רגע לפני שאתם קוראים על טיול בגאורגיה עם ילדים שימו לב לאתר בו אתם נמצאים, "משא למסע". משא למסע הינו מיזם הנצחה לתרמילאים שנהרגו במהלך טיולם בחו"ל. ההנצחה נעשית דרך השאלת תרמילי גב מקצועיים שעליהם מודבק פאץ' לזכר המטייל או המטיילת כפי שאתם יכולים לראות בתמונה משמאל. בנוסף לפאץ' יש דף ובו מידע על האדם אותו התרמיל מנציח בתא העליון של התרמיל. לפרטים נוספים אתם מוזמנים לעבור בין דפי האתר. נשמח להשאיל תרמילים לטיולים בארץ ולטיולים קצרים בחו"ל.

גיאורגיה עם ילדים  

סוד הצלחת הטיול

סוד ההצלחה של טיול עם ילדים קטנים בגיאורגיה הוא השילוב בין טיולים בטבע המדהים של הרי הקווקז לבין דברים כייפים לילדים (אין ממש אטרקציות בסגנון היער השחור) וכל זה מבלי ליסוע ימים שלמים ולהיות נעול בתוך ג'יפ רוב הזמן ולראות את הנוף דרך חלונות. זה אתגר לא פשוט אבל היתרונות והיופי של המדינה הזו שווים את זה בגדול ומתאימים למי שרואה את עצמו מטייל במדינה בסגנון הזה ונהנה מכך. ניתן לטייל ברמת מחירים נמוכה כפי שאנחנו טיילנו אבל השמיים הם הגבול ותמיד אפשר לטוס בטיסות פנימיות, להתפנק במלונות נחמדים ולקחת נהג ומדריך. אנחנו פחות מתחברים לסגנון כזה ולכן תיאור הטיול שתקראו כאן וכן העלויות שאני מציין שייכים לקטגוריית המחירים הנמוכה.

למידע נוסף על הטיול שלנו בגאורגיה וטיולים נוספים שלנו, לחצו על הקישור הבא – גאורגיה עם ילדים

 מוקדי הטיול במדינה

בגדול לכל אורך הגבול הצפוני של המדינה ממזרח למערב נמצאים הרי הקווקז הגבוהים. יש 3 מוקדים עיקריים ואין חיבור ביניהם על ידי כביש (אבל יש בטרקים רגליים). לכן תמיד נוסעים צפונה למוקד כזה וחוזרים אחורה כדי לעבור למוקד הבא. הנסיעה דרומה לדילג בין מוקד למוקד היא האפשרות לשבור שיגרה בים השחור, בטיבליסי או בכל מקום אחר.

אנחנו משפחה בה זוג הורים ושלושה ילדים: איתמר 12, יואב 9 ונעמה 5. הגדולים וגם אנחנו יכולים לעשות טרק של 3 ימים למשל (כבר עשינו זאת במקומות אחרים) ונעמה שלא אוהבת ללכת ברגל וזה בא לידי ביטוי גם בהתנגדות לפני וגם תוך כדי. זו הסיבה שאת הטיולים שלנו בטבע היינו צריכים לתכנן כך שהם ייקרו. אז קודם כל טיילנו בצורת כוכב – הולכים וחוזרים באותו יום למקום בו ישנו דבר שני רכיבה על סוסים היוותה אופציה מצויינת לטיפוס לגובה שלא היינו יכולים לעשות ברגל עם נעמה (למשל בז'וטה).

הטיול שלנו

יום טיסות והגעה בערב

טסנו בקונקשיין דרך אוקריאנה. זה מוזיל את הטיסות וכך עלות הטיסות הייתה 6000 שקלים ל-5 אנשים. ניצלנו את 5 שעות ההמתנה בקייב כדי לצאת ולטייל בעיר. לקחנו מונית למרכז העיר, עלינו על אוטובוס אדום עם גג פתוח, סיירנו ברגל במרכז העיר ואכלנו בבית קפה מקומי. היה ממש נחמד לראות עוד יעד נוסף בדרך. הגענו לטיבליסי בשעות הערב וחיכה לנו הנהג של הגסטהאוס אותו הזמנו דרך בוקינג. כעקרון הזמנו מקומות לינה דרך בוקינג רק בערים הגדולות – טיבליסי, בטומי ולאחר מכן בירבאן בארמניה. במקומות הקטנים זה לא נכון ומיותר לפני דעתנו, אסביר בהמשך.

טיבליסי ביום אחד

יום א' – אנטנת הטלויזיה וסיבוב בעיר העתיקה

סיבוב מרכזי – עלייה בפוניקולור (קרון מיוחד שנוסע על פסי רכבת מאוד תלולים) לאנטנת הטלוויזיה ולפארק השעשועים שנמצא בתצפית.

• הליכה דרך כיכר החירות (tavisuplebis moedani)  ורחוב רוסטאבלי (אפשר לשלב כאן קניית סים קארד לטלפון, אם עשיתם טעות כמונו ולא קניתם בשדה התעופה. ברוסטיבלי 22 – חברת טלפון מגניטי) העלייה לכיוון הפוניקולור מתחילה בפינה של בניין בפרלמנט די בתחילת הרחוב.
• עלייה בפוניקולור חוויונת נחמדה. עד שעה 12:00 עולה לארי לכיוון, אחרי 12:00 זה כפול. מטעינים כרטיס שקונים בקופה בתשלום לפוניקולור אבל הכרטיס וההטענה משמשים לאחר מכן גם למתקני השעשועים. תחסכו לעצמכם זמן ותטעינו כבר בקופה למטה כשאתם משלמים על הנסיעה בפוניקולור עוד 50 לארי לפחות למתקנים.
• פארק השעשועים – כשמגיעים מהפוניקולור קצת למעלה ושמאל יש את המתקנים לקטנטנים. הליכה ישירה לשם מונעת תסכול של הקטנים מכך שאינם יכולים לעלות למתקני הגדולים (הכל נכתב מניסיון כאן). עלות של מתקנים נעה בין 3 ל-8 שקלים. לקטנים זה ממש אחלה ואפילו שווה להביא בגדי ים למתחם מים לקטנטנים. ולגדולים יש מתקני לונה פארק חמודים מאוד אבל בלי אנקונדות וכאלו. מה שכיף כאן, זה שאין תורים ולא מחכים ולא צריכים להידחף ויוצא זול בסופו של דבר לעומת ישראל וכו'. אחד הדברים המשפחתיים בפארק הזה הוא הגלגל ענק שהוא באמת ענק.                                              

סיבוב ערב – הלכנו לגשר הזכוכית, חזרנו דרך הגשר העתיק, סמטאות העיר העתיקה, בית כנסת, משהו לאכול…

לינה בטיבליסי – הזמנו מקום מראש והגענו למקום מיוחד בשם tiflisi. אמנם חלקנו שירותים ומקלחת משותפים עם עוד 2 חדרים והמיטות היו לא נוחות כלל אבל גודה בעל המקום היה כל כך נחמד שזה עשה לנו את השהות במקום. בבוקר הראשון הוא הגיע עם בקבוק וויסקי לאורחים ובבוקר השני הפתיע אותנו עם מרק עוף. כל ארוחת בוקר הייתה מצחיקה יותר מהשנייה. לקריאה על גודה הוויסקי ומרק העוף לחצו לפוסט 1 ולחצו לפוסט 2

חאז'בגי (stepantsminda) מרכז הקווקז הגבוה– 4 ימים, 3 לילות.

יום הלוך עם עצירות. יומיים באזור חאז'בגי. יום אחרון חצי יום טיול בג'וטה וחזרה דרומה מערבה.

יום ב' – בדרך לחאז'בגי

• עצירה ראשונה – כנסיית ג'בארי(jvari) תצפית יפה על מפגש הנהרות צפונית לטיבליסי
• עצירה שנייה – מצודת אנאנורי(ananuri) מצודה נחמדה מעל האגם. הילדים נהנו מכך שבמקום ללכת בשביל פנימי במצודה הלכנו על מדרגת אבן גבוהה שלאורך החומה הפנימית ולאחר מכן עלינו למגדל התצפית. לאחר המצודה ירדנו עם הרכב לאגם. זה אולי דקה למטה וכמובן ניתן לרדת גם ברגל. טמפרטורת המים סבירה ולא קפואה כפי שציפינו. ניפחנו את הסירה שהבאנו קצת חתרנו וקצת התרחצנו – נחמד מאוד.
• אכלנו ארוחת צהרים במסעדה מקומית זולה שנמצאת בדרך בסמוך לגשר על נהרrio khandoskhevi , אוכל מקומי במחירים מקומיים. נהנינו.  

יום ג' – עמק טרוסו וכנסיית צמינדה סאמבה 

• עמק טרוסו– הליכה קלילה ויפה מאוד של 4 ק"מ מאזור המינרלים במורד הערוץ עד למחצבה שליד הגשר. אם היינו עושים הלוך חזור זה היה שובר את הילדים ולכן למזלנו היה שם עוד ג'יפ של ישראלים. השארנו אחד בגשר, נכנסנו כולנו לג'יפ אחד ונסענו למינרלים. בסיום הקפיצו אותי להביא את הג'יפ שלנו. אם אין לכם שניים, לא נורא. סעו למינרלים, תורידו את המשפחה ושנהג ספורטיבי ייסע לגשר, ישאיר שם את הרכב ויחזור בריצה קלה.
• ארוחת צהרים במסעדה בחיז'בגי
• כנסיית צמינדה סאמבה (tsminda sameba) – נסענו למזלנו אחר הצהריים ומולנו ירדו עשרות מוניות-ג'יפים עם תיירים. הגענו וכבר היה רגוע למעלה. עצרנו את הרכב קצת לפני הכנסייה מיד עם סיום העלייה, כדי ללכת טיפה. התצפית מרשימה אבל חסר בשר לכן עלינו לגבעה שמעל לרכב בשביל בו יוצאים לטיפוס למעלה.

יום ד' – מפלי גבלטי וז'וטה

• מפלי המיםgveleti – 7 קילומטרים צפונית לחיז'בגי נמצאים שני מפלי מים יפים. אחד גבוה כ-40 מטרים ואחד נמוך יותר. המקום עצמו יפה מכיוון שהשביל למפל (המפל הגדול, אליו הלכנו) עולה על גבי מדרון עם נוף פתוח לערוץ  דאריאלי ולמדרונות ההרים שממול. אכלנו פירות על גדת הנחל קצת לפני המפל מכיוון שהיה יותר נעים לשבת שם וחזרנו לרכב. ויתרנו על המפל השני אבל מדובר בהליכה אפילו קצרה יותר.
• אכלנו צהרים במסעדה. קצת לפני הגשר מימין כשבאים מהמרכז יש מלון שבו גם מארגנים טיולי שטח עם טרקטורון ? אחלה מסעדה בתפריט תמונות שמאוד עוזרות, אוכל טוב ומאוד נחמדים
• עמק סנו וז'וטה (לצפייה בתמונות בפוסט על ז'וטה – לחצו) – נסענו לאורך העמק עד הכפר המקסים ז'וטה. אם לא היינו בהרכב הזה הייתי חושב על השכרת אופניים בקז'בגי ורכיבה במעלה העמק עד נקודה מסויימת וחזרה או לחלופין הייתי מחפש פתרון להוביל את האופניים לג'וטה ולרכב את כל הדרך מג'וטה לקז'בגי. אבל זה לא היה המצב.

הגענו לז'וטה ואכן זה מקום עוצר נשימה. שכרנו חדרים אצל לבן, מספר טלפון 555487468 שגר 7 שנים בארץ בעבר ולכן הוא ואשתו דוברי עברית . אפשר לישון אצלם, לאכול ארוחת ערב ובוקר וגם לשכור ממנו סוסים. הבית שלהם נמצא לפני הגשר והמלון משמאל על המדרון. ויתרנו על המזוודות שהשארנו ברכב (המדרון תלול) בשביל מקום עם אווירה בייתית, מארחים נחמדים מאוד והוגנים מאוד. 25 לארי ללינה 50 ללינה ואוכל.

אחרי שהתארגנו בחדר נסענו עם הג'יפ לאורך ערוץ הנחל כ-4 קילומטרים עד לנקודה בה השביל חוצה את הנחל. עצרנו, פרסנו מחצלת, שמענו מוסיקה מהמערכת של הרכב. הילדים למדו שמים קפואים מכאיבים ובסוף טיפסו על הגבעה שמעלינו. 

יום ה' – טרק סוסים בג'וטה וחישוב מסלול מחדש – נסיעה לדרום מערב לבורג'ומי

• טרק סוסים– ההרגשה שלי בארבע השעות האלו היא שמצאנו נוסחה לטיול בנופים ובמקומות מדהימים שלא ניתן להגיע אליהם בהרכב משפחתי בו יש ילדים קטנטנים שלא הולכים או שהולכים ומתמרדים. מבחינתי חזרתי לטרק בדרום אמריקה גם אם לשלוש או ארבע שעות. לקחנו 4 סוסים מתוך הנחה שאחד מאתנו ילך ברגל או שנעמה תהיה על סוס ביחד עם אחד מאתנו. מז'וטה עולים כ-400 מטרים גובה לכיוון הר מרשים ובדרך עוברים ליד אתר קמפינג מגניב ובקתה נוספת ואחרי הליכה של שעה בנוף מדהים (כן, פשוט מדהים) מגיעים לבריכה טבעית צלולה ולידה אוהל שמשמש כקיוסק קטן. שעה מנוחה וחזרנו. חששנו שנעמה לא תרצה לרכב לבד ויהיו עניינים. למזלנו התבדנו.
• נסיעה לבורג'ומי– התכנון המקורי שלנו היה ליסוע לאזור מסטיה ולהמשיך לטייל בהרי הקווקז. אבל החלטנו לגוון על מנת לחזור למסטיה אחרי יומיים-שלושה של משהו אחר שהוא לא הרים. נסענו כ-4 שעות לכיוון דרום מערב. אכלנו שוב באותה מסעדה מקומית פשוטה וזולה וכשהגענו לברג'ומי לקח לנו קצת להבין שכל בית שיש עליו שלט for rent הכוונה היא לחדר ללילה ולא דווקא להשכרת חדר לתקופה של שנה או משהו כזה. נכנסנו שוב לבית שלמשפחה נחמדה. ממש בתוך הבית ושילמנו 160 שקלים לכולנו כולל ארוחת בוקר.    

סיבוב לדרום מערב–בורג'ומי, בטומי ומה שביניהם (שבירת שיגרה לילדים)

יום ו' – פארק המים המינרלים של בורג'ומי ונסיעה מעלפת לבטומי בניגוד להחלטת וויז

• בורג'ומי  פארק המים המינרלים– כשהתכוונו שבירת שיגרה מההרים התכוונו בדיוק לפארק המים המינרלים של בורג'ומי. הפארק מתחיל ליד מרכז העיר ונמשך לאורך 3 קילומטרים. בתחילת ההליכה יש פארק שעשועים ובו מתקנים לקטנים ולגדולים. מכוניות מתנגשות כייפיות, טרמפולינות עם מפעילים מלאי מטוביציה לשגר את הילד לחלל ואפילו רכבת הרים שמוכנה לקלוט ילדים בני תשע. סוף סוף יואב עלה על רכבת הרים. את כל זה עשינו בחלק הראשון של הפארק. אחרי שסיימנו עם המתקנים המשכנו לאורך הנחל כנגד כיוון הזרימה במסלול נינוח ומאוד יפה עד שמגיעים לבריכה של מים חמימים שנקראת בריכת הצאר. המקום הפתיע אותנו מכיוון שציפינו לבריכה טבעית של נחל וגילינו 3 בריכות אמיתיות. הן היו אמנם קטנות והיו בהן המון אנשים אבל המים היו חמים באופן טבעי וזה היה ממש כיף. מיכל ישבה על ספסל ואני והילדים שכשכנו במים. בחזרה עשינו שוב מספר מתקנים (את הכרטיסים קונים ליד הטרמפולינות) וכשיצאנו קנינו מאפים מעולים בשורת החנויות שמצד ימין קצת לפני הגשר של הרכבים.
• אנחנו מורדים בוויז ונוסעים דרך  khuloכשמדברים על סטייה מהמסלול השחוק, הנסעה הזו היא דוגמא טובה לעניין הזה. חבל מאוד שלא היה לנו יותר מידע על המקום בו עברנו (גילינו אותו רק בדיעבד כאן – http://georgiantour.com/khulo/) וחבל שמיהרנו להזמין חדר דרך בוקינג בבטומי. אם לא היינו עושים את זה והיה לנו את המידע סביר להניח שהיינו ישנים לילה באזור khulo בדרך לבטומי, מטיילים ועושים מספר דברים על הדרך וגם מבקרים בעיר המערות שהיוותה סטייה של כמעט שעה לכל כיוון מהכביש שלנו. בכל מקרה וויז וגוגל מפות סירבו לתת לנו אפשרות נסיעה אחרת מברג'ומי לבטומי מלבד הכביש המהיר הסטנדרטי. במפה ראיתי כביש ודרך עפר שמקצרים בהרבה את הקילומטרים. בדיעבד הסתבר שהם מאריכים את הזמן אבל שווים את הנסיעה. באופן כללי הכפר קולו שונה מאוד ממה שראינו עד עכשיו. התושבים מוסלמים ויש מסגד מצ'וקמק והנוף מהמם. אחרי שעוברים את שיא הגובה ומתחילים לרדת יש רכבל עצום וחדש ואנחנו פספסנו את השעה והגענו לאחר שנסגר.  

יום שבת – בטומי – ים ואטרקציות. מגיע לילדים…

• לינה– אנחנו ישנים למעשה ב gonio
• חוף ים– התחלנו את הבוקר בחוף רגוע ובלי המון אנשים. מים נעימים ונחמד.
• בדרך לאטרקציות של בטומי עצרנו במק דונלד כדי לגוון את החצ'פורי והקירחילי. זה הסניף הכי מוזר/מושקע שראינו והילדים התלהבו. כמובן שזה יותר יקר ממסעדה מקומית סטנדרטית.
• שייט בספינהוחיפוש אחרי החלקה על קרח – רצינו להתחיל עם מופע הדולפינים ולכן הגענו למקום ואז הסתבר לנו שיש שלושה מופעים ביום (אני זוכר שהשני ב-16:00 והשלישי ב-19:00) ושיש ביקוש רציני לכרטיסים ולכן נשארו כרטיסים רק לשעה שבע בערב. קנינו ויצאנו לסיבוב בעיר. חשבנו שהחלקה על קרח תהיה אפשרות ממש כייפית לילדים. כשהגענו למקום שסומן במפה של גוגל כמגרש ההחלקה גילינו שאין שם שום החלקה על קרח. נכנסנו ללונלי פלנט בו גילינו את העובדה שיש מגרש החלקה בבטומי. נעזרנו במפה ששם ונסענו לצד השני של העיר רק כדי לגלות שגם שם אין כלום. בדרך השארנו את הרכב והלכנו קילומטר. בקיצור לפעמים כדאי לברר עם מקומיים לפני שיוצאים בעקבות המפות והמיקומים של גוגל. אז לא החלקנו אבל  חישבנו מסלול מחדש ומכיוון שהמיקום השני היה ליד המרינה לקחנו שייט של חצי שעה והילדים נהנו וגם נחו מהמסעות הרגליים למציאת ההחלקה על הקרח. השייט ייצא לנו 5 לארי לאדם כי שילמנו רק על המבוגרים.
• מופע דולפינים – היה לנו למה להשוות מכיוון שראינו מופע כזה ברומניה ואין מה להשוות. המופע כאן הרבה יותר טוב. גם המקום עצמו מאוד יפה וגם המופע עצמו. הילדים מאוד הנהנו.

יום א' – ים, אופנוע ים, החלקה על קרח ורכבל

• ים ואופנוע ים– 100 לארי ל-20 דקות. החלפתי אחרי 10 דקות בין איתמר ויואב ושניהם נהנינו מאוד. איך לא ?
• החלקה על קרח– המבצע הסתיים בכך שמצאנו את המקום ושילמנו בבנק (הזוי אבל צריך לשלם בבנק את התשלום להחלקה וצריך דרכון לצורך כך ומספר החשבון הוא 740-677-499). לא ייאמן אבל בסוף החלקנו. אז הכתובת היא lado asatiania
• רכבל – לפני הרכבל כמה מילים על חנייה. במרכז בטומי לא קל למצוא חניה. התחלנו כבר לזהות את החבר'ה עם האפודים הזוהרים שמשלמים להם 3 לארי סה"כ (למרות שהם מבקשים לשעה) והם מכניסים אתכם לחניה פנויה אם יש. שיטה מוזרה על זה עובד. בכל מקרה הרכבל מאוד נחמד. זה לא כמו בראש הנקרה שנגמר אחרי 20 שניות. רואים את הנוף והמרפסת למעלה ממש יפה ולמזלנו גם הייתה הופעה בבית הקפה ופסלים אנושיים (מזל).

אזור סוואנטי – מסטיה ואושגולי ומה שבדרך לשם

יום ב' – חוזרים להרים, מתאכזבים לגלות שקניון מרטבילי סגור בימי שני אך מרוויחים חוויה מדהימה בדרך.

• קניון מרטבילי(martvili) – רצינו לחתוך את הנסיעה מבטומי למסטיה ולעשות משהו בדרך. קניון מרטבילי נראה אפשרות מצויינת למרות שזו סטייה מזרחה מהכביש המוביל למסטיה. הקניון נראה מקסים ושטים בו עם סירות אבל הסתבר לנו שבימי שני הוא סגור. לא היה קריטי מבחנתינו לא להיות בקניון אבל התבאסנו מנסיעה מיותרת של כמעט שעה לכל כיוון שנועדה להקל על הנסיעה הארוכה למסטיה ולא להאריך את הדרך. מכיוון שנסענו מזרחה לקניון ראיתי במפה שהיעד השני שלנו באזור מסטיה שהוא אושגולי גם נמצא מזרחה יותר ולמעשה נמצא די מעלינו במפה. גוגל נתן לנו אפשרות של נסיעה ישירה לשם דרך ציר קטן שמסומן על המפה. אמנם הזמן היה מחשיד, חמש וחצי שעות ל-180 קילומטרים אבל חשבנו שזו הזדמנות. נסענו.
• נסיעה דרך tsana– המסלול שלנו עבר בעיירה קטנה חסרת חן (tskaltubo) ולא מתויירת בה התיישבנו לאכול במסעדה המקומית המפוארת שהחבר'ה יוצאים אליה לאירועים מיוחדים (בלי ציניות). קיבלנו שם פיצה נוראית עם מיונז וגם השולחן לידנו הזמין אותי לכוס צ'צ'ה וכולם הסתכלו לראות שאני מסיים אותה. המשכנו ליסוע ותדלקנו ב-tsageri מכיוון שעשה לנו רושם שזה המקום האחרון לתדלק לפני מסטיה (וטוב שעשינו כך) אחרי הכפר chikhares הדרך התחילה להראות סימנים של דרך משובשת אבל אחרי makhachi זה כבר הפך לנסיעה של פחות מ-10 קמ"ש. היינו שעתיים לפני החושך וזה היה אפילו טיפה מלחיץ. כשהתקרבנו לחושך והיינו עדיין באשליה שנגיע לאושגולי עבר מולנו ג'יפ בודד ויחידי וסיפר לנו שעוד 2 ק"מ יש כפר שנקרא tsana ונראה לו שהוא ראה שלט של גסטהאוס. כשעברנו ליד הכפר היה שער בינינו לבינו לכן טעיתי לחשוב שזה לא המקום אלא בהמשך. אחרי עוד מספר דקות הבנו שזה היה המקום. חזרנו לאחור וגילינו שמתוך חמישה אנשים שגרים בכפר יש בחור מבוגר אחד שפתח גסטהאוס. מעולם לא היינו בהרכב משפחתי במקום כל כך אותנטי. לי זה עשה את היום וגם הילדים ומיכל נהנו מהאווירה. לחצו לצפייה בפוסט ובתמונות מהמקום

יום ג' – אושגולי והקרחון (ushguli)

• אושגולי הכפר– אושגולי הוא כפר ציורי ומקסים אבל לעיתים טיימינג ובחירה לא נכונה של מקום לינה יכולה להפחית את ההנאה. וכך יצא שהגענו לאושגולי אחרי מקום קסום ונידח ובחרנו מלון מבלי לנצל את היתרון של רכב בו ניתן לעשות סיבוב כדי לבחון מקומות אחרים. קורה…
• רכיבה לקרחון שחאדה– הזדמנות נוספת לעשות טיול ארוך על סוסים ולהרגיש את הטבע בלי הרכב. לקחנו 5 סוסים (250 לארי) ויצאנו לכיוון הקרחון. למעשה חלק גדול מהדרך כלומר לפחות 6-7 קילומטרים ניתן ליסוע עם ג'יפ אבל היה לנו מספיק ביום האתמול. אחרי מספר קילומטרים התחיל מבול ונאלצנו לחזור. לא נורא, היתה חוויה לרכב בגשם קצת ולדהור עם
• המדריכים-ילדים שליוו אותנו וטיפסו בגשם על הסוסים. נעמה חוותה דהירה על סוס עם המדריך שאפילו חשב עליה בתור אופציה לכלה עתידית.

יום ד' – לא מוותרים על הקרחון

• קרחון שחאדה– קמנו לבוקר יפה ויש לנו יתרון על תיירים אחרים שפגשנו בגשם של אתמול. אנחנו לא ממהרים. נסענו הפעם ברכב עד לגשר שמעברו הקמפינג ושזו הנקודה האחרונה להשאיר את הרכב. הלכנו כשעה קצת בבוץ ודי בעלייה אבל הפעם הגענו לקרחון. הילדים התרגשו כששפכנו מים על הבוץ ולמטה התגלה קרח שקוף ויפה וגם נכנסנו מטר לתוך מערונת מתחת לקצה הקרחון אבל אז הבחנו באבנים מתדרדרות מלעלה עם הנמסות הקרח. התרחקנו קצת, נחנו וחזרנו. היה מעולה. חשוב לעשות את הקרחון כמה שיותר מוקדם מכיוון שמזג האוויר משתנה בשעות הצהרים.
• נסיעה למסטיה והתארגנות במסטיה– הדרך למסטיה יפה וקלילה לעומת מה שעברנו עד אושגולי מהצד השני. שעה וחצי והגענו. מסטיה באמת יפה. קודם כל היא בתהליך הפיכה למוקד תיירות וסקי ולכן בונים כאן הרבה מקומות לינה. יש כאן הרבה מינימרקטים וירקות לקנות וחלב (שהיה חסר לנו יומיים) ומסעדה מצויינת בכיכר המרכזית שבה הופעה של מוסיקה וריקודים כל ערב. נחמד לנו גם לחוות סוג כזה של מקום יותר תיירותי. הנוף מסביב מהמם ולמזלנו לא התפתינו להזמין מבוקינג אלא מצאנו מקום שאהבנו. לא בגלל התנאים אלא בגלל 3 סיבות. הנחמדות של הבחורה כאן, המיקום בלב העתיק של מסטיה וגם מכך שיש לנו מרווח שלנו והחדרים לא ממש בתוך הבית אלא מנותקים בקומה השנייה (הספיקה לנו האינטימיות עם בעלי הבית) . לצפייה בפוסט על הלינה במסטיה ובתמונות מהאזור – לחצו
• מקום הלינה נקרא mestialux guesthouse ברחוב lanchvali 5 ומספרי הטלפון הם 595725777 או 593319933

יום ה' – מסטיה טיול ברכבל וקרחון צ'אלדי

• הרכבל– נסענו לרכבל שנמצא מספר קילומטרים ממסטיה כדי לעלות לתצפית מדהימה עם רכבל כיסאות. לילדים זו תמיד חוויה וכאן החוויה היא ארוכה יותר מכיוון שהרכבל עוצר כל פעם שמישהו עולה. בחרנו לרדת למטה ברגל כדי להרגיש שעשינו משהו ולא "עלינו, ראינו, ירדנו". זה היה מסלול של שעה וקצת על שביל ג'יפים עם ארוחה שארגנו לעצמנו בדרך. המסלול עובר ביער ולכן אין נוף מדהים לאורך רוב המסלול אבל תמיד נחמד מאוד ללכת ברגל לשאוף אוויר וגם לראות פריחה יפה והמון פרפרים בחלק העליון בו יש שטח פתוח. כשהגענו לכביש אני הלכתי עוד שני קילומטרים להביא את הרכב מהרכבל.היה מצויין. לחצו על הקישור – למפת המסלול
• קרחון צ'לאדי– מסלול נוסף ומאוד יפה שעשינו באותו יום זהו המסלול לקרחון. לפני שנה היה כאן דובון קטן שהסתובב על המסלול מכיוון שהתייתם מאמו והוא התרגל לאכול מאנשים. לצערנו הוא נלקח לגן חיות ואנחנו רק נהנינו מהטבע… המסלול כולו בעליה ביער ונמשך כשעה לכל כיוון. הוא מתחיל בחצייה מרשימה של גשר הולכי רגל ולאחר מכן 40 דקות ביער כשלעיתים הוא עובר בסמוך לנחל הסוער שמגיע מהקרחון ולעיתים מתרחק ממנו. לחצו על הקישור – למפת המסלול

יום ו' – מסטיה, הצלב ושלושת האגמים מעל מסטיה.

• שלושת האגמים – זה אחד המקומות היפים ביותר שהיינו בהם, לא בגלל האגמים הקטנטנים אלא בגלל הנוף ובעיקר בגלל שזה לא מקום מסודר אלא נקודה על מדרון של הר שצופה על כל הרכסים מסביב ומשאירה אתכם בפה פעור ובעיקר עם הרגשה שכאילו טיפסתם הר למרות שזה נעשה בג'יפ. איך מגיעים לשם? לעלות לשם ברגל זה על גבול ההתאבדות למי שלא בכושר טוב מאוד מאוד. אנחנו נסענו מסביב והגענו לצלב (פנייה שמאלה שניתן לפספס), נסיעה לא קלה לג'יפ אבל סבירה למי שקצת בעניינים. זו כבר תצפית מדהימה על מסטיה וחתיכת עלייה. ניתן להשאיר את הרכב כאן ולטפס לשלושת האגמים אבל גם מכאן זה לא טיפוס פשוט בכלל (300 מטר גובה) ולכן המשכנו ברכב בעלייה שלעיתים השתהינו איך הג'יפ עולה אותה. שילבנו 4 על 4 נמוך וטיפסנו לאיטנו. עצרנו בנקודה מסויימת כדי שנלך בכל זאת קצת. וכשהגענו לאגמים עלינו ברגל לשלג מעל האגמים. נראה לי שזה הדבר שהכי כדאי לעשות במסטייה.
• התקפלנו לכיוון טיבליסי ונסענו 4 שעות עד לקניון מרטבילי שוב. הדרך מקסימה ורגע לפני שיורדים למישור נכנסנו לראות סכר עצום שגרם להיווצרות אגם שנסענו לאורכו והתפעלנו מיופיו. לא חובה בכלל להיכנס אבל נחמד לחלץ את העצמות. החלטנו ששבירת רצף הנסיעה לטיבליסי ייעשה על ידי ביקור בקניון. מצאנו בעיירה עצמה מלון שממש נפתח באותו שבוע ונהינינו מלילה מפנק על מיטות חדשות וישרות (יש…)

יום אחרון בגאורגיה – מרטבילי ונסיעה לטיבליסי

יום שבת – הקניון ונסיעה לארמניה.

• בדיעבד, מבחינתי לפחות, היינו צריכים להקדיש יותר זמן לאזור מרטבילי ולא לבקר רק בקניון. הביקור בקניון גם אם הוא מיוחד בשל יופיו של המקום הוא קצר ומשאיר הרגשה של "בשביל זה באנו?" ולכן ניתן לבקר בעוד קניונים באזור ולמלא יום. בכניסה לקניון מרטבילי ניתן לרכוש מפה של האזור ובה יש אתרים נוספים. בגדול יש גשר תלוי בקניון לא רחוק ומפל יפה נוסף במעלה הכביש אחרי קניון מרטווילי ומערה שניתן לבקר בה. בכל מקרה, הגענו חצי שעה לפני פתיחת המקום שנפתח בשעה 10 והיינו ראשונים. זה הפך את השייט הקצרצר למרשים במיוחד מכיוון שהיו אדי מים באוויר בשל הקור של המים. אחרי השיט המשכנו למסלול הרגלי הקצר בקניון וניצלנו את העובדה שלבשנו בגדי ים (מיותרים) כדי להיכנס מתחת לנתזי מים שיוצאים מהקיר באחת הנקודות בקניון. סה"כ הביקור ערך שעה ולילדים היה מאכזב בגלל הציפיות מהסירות ומהעובדה שלא ניתן להתרחץ ולקפוץ למים.  
• עצרנו בטיבליסי ממש ליד גשר הזכוכית והלכנו לעיר העתיקה לאכול ארוחת צהריים מאוחרת מאוד אחרי נסיעה ארוכה.
• נפרדנו מגיאורגיה

 למפת המסלול שלנו בגוגל – לחצו

עלויות:

ב – 15 יום בגיאורגיה הוצאנו סה"כ 9800 שקלים בשוטף (מתוכם 1500 שקלים דלק). בנוסף 4300 שקלים להשכרת ג'יפ מאוד מפנק וטיסות 6000 שקלים.

לינה: המחירים הנמוכים ששילמנו היו 160 שקלים וכללו לינה בבתים של מקומיים עם שירותים ומקלחת משותפת של הבית עצמו ומיטות מהתקופה הקומוניסטית. והגבוהים (פעמיים סה"כ) 320 ללינה במלון טוב כלומר מיטות טובות וחדר חדש.

אוכל: מסעדה בין 80 שקלים למשפחה במסעדה מקומית לגמרי ל-200 שקלים למסעדת תיירים טובה.

השכרת רכב: גי'פ ל-20 יום 49 יורו ליום לטיוטה לנדרובר מפנק מאוד (למרות שהוא מודל 2002) עם 8 מושבים. דלק 2.7 שקלים לליטר בנזין. יש ג'יפים זולים יותר כמובן. השכרנו רכב במקום שנקרא car4rent ודיברו עם  אלכס 599-80-85-18 

** חסכון משמעותי יכול להיעשות על ידי השכרת רכב כמו שלנו שהיו בו 8 מקומות. כלומר שתי משפחות עם שני ילדים יכולות לחלוק רכב כזה ולהוזיל משמעותית את עלות הטיול. התיקים יכולים לעלות לגג וזה ממש מתבקש  Georgia4you זה שם הסוכנות ואלכס שעובד שם ממש בחור נחמד. קישור לאתר שלהם – לחצו

טלפון: סים –  32 שקלים לחבילת גלישה ל-14 יום הכוללת אינטרנט ושיחות בעלות של 8 שקלים. רצוי להתחבר ל-WIFI כשמגיעים לגסטהאוס כדי לחסוך את חבילת הגלישה.

טיסות: דרך אוקיאנה איירליינס 1250 שקלים לכרטיס הלוך חזור עם קונקשיין בקייב. בהלוך היו לנו 5 שעות ויצאנו לסיור בקייב. היה מעולה.

טיול סוסים: 50 לארי לסוס (80 שקלים)

איך מתניידים? השכרת רכב vs רכב עם נהג

התשובה לשאלה הזו תלויה רק בכם. אני, באופן אישי, לא רואה את עצמי נוסע ברכב עם נהג. הנסיעות הן חלק משמעותי מהטיול ולא מתאים לי אדם זר ברכב שאני גם צריך לבקש ממנו לעצור פה וללכת לשם. מבחינתי זה לא בא בחשבון. אבל אם אתם חוששים לנהוג והאנרגיות שתוציאו על התמצאות ונהיגה יכולות להרוס לכם את הטיול אז מתבקש שתקחו רכב עם נהג.

נהיגה – יש אמירה כזו שהנהגים כאן מטורפים. אני לא מרגיש את זה הרבה יותר מאשר בארץ. העניין נובע ממספר דברים:

• נהגי המטרושקות שזו הגירסה המקומית למוניות שירות אצלנו אכן נוהגים בפראות כמו שחלק גדול מנהגי מוניות השירות בארץ נוהגים בפראות. לכן אם אתם שוכרים רכב זה יורד מהפרק.
• דבר שני זה הבלאגאן בכבישים בעיקר בעיר ובעיקר בכיכרות וברמזורים. אין כאן חוקים מוגדרים, או לפחות הם לא נראים לעין בלתי מזויינת. בכל הנושא של כיכרות או פניות מול תנועה נגדית וזה נראה מפחיד. מתגברים על זה ונוסעים בזהירות. בכיכר זכות הקדימה הפוכה מבארץ וברמזור אין רמזור נפרד שמאלה מול התנועה אלא יש לחכות בקו ההפרדה לנס שיקרה ושהתנועה ממול תעצר.
• עקיפות – בגאורגיה זה טבעי לצאת לעקיפה כשממול מגיעה מכונית והכביש הוא צר. אז כולם מתפרסים כך ששלוש מכוניות נוסעות לרוחב הכביש, מפחיד בהתחלה
• אבל… הגורם שבגללודווקא קל לי יותר לנהוג כאן הוא שאני לא מעורב רגשית ולא מתעצבן. יעקפו אותי במקום מסוכן, אז שיעקפו… בארץ זה מתסכל אותי כי יש יותר אמוציות. בקיצור אני לא רואה בנהיגה בגיאורגיה משהו מבעייתי וצריך ליסוע בזהירות ולאט.

ניווט, התמצאות וגוגל מפות – כל טיול אנחנו מגלים עוד פיצ'ר של גוגל מפות שמשדרג לנו את ההתמצאות. הפעם גילינו את שליחת המסלול לוואטסאפ. כלומר בבוקר או ערב לפני אני חותך את הנסיעות של היום למקטעים. עשיתי מקטע ראשון – לוחץ על שלוש הנקודות משמאל למעלה – שיתוף – שולח לוואטסאפ של מיכל וזהו. עכשיו יוצאים לדרך לאתר הראשון יש לנו בוואטסאפ גם את סיפור הדרך כתוב וגם בתחתית ההודעה קישור למפה עם המסלול.

האם לסמוך על גוגל ? חד משמעי לא!!! חייבים לבדוק במקביל את המפות המודפסות מכיוון שגוגל ייקח אתכם לשבילי עפר חסרי היגיון ועלול להכניס אתכם לפינות מאוד בעייתיות. 

 בוקינג vs חיפוש במקום

למה בוקינג ? הזמנה דרך בוקינג נותנת שקט נפשי. בעיר גדולה מסובך להסתובב ולמצוא מקום.

למה לא בוקינג ? מבטל את הספונטניות. הלילה הכי חווייתי שלנו היה כאשר לא הספקנו להגיע לאושגולי והבנו שעדיף שנישן בדרך. מצאנו מקום אותנטי בצורה חריגה ומגניבה. לי זה עשה את הטיול. אם היינו מזמינים מקום כנראה שהיינו ממשיכים ולא עוצרים במקום ששבה את ליבנו. לחצו לקישור לפוסט ולתמונות

דוגמא נוספת היא הלינה במסטיה. מיכל רצתה להזמין מקום שנראה מפנק יותר מבית מקומי ואכן התמונות בבוקינג נראו טוב. זה היה יקר ב-100% מגסטהאוס פשוט. סירבתי להזמין ושאלנו אנשים ברחוב איפה המקום על פי התמונה בבוקינג. ואכן מצאנו את המקום חסר האופי שכמעט הזמנו בכפול כסף. למרות שהיו שם מיטות חדשות ומקלחת בכל חדר בחרנו לישון בבית מקומי עם מיטות נוראיות אבל אווירה מעולה ומארחת נחמדה בצורה יוצאת דופן. לצפייה בפוסט על כך – לחצו

 מה הבאנו ?

• ביגוד חם וקר חובה.
• משחקי קופסא שונים וסרטים במחשב הנייד – יש מקומות שאין בהם אינטרנט ולעיתים צריך לתת לילדים תעסוקה. מוסיקה לרכב בכל פורמט אפשרי (נגן, דיסק, דיסק און קי)
• אוכל – אמנם אכלנו רוב הזמן בחוץ אבל לקחנו אתנו גזייה, ערכת קפה וכלי אוכל. זה חשוב כדי שנוכל להיות גם עצמאיים עם האוכל
• מפה – חשוב שתהיה מפה טובה, גוגל מפות לא מספיק
• שקע מעביר לשני פינים לשלושה למחשב.