משא למסע הוא מיזם הנצחה למטיילים שנהרגו, שעיקרו השאלת תרמילים למטיילים. כל תרמיל מנציח מטייל או מטיילת ולרוב נתרם על ידי בני משפחתם או חבריהם. על כל תרמיל תפור פאץ' ועליו שם האדם המונצח, ובכיס העליון של כל אחד מהם יש דף מידע על אדם זה.  

היוזמה החלה על מנת להנציח חבר יקר – ערן אלון שנהרג בטיול לאפריקה – ונמשכה כיוזמה חברתית המאפשרת לבני המשפחות להנציח את יקיריהן.

מטיילים היוצאים למסע בשבילי הארץ או לפרק זמן מוגבל לחו"ל מוזמנים לשאול מאיתנו תרמילים ולהנציח את סיפורם של אלה ששמותיהם מופיעים עליהם. את זאת אפשר לעשות בסגנון "תעביר את זה הלאה" ועל ידי העלאת תמונה וכמה מלים לעמוד הפייסבוק שלנו.

אוספריי וולט 60

לואו אלפיין דיראן 65:75

לואו אלפיין איירזון 40:50

פוסטים נבחרים

לפני חודשיים כשהתחלתי להתכונן לטיול שלי במזרח סבתא הציעה שאקח את התרמיל של ארז, דוד שלי. ארז טייל בדרום אמריקה אחרי שסיים את הצבא ונפטר במהלך הטיול ממום בלב שלא ידעו עליו.
ארז הרפז
לפני הטיסה ישבתי והסברתי למשפחתי על המיזם והראתי לבני ביתי את התמונה והסיפור של הילד שאני נושאת עמי. הבחנו פתאום שבעצם אני נושאת את אגם אחיה של שחף, עברה בי צמרמורת ודמעות זלגו מעיני. רצה היקום שהתיק הזה יבחר דווקא בי ואני בו. גם לי יש ילדים בשמות זהים, אגם ושחף.
אגם לוריא
במקביל לטיול שלי בחו"ל, טייל בחור צעיר מרחובות, גבי אינגל, במדינות שונות במזרח הרחוק. לא הכרתי אותו אבל אני מניחה, לפי מה שקראתי מאוחר יותר, שהוא הגיע לניו זילנד מתי שאני עזבתי אותה.
גבי אינגל
היא נהרגה בנפאל כאשר האוטובוס שבו נסעה התדרדר לתהום. המשפחה המקסימה נותרה המומה וכואבת. החברים שבאו לנחם סיפרו על עומר, על כמה היא היתה רגישה לסבל של הבריות. גם לסבלם של כאלה שלא הכירה עומר לא נשארה אדישה.
עומר שמש
הרגשתי איך אני הולכת בדרכה של מיכל, רואה את הנופים המרהיבים ונושמת את האוויר הקר בגבהים. תודה לך מיכל שליווית אותי.
מיכל צ'רקסקי
נפלה בקרבי הזכות להשאיל תרמיל שנתרם ע"י משפחתה של שירה דבוש ז"ל. החלטתי לשתף אתכם באישיות הגדולה שלא רק משפחתה איבדה אלא כל עם ישראל...
שירה דבוש
מי היה מאמין שבין רגע, המקום הכ"כ שליו שאני עומד בו, יכול להפוך למלכודת מוות. חיים, שהיו בתחילת הדרך, בתחילת המסע, נגדעו באחת. אני מטפס אט אט אל ה"פס" , האויר דליל, קשה לנשום, 5416 מטר מעל פני הים.
נדב שהם
עידו רצה ללכת עם התרמיל שמנציח את דוד שלו, אותו הכיר רק דרך הסיפורים. 24 השעות הראשונות של מסע ישראלי הן מאוד אינטנסיביות, אבל יש בהן כמה דקות מאוד מיוחדות שנקראות בדד. כל אחד יושב לבד בשטח ומקבל דף ועט לכתוב:
ערן אלון
קראתי שבין הודעותיו האחרונות של אור שהיו לחברה שלו, הוא כתב לה: "זה המקום שעושה לי הכי טוב". המשפט הזה נגע בי במיוחד מכיוון שעכשיו שאני הולך מים לים, המסע הזה עושה לי טוב בדיוק כמו המסע של אור.
אור אסרף
אולי זה גם מסע, מסע החיים של גיא שאיתי על הגב לשבועיים וחצי. תרמיל אחד, פשוט, אדום, שנתרם לעמותה מאוהבים וקרובים- שמייצג סיפור חיים שלם, זכרונות אין סוף...סיפור חיים שלם שאני זוכה להנציח כמו שמגיע לו, כמו שהקרובים אליו דאגו.
גיא בן זאב
...הנציח חבר טוב שלו, ששמו עוזי במסגרת פרוייקט ההנצחה משא למסע. תום היה עם עוזי באותו הצוות בצבא אבל עוזי נהרג דווקא בטיול של אחרי צבא, טיול אותו עשה עם חבריו מהצוות...
עוזי לוי
כבר בשדה התעופה בישראל, "תפסה" את עיניהם של נוסעים רבים התווית שעל התרמיל - "משא למסע" . רבים פנו ושאלו אודותיה. בגאווה רבה סיפר בני על העמותה ועל מטרותיה. כמו כן סיפר את סיפור חייהם של תמר וגיא שמצאו את מותם תוך כדי טיול.
תמר נתן