה ורצון עז ופעילות רבה למען המטרה.

שניהם מייצגים צדדים במשצים ואנחנו שמחות שיצא לנו לעשות את המחווה הקטנה הזאת וללכת עם תיק לזכרם כשהם מתו בטיולים ברחבי העולם – הדברים שהם אהבו לעשות.

אליענה בהודו (12 ביוני 2016 )

אחרי שהגשמתי את החלום ועשיתי את שביל ישראל (עם תיק ממשא למסע), עברתי לירושלים והתחלתי לעבוד אבל לא עזב אותי הרצון לנסוע לטייל במזרח. החלטתי לנצל את חופש פסח הקצר שהיה לי ולצאת לטייל, רק קפיצה קטנה- לשבועיים בהודו. עם ההחלטה הזו עלתה שוב ההתלבטות אם לקנות תיק.

בסופו של דבר החלטתי כמו בפעם הקודמת להשאיל תיק מ'משא למסע', בדיוק כמו בפעם הקודמת אודליה הייתה מקסימה, אדיבה ועם נכונות מופלאה למרות ההתרעה הקצרה. התיק היה אותו התיק- איכותי ונוח אבל לזכר מטייל אחר ככה שזכיתי להכיר עוד אדם, את אגם לוריא.

תודה על העזרה הגדולה ויותר מזה על הזכות להוסיף משמעות נוספת לטיולים שלי.

בהערכה רבה, אליענה

טליה בשביל ישראל (2 ביוני 2016)

לפני כשלושה חודשים יצאתי לשביל ישראל ובהמשך טיילתי ברובו הגדול של שביל הגולן. במהלך המסע נחשפתי ליופיה של מדינתנו ולטוב ליבם של האנשים בה.

ל'משא למסע' הגעתי ממש במקרה ואני פשוט מלאת התפעלות והכרת תודה על כל פועלכם ועזרתכם! באדיבות ובסבלנות אין קץ עזרתם לי לבחור את התרמיל שיתאים למסע שלי (כמו שאתם מבינים, התיק הוא הבחירה הכי חשובה לפני שיוצאים למסע שכזה…) ולמצוא את הדרך הנוחה ביותר להעביר/להחזיר את התיק.

בנוסף, תודה על ההזדמנות להכיר את אגם לוריא ולהנציח אותו.

אוריה בטיול מים אל ים (2 במאי 2016 )

משא למסע שלום.

שמי אוריה ובשבוע של חול המועד פסח עשיתי עם חברים טיול מים אל ים. הטיול נערך כשלושה ימים, והוקדש לאגם לוריא. הטיול התחיל מחוף אכזיב והסתיים בחוף גינוסר שבכנרת. סה"כ 3 ימים. זו הייתה פעם ראשונה שיצאתי למסע מהסוג הזה והיה מדהים. הנופים מדהימים ובכלל זו חוויה יוצאת מהכלל להכיר את הארץ דרך הרגליים  😉

תודה גדולה לארגון "משא למסע" שבזכותם יכולתי לבצע את הטיול בצורה מתאימה ומהנה.

טל ומוטי בשביל הגולן (9 באפריל 2016 )  

טיול חפשש של 4 פאראמדיקים צבאיים בשביל הגולן , תודה רבה לעמותת משא למסע המדהימה שנתנו לנו תיקים נהדרים ועשו לנו טיול חפשש אדיר! 

תרמיל אחד של אגם לוריא ותרמיל של נדב שהם.

מור מזרחי באתיופיה ( 4 במרץ 2016 )

אז גם תורי הגיע ויצאתי לטיול הראשון שלי מחוץ לגבולות המדינה. ההחלטה לבחור בתיק טיולים (לא פחות טוב מאחד שרובנו קונים במיטב כספינו) מטעם העמותה ״משא למסע״, נראית היום כהחלטה הטובה ביותר שביצעתי למען הטיול!

התיק נתרם לזכר אגם לוריא ז״ל, שנהרג ביום סופת השלגים הנוראה ברכס האנפורנה, במהלך הטיול הגדול עליו חלם כל כך ובזכותו כעת מטיילים אחרים יוכלו להנות משלל תיקים שרק מחכים להם.

כפי שכבר הבנתם, אני יותר ממליצה לכל מי שמתכנן לעשות את טיול חייו שלפני/אחרי צבא או סתם בשביל הכייף ומחפש תיק… לא להסס ולפנות אל העמותה הזו.

מה יותר טוב מלקבל את מבוקשך ועל הדרך לעשות מעשה טוב למען האחר?

תודה ל״משא למסע״ אשר בזכותם כל הטיול הזה היה נראה אחר וכעת קיבל משמעות גדולה ועצומה עוד יותר עבורי

*בתמונה- הר הגעש הפעיל במדבר הדנאקיל שבאתיופיה.

עדי שנפיק באיים הפיליפינים (22 בפברואר 2016 )

מטייל כבר חודש בנופים של האיים הפיליפינים אותם לא זכית לראות,

שבוע הבא אטוס לויאטנם ואטייל באותם שבילים בהם טיילת.

לטייל עם תיק שנתרם לזכרך..עדיין לא נתפס…

לספר את הסיפור לכל ישראלי המתעניין בך ממלא אותי במחשבות וגעגוע.

אליענה בשביל ישראל (10 ינואר 2016 )

שלום. קוראים לי אליענה. בקיץ האחרון אחרי שסיימתי ללמוד את התואר הראשון שלי החלטתי להגשים חלום ולצאת לשביל ישראל. כבר בימים הראשונים בשביל הבנתי שעם התיק שהשגתי אני לא אוכל להמשיך לטייל כי הוא היה לי נורא לא נוח. נזכרתי שחברה סיפרה לי על מיזם 'משא למסע' ויצרתי קשר עם אודליה שבשיחת הטלפון הייתה כ"כ נעימה ואדיבה. ביקשתי מההורים שלי שכשהם באים לבקר אותי בכינרת שיביאו איתם את התיק. הם הגיעו עם שני תיקים(!!) כדי שאוכל לבדוק איזה מבניהם יותר מתאים לי. בחרתי באחד מהם ומיד הרגשתי את ההבדל לעומת התיק שיצאתי איתו, פתאום נהיה לי הבה יותר קל ונוח. התיק שקיבלתי היה ממש חדש ואיכותי ושינה בצורה משמעותית את חווית ההליכה עם סחיבת המשקל הרב (16 ק"ג!!). במשך החודשיים בהם טיילתי עם התיק חשבתי המון על הצעירים שנהרגו בזמן שעשו את הדבר שאני הכי אוהבת- לטייל בעולם. ההליכה עם התיק העניקה למסע שלי משמעות נוספת- הרגשתי שאני הולכת כדי להמשיך את המסעות שהם לא השלימו. אגם לוריא שנהרג בסופת השלגים בנפאל ושעם התיק לזכרו הלכתי ליווה אותי ברוחו וכמוהו ליוו אותי גם חברתי הדס בן שושן שנהרגה במפולת סלעים בהודו ואור אסרף שנהרג בנפאל ושאת חברתו פגשנו בשביל. הם ועוד רבים וטובים היוו השראה להמשך ההליכה גם בזמנים מאתגרים פיזית ונפשית, ויש הרבה כאלה בשביל..

אז תודה רבה אודליה ואורי על עוד שיעור בנתינה ללא ציפייה לקבלת תמורה ובסבר פנים כ"כ יפות. מעריכה מאוד, אליענה, שביל ישראל חשוון-כסלו התשע"ו.