גיא בן זאב (19.05.80-21.07.03)

סיפור חיים:

גיא נולד בחיפה ,בן לציפי ואריק ,אח למאיה וגיל.
גיא היה ילד של חברים, טיולים וטבע. בכתה ד' הצטרף לחוג טבע, ומשם באופן טיבעי המשיך לחוגי הסיירות ע"ש אורי מימון, שם היה חניך ולאחר מכן גם מדריך .כל אימת שהיה לגיא זמן חופשי היה יוצא לטיול, טיפוס צוקים, רכיבת אופניים או צלילה.

לאחר סיום לימודיו התנדב גיא לשרת ביחידה לסילוק פצצות (יחס"פ) של חייל ההנדסה, שם שירת בסדיר ובקבע .

השירות היה קשה וכלל בין היתר תעסוקות מבצעיות בעזה, גבול הצפון ולחימה ב"חומת מגן".
לאחר שהשתחרר מהצבא,  היה זה אך ברור שיצא לטיול ארוך – היעד הנבחר היה דרום אמריקה.
ב- 4.11.2002 יצא גיא לתשעה חודשים של טיול ביבשת שכללו טיולים בהרים, בג'ונגלים, ביערות הגשם וספיגה של תרבויות שונות. גולת הכותרת של טיולו אמורה היתה להיות טיפוס על הר האלפמאיו שבפרו,לאחריו תכנן לשוב ארצה.

בדרכו לפסגת הר האלפמאיו לקראת זריחה , התנתק קרחון ענק מפסגת ההר. גיא ועימו עוד שבעה מטפסים מכל העולם וביניהם הישראלית  אופירה צוקר ז"ל מאשקלון נהרגו. כל גופות המטפסים נמצאו מיד, מלבד גופתו של גיא שהדרדרה לנקיק.
יחידת החילוץ בראשותו של חיליק מגנוס יצאה לאיתורו. שבועיים  לאחר האסון, לאחר חיפושים קדחניים של חיליק וציוותו  נמצאה הגופה כשהיא מכוסה בשלג וקרח והובאה ארצה לקבורה בבית העלמין בחיפה.
גיא  אהוב לבנו שהלך  בשבילים  וכמה להרים חדל בפסגה. גיא נשאר לנצח בן 23. יהי זכרו ברוך.

עוד על גיא ניתן לקרוא באתר לזיכרו http://www.guy-bz.com/about.html

כחניך ומדריך בחוגי סיירות פסע גיא בשבילי הארץ לאורכה ולרוחבה.
את הטיולים תעד בצילום ובשירים ששזר באלבומיו הרבים.

בטיולו בדרום אמריקה, נשא גיא בתרמילו את הספרון "זוטא", אסופת שירים מאת לאה גולדברג.
לילה לפני שיצא לטיפוס, ציטט גיא את השיר "זה מכבר" בשירון מסע משותף לו ולחברים.
לאחר מותו, שלחו חבריו למשפחה צילום מן השירון.
גיא לא שב מן הטיפוס, כל ציודו חזר לארץ פרט לסיפרון האהוב ומצלמתו, שאבדו יחד איתו.

ירון אדרי (17 לאוגוסט 2018):
שמי אורי אדרי מחיפה. אני בן 15. אני נושא איתי זכרונות מקורס סיו"ן (סיור וניווט) שהיה מאתגר ומצמיח ועל גבי נושא תרמיל באדיבות "משא למסע" – עמותה המנציחה את זכר יקיריהם דרך השאלת תרמילים. בנימה אישית, תודה למשפחתו של גיא בן זאב ז"ל. רבים שאלו אותי מהיכן התיק ומה פשר הכיתוב "משא למסע". הסברתי להם ששמעתי על העמותה הזו מחבר של אבי ועל אופן ההנצחה באמצעות השאלת תרמילים. שמחתי שיצא לי לספר את סיפורו של גיא לחבריי ולהנציח אותו בפעילות אתגרית שכה אהב. יישר כח לעמותה על פעילותה!!!

דן פרי – מש"צ (14 לאוגוסט 2018):
ביום ראשון ה15.7 יצאתי לקורס סיון לטיול של 6 ימים, שבהם צועדים כ-15 קילומטרים ביום, כאשר נושאים את כל הציוד על הגב ובמקרה שלי הציוד שקל 13 קילוגרם. חיפשתי רבות אחר תיק מתאים שישרת אותי במהלך הטיול במחיר מתאים בלי פשרה על האיכות. חיפשתי אצל חברים ומכרים עד שהגעתי אל "משא למסע" שם קיבלתי את התיק של גיא בן זאב. יצאתי בתחושה טובה לטיול וכמו שחשבתי התיק עשה את "העבודה" כמו שצריך, הוא היה נוח ומתאים לצרכי וששת הימים עברו בקלות רבה למרות הקשיים וכל זה הודות לתיק.

הארגון "משא למסע" מנציח את סיפורם של מטיילים שנפטרו במהלך הטיולים שלהם ולי ניתנה הזכות להנציח את סיפורו של גיא בן זאב שהיה אדם של חברה, טיולים וטבע שבזמנו הפנוי עסק בטיולים, טיפוס צוקים, רכיבת אופניים וצלילה כבר מגיל צעיר. כשהיה בגיל 21 בסיום שירותו הצבאי טס לדרום אמריקה במטרה לטייל ובעת הטיפוס קרה אסון והקרחון עליו עמד נסדק וגיא מצא את מותו מיידית. משפחתו החליטה לתרום את תיקו ולהנציח את סיפורו.

גל דוידסון (4 לאוגוסט 2018):
על פרויקט משא למסע שמעתי דרך קבוצת פייסבוק של מטיילים במזרח,
חיפשתי תרמיל גדול שישמש אותי לטיול שלי ושל בן זוגי יובל בפיליפינים ובהודו.
אני טיילתי עם התרמיל של גיא בן זאב ז״ל, כשקראתי קצת על גיא גיליתי שהוא היה אדם מאוד חברותי ואוהב טבע.
גיא נהרג בפרו שבדרום אמריקה בזמן שטיפס על הר האלפמאיו, קרס עליו קרחון שהרג אותו ועוד 7 מטיילים נוספים.
שמחתי שהייתה לי את הזכות להנציח דרך התיק את גיא ולספר לכל מי שהכרתי בטיול איזה בן אדם מדהים הוא היה. 
גיא בן זאב ז״ל 1980-2003

נעם דמאיו (9 ליולי 2018):
יצאתי למחנה קיץ של חוגי סיירות של קק"ל. קיבלתי ממסע למשא את התיק של גיא בן-זאב. זה היה מאוד מרגש כי גיליתי שהוא גם היה בחוגי סיירות כמוני וגם היה מטפס שזה התחביב שלי גם. שמעתי סיפורים על הטיולים שלו בעולם ועל אהבת הטבע והספורט האתגרי שלו. אני גאה להיות חלק ממסע ההנצחה שלו. ומאוד מעריך את הפרוייקט של מסע ומשא שאיפשר לי לטייל וגם להכיר דמויות להשראה.

טלי רמניק (7 ליוני 2018):
אחרי שהשתחררתי החלטתי להגשים חלום ולצאת לשביל ישראל. על משא למסע שמעתי מאמי ושמחתי לקחת חלק בפרויקט משמעותי זה. אני קיבלתי את התיק לזכרו של גיא בן זאב ז"ל, גיא תמיד אהב לטייל ונהרג בטיולו בדרום אמריקה כאשר קרחון התנתק מפסגת ההר עליו טיפס. זו הייתה לי זכות לשאת את התיק לזכרו ולספר את סיפורו למטיילים שפגשתי בדרכי. תודה

אביב נשיא (4 ליוני 2018):
אני אביב, מכיניסטית במכינת "גל".
על משא למסע שמעתי מאחותי התאומה שהיא ש"ש בחברה להגנת הטבע, לא עברו 24 שעות מהרגע ששמעתי על המיזם ועד הרגע שהתיק כבר היה בידי.
השאלתי תיק לזכר גיא בן זאב ומיד הסתקרנתי לקרוא מיהו,נכנסתי לאתר לזכרו ועיינתי בגלריית התמונות. 
הרגשתי עצב ועוצמה. עצב- כי בכל התמונות ניכר כי גיא היה אדם מלא חיים,רגישות, שמחה והם כולם נפסקו.
עוצמה- כי הבנתי כמה טוב אפשר לתת גם מתוך עצב כל כך גדול ושעלינו מוטלת הבחירה לאן לנתב אותו.
עזרה, רוח, נתינה.
אם יש משהו שהכרתי מחדש במכינה זה את שלושת הערכים האלו. בכל סדרה, התנדבות, בשכונה או במדרשה, בכל מקום הערכים האלה מובילים ומנחים אותנו.
האמונה בטוב האדם, בכלל לא מובנת מאליה ובגלל זה לראות מיזמים כמו "משא למסע"- שנועדו כדי להפיץ טוב- פשוט מרגשים אותי ומחזקים את האמונה שלי.
אני מרגישה אסירת תודה על כך שזכיתי להיות חלק מקהילה ענקית של נתינה עזרה ורוח. העברתי משבצת לשאר המכיניסטים על סיפורו של גיא ועל המיזם ובה גם שאלתי אותם איפה הם פוגשים בחייהם את הערכים האלה.
תודה על מיזם מדהים, מקווה שבכל רגע נתון בחיי לא אשכח את הטוב שבבני האדם ושאדע להפיץ את הרוח הזו שמורכבת מאהבה!

ירדן בנג'יו (21 למאי 2018):

טסתי לניו זילנד עם התיק של גיא בן זאב. 
גיא נהרג בטיול אחרי צבא, בזמן שטיפס על הר האלפמאיו שבפרו וקרס עליו ועל עוד שבעה מטפסים מכל העולם קרחון ענק. 
לפני היציאה לטיול נפגשתי עם ציפי, אמא של גיא שסיפרה לי על הבן אדם המדהים שהוא היה ואפילו נתנה לי חוברת ציטוטי השראה שגיא הכין שליוותה אותי במהלך כל הטיול. 
גיא היה אוהב טבע מושבע והרגשתי כבוד לטייל עם התיק שלו בנופים המהפנטים של ניו זילנד.

 

יעקב גאון (8 למאי 2018):
היצטרפתי למסע של חבר שלי מהצבא, לשביל ישראל. הוא תיכנן את מסע כאתגר להתעלות מעל מי שהוא היה לפני שהוא יצא אליו ואכן הוא הצליח. אני היסתכלתי על המסע כטיול והזדמנות להביא לידי ביטוי את איך שאני מרגיש ביחס לאנושות, מנותק, בעולם משלי. לאחר הטיול נודע לי שעל ידי סחיבת התיק של משא למסע, לא רק סחבתי את הקיום שלי אלא גם את זיכרו של גיא בן זאב.
גיא נהרג כשקרחון קרס עליו ועל שבע מטפסים אחרים. 
גיא אהב טיולים והרגשתי שהטיול שלו ממשיך איתי.
כשאני מטייל אני אוהב את הניתוק מכולם והרגשת הקיום והחיים שלך דרך חוויה שנחרטת בתודעה שלך .
היה לי לכבוד לשאת את התרמיל של גיא 
תודה רבה.

ניצן פרינץ (25 לאפריל 2018):
זאת הייתה הפעם השנייה שאני סוחב את תיקו של גיא בטיול והפעם לאחר מפגש עם ציפי אמו, שמעתי על הטיולים וחייו של גיא, התחברתי אליו בצורה הרבה יותר חזקה . ראיתי בגיא הרבה בעצמי ומהבן אדם שאני שואף להיות בהמשך החיים שלי. לאורך כול הטיול שבו עשינו מדן עד לזכרון יעקב, 270 קילומטר ב9 ימים. שבהם היה הרבה רגעי משבר וכאב והיו הרבה פעמים שבהם הרגשתי שאני לא י כול להמשיך יותר. הרגשתי שהסיפור שלו שם איתי ושאני צריך לסיים את המסלול גם בשבילי וגם בשבילו.
תודה לכם משפחה מופלאה ועל הכוחות שנטעת בי.

אייל פלטק (25 לפברואר 2018):
לאחרונה לקחתי חלק בפרוייקט הנצחה מיוחד, שונה, מרגש ובעל משמעות מיוחדת.
השאלתי מעמותת "משא למסע", תיק על שמו של גיא בן זאב ז"ל אשר נהרג בשנת 2003 במפולת שלגים בפרו.
גיא, בדיוק כמוני, בוגר הנדסה קרבית יצא לטיול לאחר סיום שרותו הצבאי ונהרג במהלך מפולת שלגים.
המסע יחד עם התיק לזכרו של גיא ז"ל, הגיע לפסגות הרי הטטרה הגבוהים בסלובקיה.
התיק שהיה צמוד אלי ונקרא על שמו של גיא ז"ל, ליווה אותי לכל אורך המסע במסלול אתגרי, קשה מאד למעבר ובתנאי קור קיצוניים ביותר, נשאתי את התיק על שמו של גיא ז"ל בכבוד אבל לצד הרבה אחריות.

עדן בן אור (20 לפברואר 2018):

לפני כשבועיים יצאתי לשבוע מיוחד במכינה שאני חלק ממנה-
שבוע העצמה! או בשם הטיפה פחות יפה.. שבוע הישרדות,
שבוע שבו חיים בשטח עם תנאים מינמלים בלי טלפונים או הרבה אוכל ועם קור שחודר לעצמות, 
ניווטנו אינסוף בכל שטחו של מדבר יהודה והשיא של השבוע היה בלילה האחרון בו נלקחו לנו השעונים, שקי השינה ונשלחנו ללינת בודדים ברחבי המדבר, רק אני והכוכבים..
בלילה הזה יצא לי לחשוב ארוכות על גיא, דמיינתי אותו באותה סיטואציה כמוני והוא חיזק אותי בכוחות מחודשים להמשיך את הישורת האחרונה.
שמחתי לטייל עם תיק לזכרו, גם על מנת להנציח אותו אך בגלל ההשפעה והאמביציה שהתיק הזה נתן לי בכל צעד שהלכתי.

יובל גיטילביץ וגיא נהרי:
אני וגיא החלטנו לצאת לטיול לויאטנם של חמישה שבועות.
לשנינו לא היה תרמיל ולכן חיפשנו להשאיל שניים. למזלנו, שמענו על העמותה משא למסע שמאפשרת להשאיל ממנה תיקים על מנת להנציח מטיילים שנהרגו בטיול שלהם.
התיקים שלנו היו ע"ש גיא בן זאב שנהרג ב-2003 מהתנתקות קרחון בהר האלפמאיו בפרו וע"ש שירה דבוש שנהרגה ב-2014 במהלך טיול בנפאל.
התיקים היו במצב מצוין וגם הביאו ערך מוסף לטיול שלנו.
המון תודה!

ירדן אשר (ינואר 2017):

בחודש האחרון במסגרת תוכנית שנה ב' שבה אני לוקח חלק ,חולקנו לחוליות. אני עם עוד 2 חניכים בתוכנית יצאנו לטיול בן 3 ימים בגלבוע ומהר הכרמל לחוף מעגן מיכאל. לצורך הטיול השאלתי שנית תיק מתוכנית משא למסע, ושנית היה זה התיק לזכרו של גיא בן זאב.
הכיף בטיול עם תיק מהפרויקט הוא לא רק הטיול, שעם תיק מקצועי נעשה נוח יותר, זה גם הזכות להפיץ את הפרוייקט לכל מי שפוגשים בדרך.

רבקה שמואלי (ינואר 2017):

לקראת המסע שלי בהודו ונפאל לקחתי איתי את התיק ע"ש גיא בן זאב ז"ל שנהרג במהלך טרק בפרו.
הרגשתי זכות ואחריות לשאת על גבי את התיק שהונצח לזכרו. כשמטיילים אחרים התעניינו בתג שעל התיק "משא למסע" שיתפתי אותם בפרוייקט ההנצחה החשוב. 
המסע קיבל משמעות אחרת גם במובן של ערך החיים, והשפיע על ההחלטות שקיבלתי במקרים מסוימים שהייתי צריכה להפעיל שיקול דעת זהיר, במהלך טרקים בנפאל וכו.
תודה על המיזם המבורך.
זהו יצר החיים הנטוע בנו, להמשיך וללכת, וכמובן לזכור, את אלו שלא זכו לסיים את המסע שלהם.
ואגב כך לדעת את ערך החיים, להזהר ולהשמר כדי לסיים את המסע בשלום.

נופר וסהר סלע (דצמבר 2017):

בחודש האחרון בילינו את ירח הדבש שלנו בתאילנד. בחיפושנו אחר תרמיל שמחנו לגלות את הפרוייקט המדהים שנקרא ״משא למסע״ אשר מנציח מטיילים שלא שבו מהטיול שלהם. למסע שלנו יצאנו עם תרמיל לזכר גיא בן זאב אשר נהרג בדרכו לפסגת הר האלפמאיו שבפרו. תודה לציפי בן זאב ולאנשים שמאחורי מסע למשא שנתנו לנו את ההזמנות לקחת חלק בפרוייקט החשוב הזה ולהמשיך את המסע של גיא.

מאור ורדה (נובמבר 2017):
משא למסע..!
בהחלט אחלה של משא ובהחלט אחלה של מסע..
טיילתי עם אישתי עשרה ימים בגיאורגיה ובזכות העמותה המדהימה הזאת היה לנו הרבה יותר קל, כיף ומקום לסחוב..
תודה לכל האנשים מסביב שלוקחים חלק בהפעלה ובארגון אשריכם ואשרי חלקכם..
התרמיל שאני השאלתי היה לזכרו של גיא בן זאב.
היה לי הכבוד להיות אחד מתוך אלפים שנשאו איתם זכרון וקיבלו משמעות נוספת לטיול!
אין ספק שבזכותכם החוויה והעוצמה בטיול היא הרבה יותר גדולה ומבורכת! 
תמשיכו לעשות חייל ועבודה נאמנה!

לבנת ודשה בקורס הישרדות (אוגוסט 2016)

אחרי הכנה וטיול של הישרדות טיול לא פשוט אפשר לנשום לרווחה ולהסתכל אחורה על הדרך שעשינו ועל המרחק העצום שעברו בין אם פיזי ובין אם בנפש ובחוזק הנפשי והעוצמה הענקית והגאווה האין סופית.
בתמונה למטה אנחנו ביום הראשון של ההכנה ולמעלה אנחנו בפסגת החרמון בסוף הקורס עם כל הגאווה של סיום הקורס הקשה ומלא ההפתעות שעברנו אך הגאוה היא כפולה כאלה לקחנו תיקים מעמותת משא למסע וכשהלכנו לאורך כל הדרך גם הנצחנו את אגם לוריא וגיא בן זאב.
גיא היה טייל כבר מגיל צעיר השתתף בחוגי סיירות ואהב לטייל בדומה אלינו למשצים הדוגלים באהבת הארץ והכרתה דרך הרגלים.
ואגם היה בנוסף לאהבתו לטיולים היה דבקות במטרה והתמדה ועמידה על דעתו בדומה למשצים המפתחים מנהיגות צריכה הדורשת התמדה ורצון עז ופעילות רבה למען המטרה.
שניהם מייצגים צדדים במשצים ואנחנו שמחות שיצא לנו לעשות את המחווה הקטנה הזאת וללכת עם תיק לזכרם כשהם מתו בטיולים ברחבי העולם – הדברים שהם אהבו לעשות.

נטע שגיא  אפריקה (אוקטובר 2017)

זו הפעם השניה שזכיתי לשאול תיק לזכרו של גיא בן זאב ז"ל מאמו המקסימה ציפי, והפעם התיק טייל איתי לאפריקה, שאין מיוחדת כמוה בעולם כולו לדעתי. סיפרתי בהרבה שלבים בדרך על הפרויקט ועל גיא, למטיילים ואפילו לסטודנטים לרפואה מהעולם כמוני שפגשתי בתוכנית חילופי סטודנטים בבית חולים בקניה.

הם ליוו אותי לאורך כל הדרך, ונטעו רצון להמשיך להפיץ הלאה את הרוח ואת עשיית הטוב, בכל דרך ובכל שביל.

תודה רבה ל"משא למסע" ולאנשים המדהימים שבה על העשיה ועל הטוב, ובמיוחד לאורי מלמד וציפי בן זאב

נטע

נטע בקירגיסטן (ספטמבר 2016)

טסתי לטייל בקירגיסטן ובהודו, לטייל עם אחותי שעמדה לסיים את "הטיול הגדול" שלה. על משא למסע שמעתי מחברה שהשאילה תיק בשנה שעברה לטיול בשביל ישראל, וידעתי ששם ישמחו לעזור וכך גם אזכה להפיץ את הרעיון ואת הרוח של הפרויקט.
השאלתי תיק לזכרו של גיא בן זאב מאימו המקסימה ציפי, ובכל מקום אליו הגעתי השתדלתי לספר. חברה מגרמניה איתה טיילתי בקירגיסטן התרגשה עד דמעות ששמעה עליו.. ואני שמחה על מה שהצלחתי להעביר הלאה.
תודה רבה על הנתינה
נטע

ענבל ועמית (אוקטובר 2016):

רצינו להודות על יוזמה מבורכת שראויה להערכה של משא למסע. תודה על ההזדמנות הנהדרת להנציח ללא מילים את אלה שנהרגו.

גבי מכינת מיתרים לכיש (מאי 2017)

'גיא אהוב ליבנו, שהלך בשבילים וכמה להרים, חדל בפסגה'
התרמיל האיכותי שטיילתי איתו למשך שבועיים נתרם ע"ש גיא בן זאב, יהי זיכרו ברוך. 
הוא היה חיפאי, גיא. בן לציפי ואריק, ואח למאיה וגיל. 
גיא אהב חברים טיולים וטבע, וכבר מגיל צעיר לקח חלק בחוגי טבע וסיירות, שם הפך מאוחר יותר גם למדריך. בזמנו הפנוי הוא נהג לצאת לטייל, לטפס על צוקים, לרכב על אופניים ולצלול.
בשירותו הצבאי שירת ביחידה לסילוק פצצות של חיל ההנדסה בסדיר ובקבע. לאחר שחרורו היה ברור שיצא לטיול ארוך- והיעד הנבחר היה דרום אמריקה.

ב4.11.2002 יצא גיא לתשעה חודשי טיול ביבשת, 9 חודשים שכללו טיולי אקסטרים בהרים, בג'ונגלים, ביערות הגשם וספיגה של תרבויות שונות. 
גולת הכותרת של טיולו אמורה היתה, להיות הטיפוס על הר האלפמאיו שבפרו, לאחריו תכנן לשוב ארצה. 
אבל התוצאות היו אחרות.
בדרכו לפסגת הר האלפמאיו לקראת הזריחה, התנתק קרחון ענק מפסגת ההר. גיא ועימו עוד שבעה מטפסים מכל העולם וביניהם הישראלית אופירה צוקר ז"ל מאשקלון נהרגו. 
כל גופות המטפסים נמצאו מלבד גופתו של גיא שהדרדרה לנקיק. 
יחידת החילוץ בראשותו של חיליק מגנוס יצאה לאיתורו. 
שבועיים לאחר האסון, לאחר חיפושים קדחניים של חיליק וציוותו, נמצאה הגופה. 

הגופה נמצאה כשהיא מכוסה בשלג וקרח, והובאה ארצה לקבורה בבית העלמין בחיפה. משפחתו של גיא כתבה:
"גיא אהוב לבנו, שהלך בשבילים וכמה להרים, חדל בפסגה. גיא נשאר לנצח בן 23. יהי זכרו ברוך."

שמענו על משא למסע בדיוק בזמן. 
היינו רגע לפני הסדרת שטח האחרונה במכינה, של שבועיים וחצי מתל אביב ועד חרמון, לימוד לצד היכרות עם השטח, קבוצתיות לצד סיכום השנה. חלקנו היינו פחות מצויידים, לכן המדריכה הציעה לבדוק את משא למסע, 
יוזמה של עוד אנשים טובים באמצע הדרך. 
נרשמנו. התפעלנו מכמה שהיוזמה המדהימה הזאת עובדת בהתנדבות מלאה, ורק תשלומים זעירים שגם הם רק לפיקדון, זמני. 
יוזמה שעובדת בשביל שהזיכרון ימשיך, יפעם בינינו, גם אצל אנשים שזרים לו, למטייל או למטיילת שכמו להרים, או לנחלים, או לטבע הפראי. 
ארגון שפשוט מגביר את תחושת הערבות בעם, חשוב למישהו שננציח את הקרוב אליו. את בן המשפחה שלו. את האהוב שלו. 
גם אם אנחנו לא קרובים אליו, גם אם סביר להניח שכל הקרובים אלינו לא היו שומעים עליו אם לא היינו מעבירים את הסיפור שלו הלאה, בזכות ארגונים בדיוק כמו זה. 
שפשוט נועדו בשביל הזיכרון. 
שלא משנה איפה ישראלי נהרג ולמה, בארץ, בחו"ל, בתאונה, בפיגוע, בטיול. אנחנו נדע מזה. ונספר, ונדבר. כי כולנו ערבים זה לזה. והמנוחים יחיו בינינו. כבודם מונח אצלנו. תודה משא למסע, לא רק על האפשרות שנתתם לנו- לצאת לסדרה עם ציוד מתאים ואיכותי, אלא גם על השיעור שלימדתם אותנו, לא לוותר על הנצחתם של האהובים שלנו. 
נרשמנו, תוך כמה ימים נציג מחוייך הגיע אלינו למושב, שעתיים נסיעה, מזמנו הפנוי, ללא תשלום, והסביר בסבלנות אין קץ, על היחס שנצטרך לתת לציוד ואיך שנחזיר אותו, על משא למסע, על רגשותיו לארגון והחשיבות שלו בעיניו, על הזכות שנפלה בידינו, והודה רבות. וכמובן על המשימה שלנו- להעביר, איך שנבחר לנכון, את הסיפור של המטייל שכל אחד מאיתנו קיבל. 

שמי קורן, וגם אני חניכה ממיתרים-לכיש מכינה קדם צבאית שיצאה למסע עם הסיפור של עוד מטייל שגופו נטמן ונפשו נשארה איתנו. בסיפורים, בזכרונות. 
אני מאמינה שזה לא רק משא למסע, זה גם מסע למשא. 
לא רק משא, לסחוב על הגב, למסע הרגלי שאני יוצאת אליו. 
אולי זה גם מסע, מסע החיים של גיא שאיתי על הגב לשבועיים וחצי. תרמיל אחד, פשוט, אדום, שנתרם לעמותה מאוהבים וקרובים- שמייצג סיפור חיים שלם, זכרונות אין סוף. למשא- שאני נושאת עליי למקום מקום אליו טיילתי עם המכינה שלי. 
סיפור חיים שלם שאני זוכה להנציח כמו שמגיע לו, כמו שהקרובים אליו דאגו. 
הזכות גדולה בטירוף. 
משפחת בן זאב וקרוביו של גיא המנוח, אני מקווה שאתם רואים זאת, שיש לגיא שלכם מקום גם אצלנו. 

"גיא אהוב לבנו, שהלך בשבילים וכמה להרים, חדל בפסגה. גיא נשאר לנצח בן 23. יהי זכרו ברוך."

טל ועקנין בהכנה לקורס הישרדות (אפריל 2015)

תודה למשא למסע שהשאילו לי תיק להכנה של קורס השרדות של המשצים.
זכיתי להכיר בעזרת אתר ההנצחה את גיא בן זאב, בן 23 במותו, שלא זכה להגיע לפסגת הר האלפמאיו שבפרו ונהרג עם מטיילים נוספים מכל העולם ביום האחרון לסיום, מקווה שכמה שיותר אנשים יכירו את המיזם המבורך הזה, ויעפילו לפסגות עם רוחו של גיא והשירים שאהב, להמשיך את מה שלא זכה לסיים.

רותם סימן טוב – השומר הצעיר (נובמבר 2016)

היי, קוראים לי רתם ואני עושה שנת שירות בשומר הצעיר.
חזרתי היום מטיול מיוחד של התנועה שלי, ארבעה ימים עם כל הציוד על הגב.
חיפשתי תיק המתאים למסע כזה, וחברה שלי מהגרעין אמרה את השם "משא למסע", סיפרה לי על הפרויקט והחליטה לחפש בשבילי תיק משם.
קיבלתי את התיק לזכרו של גיא בן זאב, מאמו המקסימה ציפי.
אני רוצה להודות לה ולארגון המיוחד הזה, תודה על תיק איכותי וטוב שענה על כל צרכי, הייתה לי את הזכות לשים אותו על הגב בגאווה ולהפיץ את הפרויקט שלכם!
חזקו ואמצו.
(התמונה צולמה בסיום המסע מכיוון שזהו היה מסע שונה וסודי ולא היינו עם טלפונים ומצלמות)

שלו ניזרי (נובמבר 2015)

עוד טיול שעברנו עם התיקים של משא למסע. המיזם שמשלב בין הנצחה לבין עזרה לחבר׳ה שרוצים לטייל אך חסר להם תיק רציני. התיקים שלנו הפעם נתרמו ע״י משפחתו של גיא בן זאב שנהרג ב2003 בקריסת קרחון בהר האלפאמיו , פרו. גיא היה נוהג לקחת איתו סיפרון שירים של לאה גולדברג , וככה גם בתיקים שמשפחתו תרמה, יש סיפרון בתא הקטן. במהלך המסלול סיפרנו לתלמידים על גיא ועל חייו , ומידי פעם הקראנו להם שירים של לאה גולדברג מהספרון. נשאר רק להגיד תודה לOri Melamed ואודליה על המיזם הנפלא ולקוות שהתיקים האלה יחוו עוד הרבה טיולים בהמשך

טל וקנין מש"צים מאשדוד

אני ורון יצאנו לטייל באזור מבואות ירושלים, עם הכל על הגב, תיקים גדולים לא היו לנו וברור לנו למי אפשר לפנות שתמיד ישמחו לעזור מכל הלב.
התיק שלי היה להנצחת גיא בן זאב, זאת הפעם השנייה שאני זוכה להמשיך את המסע של גיא איתי על הגב, מרגש מאוד.
התיק של רון היה לכבוד אגם לוריא, ממחקר קטן שעשינו על אגם, גילינו שאותו אסון קרה אז בדיוק בשבוע הזה בחודש אוקטובר, הדבר הכי טוב שיכולנו לעשות עבורו, זה להמשיך לעשות את מה שאהב, לטייל ולהינות.
בדרכנו על שביל המעיינות, נתקלנו בעין תמר, להנצחת תמר נתן, שנהרגה בבוליביה, אורי סיפר לי שבקרוב יונצח שמה על תיקים בעמותה.
תודה למשא למסע!!

אורן ממכינת חנתון:

בטיול המכינה האחרון שלנו נתקלנו בבעיה, לא היו לנו תיקים לכל החניכים!
נעזרנו במשא למסע המדהימים ובעזרת מאיה קיבלנו 3 תרמילים שהנציחו שני אנשים צעירים.
האחד הוא גיא בן זאב אשר תמיד היה ילד שמח שאהב לטייל ולהנות בחוגי סיירות. גיא הדריך בחוגי סיירות ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. הוא נהרג במקום שהכי אהב- בטבע. זה קרה בטיול בדרום אמריקה בעודו כובש עוד הר.
לאורך כל הסדרה סיפורו צעד איתנו.
התרמיל השני הנציח את ערן אלון אשר היה חובב טיולים מושבע ונהרג בנהר באפריקה שם הותקף ע"י תנין.
לאורך כל הסדרה, עם התרמילים על הגב לזכרם סיפורם צעדו איתנו.
בשם מכינת חנתון-רציתי להגיד תודה למשא למסע על התיקים ולמאיה אחותו של גיא אשר ממנה שאלנו את התיק!

אוראל ממכינת עמיחי

אהלן קוראים לי אוראל ובתמונה נמצאת איתי ליה.
בסדרת השטח של המכינה שלנו (מכינת עמיחי)השתמשתי בתיק לזכר גיא בן זאב דרך הפרויקט משא למסע, וליה השתמשה בתרמיל לזכר גבי אינגל. התיק ממש עזר לנו פיזית וגם נתן כוח נפשי לעבור את המסע הכל כך משמעותי הזה בצורה הטובה ביותר למעננו ולזכר גיא וגבי.
במהלך המסע עצרנו והקראנו לחברים שהיו איתי בחוליה את הקטע לזכרו של גיא וכך גם עשתה ליה. היה מרגש מאוד, משמעותי ומחזק.תודה רבה.

רז וליהי (פברואר 2017):

על משא למסע שמענו כבר לפני כמה שנים, אבל לא הייתה לנו ההזדמנות לקחת חלק במיזם המבורך עד עכשיו. 
במסגרת המכינה, שאוהבת לאתגר אותנו בכל מיני דרכים שונות, יצאנו למסע בו במשך חמישה ימים היה עלינו להסתובב עם כל הציוד הנחוץ לנו על הגב ולשנינו לא היו תיקים מתאימים. 
פנינו יחד למשא למסע וביקשנו תיקים למסענו. קיבלנו את התיקים של גיא בן זאב ואגם לוריא ז"ל. קראנו מי הם האנשים שאנו מנציחים, ובמשך כל המסע הסתובבנו עם צמרמורת ותחושת גאווה ! 
ביום הראשון למסע נדדנו במסלול מטורף בים המלח. בימים שלאחר מכן הסתובבנו ממקום למקום ברחבי הדרום, הכרנו אוכלוסיות שונות ומגוונות, נפגשנו להרצאות ודיונים עם: בדואים, העבריים מדימונה, קונסרבטיביים ובעלי עמדות מפתח בנושא חינוך ונוער בדרום. בנוסף התנדבנו לעזור באריזות מזון לנזקקים. בסוף השבוע התארחנו בכפר הנוער אשל הנשיא, בילינו את השבת יחד בהרבה צחוק, אהבה, למידה וכל זה עם תיקיהם של אגם וגיא ביחד איתנו. 
אנו רוצים להודות מקרב לב למשפחותיהם של אגם וגיא שהפכו את המסע שלנו למשמעותי ועמוק יותר, ותודה למארגני משא למסע על היוזמה המבורכת

ולדי פז (7 במרץ 2016)

אז אמרו לנו יש מסע. צריך תיק גדול, אחד שמתאים לטיולים גדולים, לא תיק משצים. ואז אמרו לנו שתהיה אפשרות להשאיל תיקים מפרויקט שנקרא "משא למסע". התעניינתי, חיפשתי באינטרנט, ופשוט התפעלתי. גם ממובילי הפרויקט שהצליחו להרים דבר כזה מדהים, וגם מהמשאילים שממשיכים את המסורת.

במהלך המסע חשבתי קצת, והבנתי שהתיק הוא לא רק מקום שמאחסן דברים, אלא גם סיפור דרך, סיפור של אנשים שחשוב להבין אותו. התיק שלי נתרם על שם גיא בן זאב, המטייל שנהרג בהתנתקות קרחון בפרו. הרגשתי אחריות בנשיאת התיק, לטייל במקומות שהוא לא טייל בהם.

מיכל פנחסוב ( 13ביוני 2016)

במיזם ׳משא למסע׳ נתקלתי ברחבי הרשת החברתית.

מעט עליהם- יוזמה חברתית מדהימה שמשאילה תרמילים במטרה להנציח מטיילים שנהרגו במהלך הטיול שלהם.

אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות לטייל עם התרמיל שהוקדש לזכרו של גיא בן זאב שנספה במפולת שלגים בהרי האלפמאיו שבפרו.

אני רוצה להודות למיזם על חווית הערך המוסף בטיול, ולאנשים הפועלים מאחוריו- בעיקר לאורי מלמד על התאמת התרמיל שיתאים בול לגודל התיק שניתן להעלות למטוס

דוד רחלנקו בטיול שנתי (2 באוקטובר 2016)

לפני היציאה לטיול השנתי האחרון של י"ב התעוררה בעיה, התיק שלי לא היה מספיק גדול ועמיד בשביל לשאת את כמות המים שאני בדרך כלל נושא איתי. אז פניתי ל"משא למסע", מיזם הפועל להנצחה של מטיילים שנהרגו המהלך טיולם. הם סיפקו לי תיק גב מקצועי 40 ליטר עם מערכת גב איכותית לזכרו של גיא בן זאב. לפי מה שקראתי, גיא תמיד אהב טיולים וטבע ומצא את מותו המהלך טיול בדרום אמריקה בטיפוס לפסגת הר האלפמאיו.

עדי בן אור – מכינת דרך ארץ (אוקטובר2017)

אחד המסעות הכי משמעותיים בחיים שלי

מחוף אכזיב לחוף גינוסר, 75 ק״מ שבהם עשרות פעמים נתקלתי בצומת בו הייתי צריכה לבחור בין הנכון לנוח, ולא אשקר-שקלתי לוותר, אך מיד לאחר כל מחשבה כזו נזכרתי שאני מטיילת עם תיק לזכרו של גיא, שהלך בשבילים וכמה להרים אך חדל בדרכו לפסגה. והבטחתי לעצמי שאני לא מוותרת,עד שאני לא מגיעה לפסגה-לפחות בשבילו.

אפרת ויהונתן:

לפני כשבוע חזרנו מירח דבש בויאטנם המדהימה, במהלך ההכנות לטיול יצא לנו להכיר את עמותת "משא למסע" שהפכה לנו את הטיול למוצלח ומשמעותי יותר.

עמותת "משא למסע" היא עמותה מלאת שליחות המנציחה מטיילים שאיבדנו במהלך טיולם שלהם כל מטייל עם הנשמה הגדולה והסיפור המיוחד שלו.

שמענו על הארגון המדהים הזה מחברים והשאלנו 2 מוצ'ילות המנציחות 2 מטיילים מיוחדים- אגם לוריא וגיא בן זאב.

המפגש עם העמותה והמטיילים אותם הנצחנו נתן לטיול שלנו ערך מוסף, קראנו על המטיילים כדי להכיר אותם ולהרגיש אותם איתנו בטיול, והיינו גאים על הזכות לזכור ולהנציח.

אנחנו מלאי הערכה ותודה לעמותה ולמשפחות שמעבר לשליחות הגדולה שהם עושים, הם גם מלאי סבלנות ונכונות לעזור ולעשות טוב.

שנה טובה לכולם 

ניצן סלובניה (17 ספטמבר 2017)

לפני שיצאתי לטיול בסלובניה נחשפתי לארגון המדהים משא למסע ולדרך המיוחדת והיפה שהוא מנציח מטיילים שנהרגו או נפטרו.

הייתה לי את הזכות ליצור קשר עם ציפי בן זאב ולהמשיך את המורשת של גיא בנה.

התרמיל אותו סחבתי היה יותר מסתם תרמיל. הרגשתי שסחבתי בו חיים שלמים של בן אדם ובהרבה רגעים בטיול מצאתי את עצמי חושב על הסיפור שלו ומנסה כמה שיותר להתחבר אליו , והיה לי את העונג לעשות את זה.

רציתי להודות לארגון משא למסע על העבודה שהיא באמת יוצאת מן הכלל ולא מובנת מאליו שהם עושים.

תודה

ענת שחם בטרק סביב המון בלאן  (24 יולי 2017)

היי לכולם. אמש חזרתי עם שני בניי מטרק סביב המונט בלאן. על גבינו נשאנו במשך עשרה ימים את התרמילים שהשאלנו מהעמותה "משא למסע" . לעמותה התוודעתי כבר לפני שנתיים, כאשר בניי יצאו לתור את הארץ במסגרת שביל הגולן ובני הצעיר נשא בגאווה על גבו את התרמיל על שמו של אור אסרף . הפעם קבלנו את התרמילים שנרכשו על ידי משפחותיהם של תמר נתן (1975-1996) וגיא בן זאב(1980-2003). שני הצעירים אהבו מאוד לטייל בארץ ובחו"ל והשתתפו כבר בצעירותם בחוגי סיירות. גיא ותמר שנהרגו בתחילתו של העשור השלישי לחייהם, היו מלח הארץ ומצאו את מותם במהלך הטיול הגדול שעשו לאחר הצבא בדרום אמריקה.

כבר בשדה התעופה בישראל, "תפסה" את עיניהם של נוסעים רבים התווית שעל התרמיל – "משא למסע" . רבים פנו ושאלו אודותיה. בגאווה רבה סיפר בני על העמותה ועל מטרותיה. כמו כן סיפר את סיפור חייהם של תמר וגיא שמצאו את מותם תוך כדי טיול. גם במהלך הטרק פנו אלי מספר מטיילים ושאלו על התווית המוטבעת על גבי התרמיל. שמחתי שניתנה לי ההזדמנות להוציא את הדף עם תמונותיהם ולספר את סיפורם של הנערים ואת עבודתה המקודשת של העמותה.

הטרק שלנו סביב המונט בלאן נמשך עשרה ימים. עשרה ימים בהם היינו בניי ואני יחדיו, חווינו חוויות רבות ומעצימות. כאמא חשתי גאווה גדולה, סיפוק ואושר רב להלך כשלצדי שני בניי, חזקים ובטוחים בעצמם, נהנים מהמסע , נהנים מהדרך. למרות קשיי הדרך התמלא ליבי בהרבה אהבה וכוח. לאורך המסלול חשבתי על ההורים של תמר וגיא שלא יזכו לחוות את החוויה שלי. אך בליבי ידעתי כי בעצם נשיאתי את תרמילם, רוחם חווה את החוויה.

ברצוננו להודות לאורי ואודליה על העזרה במציאת התרמיל, הייעוץ המקצועי בבחירתו ועל פועלם בעמותה החשובה כל כך. "ישר כוח" . ענת, עומר ועמית שחם. 

נעם צבר, מכינת עמי-חי קיבוץ כרמים (מאי 2017):

טוב, אז יצאנו עם המכינה למסע בגליל ובגולן. עשרה ימים בהם הלכנו ברגל: ארבעה ימים ים אל ים, מסלול יפייפה שהתחיל בחוף אכזיב שבנהריה ביום שני והסתיים בערב של יום חמישי בחוף חוקוק המדהים שבכנרת, שם שהינו בשישי ובשבת. בשלושה ימים שלאחר מכן טיילנו באיזור הגולן: בזויתן, ביהודיה ולאחר מכן גם באיזור כפר הנשיא וקצרין. אני יכולה להגיד שיחד עם המכינה שלי, מכינת עמי-חי, היה לי ללא ספק מסע משוגע וכייפי שהיה לי גם את האפשרות לתכנן את חלקו. אני ממש רוצה להודות למשא למסע שהשאילו לי תרמיל לזכרו של גיא בן זאב שנהרג בפרו ב2003 שעליו כל המכינה שמעה מול נוף מדהים של מסלול זויתן עליון (שאפשר לראות חלק ממנו בתמונה). אתם באמת עושים משהו כ"כ יפה ונותנים לאנשים את האפשרות לצאת ולטייל באמת ברמה הכי גבוהה שאפשר. היה לי טיול מדהים. והרבה ממנו בזכותכם. תודה רבה ומצפה כבר לחזור לטייל בקרוב.