מתניה שטרן (11.04.83-14.03.18)

מתניה כמעט בן 35 אוהב אדם ואדמה כל חי וצומח.
אהב לטייל בכל מקום ופינה בכל בור ומעיין טבל ושמח.
היה אבא אוהב ואהוב.
מסור וטוב לארבעת ילדיו.
איש של חיים ושמחה. 
כתב מתניה:
אדם ואדמה יכולים להתחבר
לא רק בקבר – לאחר שמתים
אדם ואדמה יכולים להתחבר גם שהם בחיים.
כתבו תלמידיו המש"צים:
"מאז שאני ילד, חלמתי להיות רועה צאן, לטייל בהרים עם עדר כבשים. כשנה הילכתי עם הכבשים על רכסי ההרים, ודרך הרעיה למדתי דברים על החיים ועליי. הרגשתי שאני צריך להתקדם שלב, ומרעיית כבשים עברתי לרעיית נערים. עם השנים הבנתי שחינוך אמיתי נעשה בהתמדה, ולאורך זמן, כמו זרע קטן ההופך לעץ גדול לאט לאט.. כמעט בלי שמרגישים."
את הקטע הזה כתב מתניה שטרן, מורנו וחברנו היקר לחיים. מתניה מדבר בקטע על תחילת דרכו כמורה לשל"ח ואיך מצא עצמו במקום הזה. הוא מדבר על חינוך, אבל לא על שיעור בכיתה, אלא על חינוך דרך הטבע, האדמה והרגליים בו כל כך דגל ואותו כל כך אהב. 
במסלולים אינספור, מתניה הוביל אותנו דרך פיסית  והנחיל בנו את האהבה לטבע. ביחד עם שמוליק קפץ לכל מעיין, וריתק בסיפורים על העבר של כל סלע והעתיד של כל צמח. אך הוא גם הוביל אותנו דרך רוחנית – הנחיל בנו אהבה אחד לשני, למולדת ולאדם. אהבת הקהילה הישראלית כמו שהיא יחד עם הרצון לשפר, להשפיע ולשנות. הוא ראה את היופי  בחברה שלנו ובכל אחד בתוכה. האמונה שלו בחברה ובמה שאנחנו יכולים להיות, האמונה שלו בעזרה ובאחווה שיש פה כל כך הרבה, היא דבר שכולנו יכולים ללמוד ממנו. הוא ידע שאנחנו יכולים לעשות טוב אם רק נבחר בדרך הנכונה לנו , והראה לנו תמיד בלי מילים את הדרך.
 
כתב שמוליק מורה לשל"ח ושותפו להוראת השל"ח בבית הספר:
כאשר מתניה הגיע ללמד בבית הספר הרבה גבות הורמו בפליאה, כולל שלי כמובן. מה הוא עושה כאן? מתנחל! כיפה גדולה כזו? דוס! שער ארוך? מה הוא היפי? גבר, איך ילמד בנות?
בקיצור אני, הצוות והתלמידים, לא פספסנו סטיגמה אחת!
ככל שחלף הזמן ולמדנו להכירו והבנו את הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו!
מתניה אדם שתמיד ראה את חצי הכוס המלאה בכל אדם ובכל מצב ותמיד אמר לי "הכל לטובה".
היה בעל חוש הומור מטורף שתמיד העלה חיוך על פני הסובבים אותו, וחיוך תמידי נסוך על פניו. לאחר מותו חיפשתי בין מאות התמונות תמונה אחת שבה הוא לא מחייך ולא מצאתי.
הייתה בו שלווה תמידית שהשפיעה על כל הסובבים אותו. לא היה אדם שבא איתו במגע ולא חש חיבור למתניה. כחודש לפני שנהרג ניהל את המסע הישראלי של שכבת י"א. את שישי שבת עשו בקיבוץ חוקוק.
מספר אנשים מהקיבוץ החלו לבוא ולהתעמת בדברים עם הדוס והמתנחל מתקוע. 
אך עד מהרה כפי שקרה לכולם נוצר ביניהם חיבור מופלא שבסיום השבת הזמינו את מתניה ומשפחתו להתארך בביתם באחת השבתות. כששמעו שנהרג הגיעו לשבעה וסיפרו שלמרות הזמן הקצר שהכירו אותו הושפעו ממנו רבות.
מתניה אהב מאוד את תלמידיו ואת הארץ וכשנפגע מאותה מכונית ארורה כשהגיע לבית הספר על מנת לצאת לטיול, בדיוק במקום התאונה ניצב שלט גדול שעליו כתוב "אהבת הארץ" זה היה מתניה.  

עידו שלזינגר וידיד טאובמן (12 לאוגוסט 2018):
חזרנו השבוע מטרק סובב מון בלאן. טיול מדהים עם נופים משגעים.
זכינו לטייל עם תיקים לזכר מתניה שטרן, שנדרס למוות כשיצא מרכבו ליד בית הספר בו לימד.
מתניה ייצג את החיבור, וכביטוי שטבע אורי אורבך – הוא היה המקף בין הציוני לדתי, בין הימין לשמאל, בין השמיים לארץ.
נמשיך לקחת את דמותו איתנו, ונשתדל להיות קצת יותר מתניה.

ליאל דניירוב (5 לאוגוסט 2018):
היי קוראים לי ליאל ובשבוע האחרון יצאתי לקורס סיוון, שזה קורס מקצועי מטעם שלח של סיור וניווט בארץ.
השנה החליטו לשנות את הקורס ובהתאם לכך היינו צריכים להביא את כל הציוד על הגב. הייתה בעיה ניכרת בתנאי הזה, מאחר ולרובנו לא היו תיקי גב מקצועיים וטובים, ולקנות תיק כזה, שעולה בסביבות ה800-1000 שקל, היווה בעיה. פניתי למדריכים שלי והם המליצו לי לפנות לעמותת משא למסע שאחד מהמורים שלנו לשלח במחוז משתתף בה. לפני שפניתי קראתי קצת על משא למסע והבנתי שזה בעצם להנצחת אנשים שנהרגו בזמן שהם טיילו בארץ או בעולם. אני קיבלתי תיק על שם מתניה שטרן שהיה מורה לשל"ח, הוא לא נהרג במהלך טיול אלה בתאונת דרכים נוראה. כשהגעתי הביתה קראתי את הדף שנתנו לי על מתניה והבנתי שהוא היה מטייל אמיתי, שאהב את הארץ בכול כולו. בתחילת הטיול לא שמתי לב לזה כול כך אבל עם המשך הטיול התיק הזה נתן לי משמעות נוספת לטיול הזה, שהיה טיול לא פשוט בכלל והרבה פעמים שקלתי לעזוב. אבל כל כמה זמן במסלולים הייתי נזכרת בדף של מתניה והייתי מסתכלת על הנוף ואומרת "ואו, הארץ שלנו באמת מדהימה". למרות הקושי, התיק נתן לי לפעמים נקודת אור בטיול ארוך. אני שמחה שמשא למסע נתנו לי את האפשרות להנציח את מתניה במסלולים שהוא כל כך אהב בארץ.

עמית סדובניק (4 לאוגוסט 2018):

אני רוצה לשתף פה יוזמה מדהימה של חברה של נקראת 'משא למסע'.
החברה משאילה תיקי מטיילים מטורפים לאנשים שיוצאים לטייל בין חודש לשלושה חודשים.
החברה הזו אינה סתם משאילה תיקים, אלה גם עושה דבר מדהים בו זמנית וזה להנציח אנשי מורשת ומורי דרך שנפטרו בארץ.
הגעתי לחברה דרך אבא שלי, שידע שהחברה מנציחה את חברו הטוב מתניה שטרן ז"ל.
לאחר כמה ימים ששמעתי על הפרויקט כבר הגיעה אלי מוצ'ילה איכותית מאוד עם כיתוב מאוד מרגש עליה
"לזכר מתניה שטרן". עברית לא עברית, מסוכן לא מסוכן,
אין כבוד יותר גדול מלטייל בוויאטנם עם התיק הזה עלי ולדעת שיש לי חלק קטן בהנצחה של הבנאדם היוצא דופן הזה. 
ממליץ לכל אחד לדבר עם החברה ולתת לדבר המדהים הזה לגדול.
תודה רבה
…..
פתק שמתניה הכניס לדיסקית שלו בצבא:
"אם חלילה יקרה לי משהו ואני אעלה לעולמות עליונים, אני מבקש מכולם לא להיות עצובים, להשאר שמחים. "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". בהלוויה שלי לשיר שירים עם גיטרות וכלי זמר נוספים, אולי זה נשמע מוזר למשפחה שלי ולחברים מסויימים אבל זה מה שאני רוצה. אני יודע שזה לא כ"כ מקובל בחברות מסויימות אבל ע"י השירה אנחנו יכולים להתקרב אל ה'.
אוהב את כלכם, מתניה.
"ואראה אותך מתבוססת בדם, ואומר לך בדמייך חיי". מתניה שטרן

דני יסטריז'מסקי, מש"צ מאשדוד כתב לנו (17 ליולי 2018):
בשבוע שעבר יצאתי לקורס סיוו"ן, קורס סיור וניווט. השנה בשונה מממחזורים שונים הקורס היה דומה לקורס הישרדות שבו אנחנו מטיילים, מנווטים וצועדים עם תיק אחד על הגב במשך 5 ימים. כמו שאתם מבינים תיק פשוט לא היה עוזר לי במקרה הזה. פניתי לאורי מלמד (המורה שלי לשל"ח ) שמנהל מיזם שנקרא "משא למסע" ,במיזם הזה שואלים תיקים כאשר כל תיק מונצח מישהו, שאהב מאוד לטייל והמשפחה רצתה להנציח אותו כך.
על התיק שלי הופיע השם מתניה שטרן. מתניה היה מורה לשל"ח ומניסיון שלי עם מורי של"ח אני יכול לומר שמתניה היה אדם טוב, ואכפתי. תלמידיו רשמו עליו שהוביל אותם דרך פיסית וגם רוחנית והנחיל בהם אהבה אחד לשני, למולדת ולאדם.
אז תודה ל"משא למסע" על התיק ועל ההזדמנות להכיר את מתניה.

חן מש"צ מאשדוד (15 ליולי 2018):
הייתי זקוק לתיק בנפח של 60 ליטרים לקורס סיו״ן – קורס של משצים במסגרת של״ח, קורס מאוד משמעותי. פניתי למשא למסע.
על התיק שלי היה השם של מתניה שטרן. היה כבוד גדול ללכת עם התיק שמנציח את מתניה מכיוון שהוא היה מורה לשל״ח וזה היה רעיון טוב להנציח את שמו בקורסים השונים בשל״ח.
אני מודה לכם על השאלת התיק וכמובן על הכבוד שבהנצחת מתניה שטרן. יש לזה המון משמעות בשבילי

חניכי קורס משצים ממחוז מרכז חזרו מקורס סיוון. חלקם הכירו באופן אישי את מתניה שנהרג השנה בתאונת דרכים בדרך לטיול עם תלמידיו (14 ליולי 2018):

במקום שאליו אני הולך 
היו רבים כבר לפני. 
השאירו שביל, השאירו עץ, 
השאירו אבן לרגלי, 
ומה אני אשאיר אחרי, 
האם אשאיר איזה דבר? 
איני רואה את צעדי! 
איני רואה את צעדי, 
ומי יראה אותם מחר /יורם טהרלב.

אני זוכרת את יום רביעי ההוא, היום שמתניה נהרג, הייתי בדיוק בשיעור תקשורת ובדקתי את הפלאפון (כן, באמצע השיעור) כשקיבלתי המון הודעות לא ברורות עד שאחת החניכות שלי אמרה שהמורה שלה לשל"ח נהרג בתאונת דרכים ומה עושים עכשיו?
לא הכרתי אותו אף פעם מקרוב, אולי מרגעים קטנים ורחוקים ואפילו הכרתי אותו יותר רק אחרי מה שקרה.
הלכתי לאסוף את התיק מעמותת משא למסע שמנציחה מטיילים על תיקים ואיכשהו יצא ככה שקיבלתי את התיק שלך מתניה.
מתניה היה צריך לצאת לקורס הזה, ללכת בשבילים האלה, להיות מורה בקורס הזה.
לקורס סיון הוא לא הספיק לצאת.
אבל כשלקחתי איתי את התיק הזה, לקחתי איתי את מתניה לטיול, הוא יצא יחד איתי וליווה אותי בניווטים ובשבילים ועם כל הכובד של התיק הייתה התוספת הזו שלו שברגעים הקלה וברגעים רק הוסיפה למשקלו הכבד של התיק.
פגשתי את מתניה בפעם הראשונה בקורס הבסיסי כשאני הייתי חניכה מלפני שנתיים בערך, השנה הדרכתי את הקורס שהרבה ממנו הוקדש למתניה ולמדתי עליו מהתלמידים שלו, מהחברים שלו – המורים לשלח ואפילו העברתי יחד עם הצוות מערכים לזכרו.
הוא היה אדם פשוט שאהב את האדם, אהב את הטבע, אהב את העבודה שלו ואת החיים, תמיד היה רגוע וב"שאנטי" שלו, היה בטוח בעצמו ובמי שהוא עם החיוך הענק והראסטות.
ומאז אני תמיד נזכרת בנסיעות שהוא היה אומר שהוא מעדיף לנסוע לעבודה הרחוקה, אפילו שזה הרבה זמן כי זה בנופים של הארץ וממנה הוא נהנה.
אני נזכרת שהוא היה אומר שמי שלא שותה מפה לפה יש לו בעיה קשה באהבת הארץ, או סתם בירידות הקטנות האלה בין המורים לשלח על זה שהוא גר בתקוע.
הוא היה צריך להיות שם במציאות ולא רק כשם על התיק הזה.
אז תודה למשא למסע על הזכות הענקית לקחת איתי את מתניה ולהמשיך את הדרך שלו במקום שהוא הכי אהב ביחד עם כל המשפחה שלנו, משפחת של"ח.

איתי דורון מש"צ מרחובות (14 ליולי 2018):
אחרי מסע מדהים של שישה ימים, הרבה זיעה, קושי רב, ומחסור בשעות שינה סיימנו את סי"וון במסגרת של"ח (קורס סיור וניווט).
מי ששם לב על התיקים של חלקנו יש פאץ' כזה שכתוב עליו משא למסע ושם של מטייל שנהרג.
על שלי היה כתוב מתניה שטרן. מתניה שטרן הוא היה המורה שלי בכמס פסח בסיסי (לפני שנתיים).
הוא מורה שהאמין בשמחת חיים, בלטפח ביטחון עצמי גבוה אצל חניכיו ולעשות מה שחושבים לנכון שצריך לעשות. מתניה נהרג ב14/3/18 בתאונת דרכים בדרך ליום סיור עם המש"צים .
מתניה ליווה אותי במסע הזה וכל פעם שהיה לי קצת קשה נזכרתי בו וכך העליתי לעצמי את הביטחון ואת המצב רוח. 
נהניתי מאוד במסע זה ואני לא יודע אם הייתי יכול לעשות אותו בלי עמותת משא למסע ובלי מתניה.